חנן אייזנשטדט

חנן אייזנשטדט (נולד בשם הנס אייזנשטדט ב-6 באפריל 1905 בעיר קאמן, גרמניה. נפטר ב-9 במארס 1985 ברחובות, ישראל). היה נגן חלילית, פסנתרן ומנצח ישראלי.

מחלוצי לימוד החלילית בארץ ישראל המנדטורית והרוח החיה באירועי המוזיקה בכפר הנוער בן שמן במשך 40 שנה. היה מורם של רבים, ביניהם מורים חשובים לחליליות כמו שושנה חצור (1925-2010), דמות מרכזית בהוראת החלילית בשנות ה-60 עד ה 90 בהוד השרון או אורי שוהם (חלילן) (1931-2021) שהיה החלילן הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית מראשית שנות ה־60 עד לפרישתו ב-1997 לאחר 40 שנה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו היו מקס אייזנשטדט וזלמה אייזנשטדט (סימון). משפחה אמידה ובעלי חנות כלבו. בעת שהיה נער צעיר, הוא נפצע בידו הימנית. לאחר שהתפתח נמק ביד הפצועה, היא נכרתה מעל המרפק. ככל הנראה את הניתוח ביצעו רופאים יהודים שהיו שבויי מלחמה רוסיים בגרמניה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודי המוזיקה בפרנקפורט הכיר את בת זוגו, אגנס אייזנשטדט (אופנהיים). בתם של לוי וגרטרוד אופנהיים.

נולדה ב-29 באוגוסט 1906 בקאסל, גרמניה. נפטרה ב-7 באוגוסט 1993 בתל אביב.

ילדים: דוד אייזנשטט: 1935 - 2002. וגדעון (גידי) עשת: 1937 –

לימודים וההיכרות עם אגנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותו גידם, ולמורת רוחם של הוריו, בחר חנן ללמוד מוזיקה ולהתמחות בניצוח. לשם כך עבר במחצית השנייה של שנות ה-20 לפרנקפורט והתקבל ללמודים בקונסרבטוריון של ד"ר הוך (גר') תחום התמחותו היה ניצוח תזמורות ומקהלות וזאת בהדרכתו של הרמן פון שמיידל (גר'). אגנס, אשתו לעתיד, הגיעה לפני היכרותם לפרנקפורט מקאסל מיד עם סיום לימודיה בתיכון ונשלחה לביתו של הפילוסוף פרנץ רוזנצווייג, בן דודה מצד אמה, במטרה לטפל בבנו הקטן רפאל, וזאת בזמן שאשתו סעדה את רוזנצווייג החולה, שהיה מרותק למיטתו, וקיבלה ביחד איתו את מבקריו הרבים. בתקופה זו הכירה גם את חנן אייזנשטדט (1926 לערך). כנראה שבזכות "חיי החברה" שהתנהלו בבית פרנץ רוזנצווייג בפרנקפורט, הכיר בשנת 1932 ד"ר אליהו אוייגן מאיר, מראשי הקהילה היהודית בעיר בין חנן אייזנשטדט לבין תלמה ילין (צ'לנית), בעת שזו ביקרה בפרנקפורט כדי למצוא מורים עבור הקונסבטוריון שייסדה בירושלים בארץ ישראל המנדטורית דאז. תלמה ילין הזמינה את חנן ללמד בירושלים. בפרק הזמן האמור חנן עוד חלם על קריירה של מנצח בגרמניה ולכן דחה את ההצעה.

התחלת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו החל לעבוד באופן עצמאי. הוא הקים תזמורת קאמרית ומקהלה קטנה. הוא עבד עם סטודנטים מהאוניברסיטה על "אופרת הקבצנים" של ג'ון גיי ויוהאן כריסטוף פפוש. לאחר מכן הוזמן עם תזמורתו על ידי "התיאטרון החדש" להשתתף כמנצח בהצגה "פר גינט" (מאת איבסן עם מוזיקה מאת אדוורד גריג). הוא הוזמן על ידי המנצח הרמן פון שמיידל (שאתו שמר על קשרי ידידות חמים לאחר סיום הלימודים), להיות עוזרו בהפקה גדולה שהועלתה בפרנקפורט של "משיח (אורטוריה)" מאת גאורג פרידריך הנדל. הוא ניצח על מקהלות פועלים מהסביבה, ניגן בבתי קפה, ולימד ילדים של מכרים חלילית ופסנתר. בתקופה זו עלה הנאציזם לשלטון בגרמניה, ובעת החזרות על "פר גינט", יום לפני הופעת הבכורה, הוא הוזמן על ידי הנהלת התיאטרון על מנת לברר כמה יהודים מנגנים בתזמורת. הוא אמר שאינו יודע. לכן ההנהלה דרשה ממנו להתפטר. הוא עדכן את חברי התזמורת בפרטי השיחה. הנגנים הודיעו שאם חנן יפוטר הם יעזבו. בסופו של דבר ההצגה הועלתה כמתוכנן. אולם בעקבות אירוע זה, הוא שלח מברק לתלמה ילין כדי לברר האם ההזמנה לעבוד בירושלים עדיין רלוונטית. תלמה ילין דאגה לכך ותוך זמן קצר הגיעה הזמנת עבודה וסרטיפיקטים להגירה. חנן ואגנס נישאו זמן קצר לפני העלייה לארץ, כדי לממש את הסרטיפיקט כנשואים.

