פר גינט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון לא אנציקלופדי, ערך זקוק להגהה. בלבול בין המחזה ליצירה המוזיקלית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פֶּר גִּינְט (נורבגית - Peer Gynt) - מחזה ויצירה מוזיקלית המבוססים על אגדה.

המחזה מספר על בחור נורבגי בן 20 בשם פר גינט, המתמודד עם סדרת אירועים והרפתקאות נועזות. הנריק איבסן כתב את המחזה, אדוורד גריג נענה לפנייתו של איבסן (במכתב בינואר 1874) לחבר מוזיקה למחזה, ועשה כן בין השנים 1874-1875תקופה הרומנטית). לפי כך, זוהי מוזיקה תוכניתית.

עלילות היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק מס' 1 - בוקר‏[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

פר גינט הנער נמצא בנמל ומתבונן בים בזמן שהוא ממתין לאוניה שתגיע, ותיקח אותו למסע. המוזיקה מתארת את גלי הים הקטנים והגדולים, המתנפצים על הסלעים במזח. המלחין משתמש בעוצמה כדי לתאר את הגלים (גלים קטנים-עוצמה נמוכה, גלים גדולים-עוצמה גבוהה). כל הפרקים במחזה הם קצרים וברורים במבנה שלהם. המוזיקה קיבלה את השראתה מהנוף הנורבגי שמורכב מפיורדים, הרים, איילות ושלגים והנוף האנושי המכיל את תושבי הכפר הפשוטים והעניים.

פרק מס' 2 - מות אוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק מתאר את מות אימו של פר גינט - אוסה. לאחר ימים ארוכים של מסע, פר גינט מקבל בשורה המכריזה כי אימו - אוסה, חולה במחלה קשה, והיא גוססת. פר גינט ממהר וחוזר לביתו, אך איננו מספיק לחזור בזמן, והוא מגיע להלוויה של אוסה. הפרק מבוסס על משפט מוזיקלי שחוזר על עצמו מבחינה מלודית וקצבית. בחלק הראשון של הפרק המנגינה עולה אחרי כל שני משפטים יחד עם קרשנדו (עלייה בעוצמה), ולבסוף מגיעה לפורטיסימו (עוצמה גבוהה מאוד). בחלק השני של הפרק משתנה כיוון המנגינה, והיא מתחילה לרדת. המוזיקה מתחילה ברגיסטרים נמוכים, בנגינת צ'לו וקונטרבאס, ועולה באיטיות. לקטע בעל אופי מלנכולי.

קיימים ניגודים בין הפרק הראשון לשני בסולם, בעוצמה, במבנה, במפעם, בגובה ובאופי. ריבוי ניגודים זה מאפיין את הסוויטה.

פרק מס' 3 - ריקוד אניטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טרול יער", תיאודור קיטלסן, 1906

הפרק השלישי מספר את ריקודה של אניטרה - אישה בעלת יופי רב אותה פוגש פר גינט באחד ממסעותיו. המוזיקה קלילה יותר מהמוזיקה בפרק השני ומתארת את ריקודה המרהיב של אניטרה.

פרק מס' 4 - בארמון מלך ההרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקטע הזה משלב איבסן את המציאות והדמיון כאשר הוא משתמש בדמויות מתוך הפולקלור הנורבגי - הטרולים. הטרולים נאספים באולם השמחות כדי לחגוג את חתונתה של הנסיכה (בתו של מלך ההרים). פר גינט מסתתר מאחורי הסלעים ומביט בשמחה הגדולה בארמון. המוזיקה מתחילה ברגיסטר נמוך, שקט ואיטי מאוד. ככל שהשמחה גדלה, כך גם המוזיקה הולכת והופכת יותר שמחה, ויותר סוערת. התפתחות המוזיקה מתבטאת בעלייה במנעד, בעוצמת הנגינה ובמהירות. בהתחלה אופי הקטע כבד, אך הוא נהיה קליל יותר לקראת הסוף. מבנה המוזיקה מורכב מאותו משפט מוזיקלי החוזר מבחינה מלודית בגבהים שונים.

שירתה של סולויג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה חובר בנפרד מהסוויטה, והוא מתאר את שירתה של סולויג - ארוסתו של פר גינט שחיכתה לו שנים רבות כשהיה במסע. כשפר גינט חזר ממסעו הוא התחתן עם סולויג. השיר של סולויג מבטא את געגועיה לארוסה ואת שמחתה בזמן חזרתו. פתיחת השיר מורכבת משני חלקים: חלק איטי המנוגן בכלי קשת, וחלק קצבי יותר שמנוגן בכלים בעלי רגיסטר נמוך יותר (בס). השיר עצמו מחולק גם-כן לשני חלקים: החלק האיטי, העצוב ומלא הגעגועים, מול החלק המז'ורי, השמח, והריקודי, המבטא את שמחתה של סולויג לקראת חזרתו של פר גינט מהמסע. המשקל מתחלף גם הוא: מארבעה רבעים לשלושה רבעים. פרק זה שייך לסוויטה מס' 2 של היצירה. גם סוויטה מס'2 מורכבת מ -4 פרקים. שירתה של סולוויג הוא הפרק השני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה תורגם לעברית בידי לאה גולדברג, הוצאת דביר, שנת תשל"ה (1975). כמו כן, תורגם על ידי איתמר אבן-זהר בשנת תשל"א (1971) להצגה ב"הבימה". תרגום זה נעשה מהמקור הנורבגי.

  1. ^ קטע מוזיקלי זה, "בוקר", הוא מהמפורסמים מתוך "פר גינט", ומהידועים ביותר של גריג.