גאורג פרידריך הנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאורג פרידריך הנדל
Haendel.jpg

דיוקן מ-1733 מאת בלתסאר דנר
נולד 23 בפברואר 1685

האלה, בסקסוניה שבגרמניה

נפטר 14 באפריל 1759 (בגיל 74)

לונדון

תקופה/זרם בארוק
מספר יצירות ידוע 644 (מסודרות HWV1-612)

גאורג פרידריך הנדלגרמנית: Georg Friedrich Händel; באנגלית: ג'ורג' פרידריק הנדל - George Frideric Handel;‏ 23 בפברואר 168514 באפריל 1759) היה מלחין בן תקופת הבארוק, יליד סקסוניה שחי רוב ימיו באנגליה. יצירתו המפורסמת ביותר היא משיחאורטוריה לסולנים, מקהלה ותזמורת, ונהוג לבצעה בחג הפסחא ובחג המולד.

תעודת ההטבלה של הנדל בהאלה

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדל נולד בהאלה שבסקסוניה ב-1685, לאב שהיה ספר וחובש. כבר בגיל שבע התגלה כפסנתרן ונגן עוגב מוכשר, ובגיל תשע החל להלחין. החל ב-1700 למד אצל פרידריך וילהלם צאכו (Zachow), נגן העוגב של כנסיית הגבירה (Liebfrauenkirche). בשנת 1702 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת האלה במצוות אביו. כעבור שנה פרש מלימודיו לטובת המוזיקה, וזכה במשרת כנר בתזמורת בית האופרה של המבורג. שם יצר בשנת 1705 את האופרות הראשונות שלו, "אלמירה" ו"נרו", ובשנת 1708 שתי אופרות מוקדמות נוספות, "דפני" ו"פלורינדו". בשנים 17061709 יצא למסעות שונים, ולמד באיטליה, כי ידע שסגנון האופרה האיטלקית יהיה זה שיכבוש את תחום האופרה. מלחיני אופרה גרמנים ניסו לחקות את האופרה האיטלקית, אך כתיבתם הייתה כבדה ומייגעת יותר ועתירת קונטרפונקט, שנועד לכלי מקלדת ולאו דווקא לקול האנושי. הנדל לקח לתשומת לבו את דברי מבקר המוזיקה והמלחין יוהאן מאתזון, כי המוזיקה שלו חזקה בהרמוניה אך חלשה במלודיה, ויצא לאיטליה לתקן את המגרעת‏[1]. בפירנצה הלחין ב-1707 את "רודריגו", ובוונציה הלחין ב-1708 את "אגריפינה". ברומא כתב ב-1710 שתי אורטוריות.

בשנותיו באיטליה התוודע הנדל אל טובי המלחינים, בהם קורלי וויוואלדי, שמהם למד על הקונצ'רטו והסונאטה, אלסנדרו סקרלטי, שהכניס אותו בסודות האופרה האיטלקית והקנטטה ובנו, דומניקו סקרלטי, שעמו התחרה בנגינה, ניצח בנגינה בעוגב והפסיד בנגינה בצ'מבלו. התחרות הזו היוותה בסיס לידידות נאמנה ולהערצה הדדית בין השניים. הנדל כתב קנטטות רבות, שהיו פופולריות במיוחד ברומא, שם נאסרה האופרה באופן רשמי. מבין הקנטטות האלה מוכרות כיום בעיקר "לוקרציה", המבוססת על הפואמה "אונס לוקרציה" של שקספיר ו"אקיס, גאלאתיאה ופוליפמוס"‏[2].

המלך ג'ורג' הראשון והנדל בסירה על נהר התמזה

בשנת 1710 היה למוזיקאי החצר של הנסיך גאורג לודוויג מהנובר, אולם לאחר זמן מה הסתכסך עמו ופנה לחפש אפשרויות נוספות ברחבי אירופה. בשנת 1712 השתקע סופית באנגליה. שכרו בסך 200 לירות שטרלינג שולם בידי המלכה אן (בשנת 1713 כתב לכבודה אודה). לרוע מזלו של הנדל, בשנת 1714 מתה המלכה אן ובהיעדר יורש אחר הומלך מעסיקו הקודם, גאורג לודוויג מהנובר, לג'ורג' הראשון, מלך בריטניה. בשנים הראשונות לאחר המלכתו של ג'ורג' הראשון נפגע מאוד מעמדו של הנדל בחצר המלוכה האנגלית, אך בהדרגה התפייסו השניים, בייחוד לאחר שהנדל כתב בשנת 1717 עבוד המלך ג'ורג' את הסוויטה "מוזיקה על פני המים", יצירה מרשימה שנוגנה לכבודו מעל גבי סירות על נהר התמזה (סיפור ידוע, אך ככל הנראה איננו נכון, מציין כי הנדל ביצע את היצירה כהפתעה למלך בעודו שט על פני הנהר לאחר ששכר על חשבונו את הנגנים וכך זכה מחדש בחיבתו של המלך).

בשנת 1719 ייסד את האקדמיה המלכותית למוזיקה, ובראשה עמד בשנים 17201728. ב-1727 קיבל אזרחות בריטית ושיווה לשמו צורה אנגלית, ג'ורג' פרידריק הנדל‏[3]. בשנים 17291734 היה שותף בניהול התיאטרון המלכותי. החל ב-1732 כתב בעיקר אורטוריות.

בית הנדל (2009) המקום בו נולד ג.פ. הנדל

בשנת 1737 חלה בשיתוק בעקבות התקף לב, אבל נרפא אחרי שנסע לאאכן. בשנת 1751 התעוור, וכעבור שמונה שנים נוספות מת בלונדון. הוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של הנדל מקיפה כחמישים אופרות, שלושים ושתיים אורטוריות, אוסף גדול של מוזיקה כנסייתית ואוסף גדול אף יותר של מוזיקה כלית.

האורטוריות המוכרות שלו הן:

  • אסתר (1720)
  • צדוק הכהן (1717), משמשת בטקסי הכתרת מלכים וכהמנון ליגת האלופות
  • מוזיקה על פני המים (1717), סוויטה לתזמורת המנוגנת באופן מסורתי על פני נהר התמזה
  • שאול (1738, בכורה ב-1739)
  • ישראל במצרים (1739)
  • משיח (1741)
  • שמשון (1743)
  • בלשצר (1743)
  • יהודה המכבי (1745) (מתוכה נלקח הלחן לשיר החנוכה "הבה נרימה נס ואבוקה - יחד פה נשירה שיר - החנוכה" - !HWV 63 - See the conqu'ring hero comes)
  • יפתח (1752).

קנטטות:

בשנת 1978 פרסם המוזיקולוג Bernd Baselt את קטלוג היצירות של הנדל, הידוע בקיצור HWV.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון גולוויי וויליאם מאן, מוזיקה בכל הזמנים, עמ' 99
  2. ^ גולווי ומאן, עמ' 100-99
  3. ^ http://www.parliament.uk/business/publications/parliamentary-archives/archives-highlights/handel-and-naturalisation/