ב 15 ביוני 1933 עלה עם אגנס לארץ ישראל. במסע לישראל הם הביאו איתם מזוודה מלאה בחליליות וצ'לו עבור תלמה ילין. בהגיעם לירושלים התברר כי המשרה שאליה הוזמן חנן כבר הייתה מאוישת. בזכות קשרים חברתיים הם הופנו לכפר הנוער בן שמן. חנן עבד בבן שמן מ 1933 עד 1973 במשך 40 שנה עד לפרישתו.

העבודה בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנן הגיע לכפר הנוער בן שמן והפך לאחראי על תחום המוזיקה במקום. ניצח על תזמורות, הרכבים קאמריים ומקהלות וערך והוביל אירועי שירה בציבור. לימד חלילית, מנדולינה, אקורדיון ופסנתר. ארגן והוביל שחריות מוזיקליות בימי שבת בחדר האוכל בכפר הנוער. הרכבים בהדרכתו הופיעו ב פסטיבל עין גב ובמקומות נוספים.

ב 1937 היה מיוזמי הקמת מפעל לייצור החליליות "זמיר" שהיה ברחוב הרצל בתל אביב. בתקופה זו נפסק ייבוא החליליות מגרמניה ומפעל זה, בדומה למפעל "חלילית" (היום רשת חנויות כלי נגינה) של פואה גרינשפון שנוסד ב 1941 מילאו את החסר.

אירוע בהשתתפותו של חנן אייזנשטדט צולם לסרט בהשתתפות המנצח לאונרד ברנשטיין אשר ערך ביקור בארץ בשנת 1957. ברנשטיין הגיע לישראל לחנוך את היכל התרבות בת"א והוזמן לפעילויות מוזיקליות שונות ברחבי הארץ. סרט זה נמצא בארכיון שפילברג.

ב 1973-1974 ייסד תזמורת חובבים שלימים הפכה לתזמורת העיר רחובות.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944 הוציא בבן שמן חוברת תווים ראשונה "מוזיקה קאמרית לנעורים" שכללה עיבודים לשתיים ושלוש חליליות למוזיקה מתקופות הרנסאנס, הבארוק והתקופה הקלאסית. תוכן החוברת: שריקת העגלון / ויליאם בירד -- בורי / ז'אק דה לוק -- בורי / לוגי -- נעימה / סמואל הוברד -- ריגודון / סמואל הוברד -- שיר לכת / סמואל הוברד -- מנואט / י.פ. קריגר -- בורי / יוהאן קריגר -- מנואט / מישל קורט -- מנואט / ג.פ. טלמן -- רקוד / ג.פ. טלמן -- נעימה לקרן / לאופולד מוצרט -- פולונז / לאופולד מוצרט -- רקוד כפרי / לאופולד מוצרט -- מנואט / י.ס. בך -- פולונז / וו.א. מוצרט -- גבוט / פ.ה. ארלבך

ב-1946 הוציא חוברת שנייה "מוזיקה קאמרית לנעורים : 14 פרקי נגינה ארצישראליים לחליליות וכלי מיתר". תוכן החוברת: סויטה / מ. סטרומינסקי -- שיר ערש / א.ו. שטרנברג -- נעימה / א. ו. שטרנברג -- משחק / מ. מהלר-קלקשטין -- שיר / ה. יעקבי -- הורה / ה. יעקבי -- סויטה / ח. איזנשטט -- סלינו על כתפינו / י. גורוכוב --עלי באר / ש. לוי -- צלילי בקר / נ. נסימוב -- צלילי ערב / נ. נסימוב -- סויטה / ח. לדנדורף -- קנון / ח. לדנדורף -- עננים אפורים / א. טוך. חלק מהמלחינים בחוברת נקראו עדיין בשמותיהם המקוריים. מארק סטרומינסקי שעברת ל מרדכי סתר, מנחם מהלר-קלקשטיין שעברת ל מנחם אבידום, הורסט לדנדורף שעברת לחנן אבדורי.