הוד השרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הוד השרון
Hod Hasharon COA.png
4seasonspark.JPG
פארק ארבע העונות
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה חי אדיב
גובה ממוצע ‎45‏ מטר
תאריך ייסוד מגדיאל - 1924
רמתיים - 1926
כפר הדר - 1928
רמת הדר - 1938
סוג יישוב עיר בעלת 50 - 100 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 51,035 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 2,653 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 19,236 דונם
מיקום הוד השרון
הוד השרון
הוד השרון
דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4823
פרופיל הוד השרון נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.hod-hasharon.muni.il

הוֹד הַשָּׁרוֹן היא עיר בדרום נפת השרון במחוז המרכז בישראל.

העיר גובלת בדרום עם פתח תקווה, במערב עם רמת השרון ועם הרצליה ומצפון-מזרח עם כפר סבא. בנוסף, היא גובלת במספר מושבי המועצה האזורית דרום השרון מצפון-מערב וממזרח - גני עם, ירקונה, עדנים, רמות השבים, כפר מל"ל, וגבעת חן. גבולה הפיזי מדרום הוא נחל הירקון. שטחה המונציפלי של העיר כולל שטחים ממערב לכביש 4, אך אזור זה אינו כולל יחידות דיור, אלא בית עלמין ושטחים חקלאיים בלבד.

בראשית שנות ה-2000 גדלה העיר בקצב מהיר הודות לתנופת בנייה. בניגוד לערים שכנות, הוד השרון עדיין מחזיקה בשטחים פתוחים ובשטחים חקלאיים רבים, שחלקם הופשרו לבנייה.

בשנים 2010 זכתה הוד השרון בפרס דגל היופי מטעם המועצה לישראל יפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוד השרון נוסדה כמועצה מקומית ב-1 בדצמבר 1964[1] עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל,רמתיים, כפר הדר ורמת הדר, שהפכו להיות שכונות בהוד השרון. שכונות נוספות בהוד השרון: נוה נאמן, גיל עמל, גני צבי, נוה הדר, שכונת הפועלים א' וב', שיכון מזרחי א' וב', גיורא, שיכון עממי. בשנת 1990 הוכרזה המועצה המקומית הוד השרון כעיר.

ממצאים מהעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נמצאים מספר אתרים ארכאולוגיים. בשכונת גיל עמל נמצא אתר אשר השרידים שבו מתוארכים לתקופות הכלקוליתית עד הרומית והביזנטית. במבואות העיר, במקורות הירקון ליד אפיק נחל הדר, נמצא האתר תל קנה, שבו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה. באמצע 2012 נפתח לציבור על ידי עיריית הוד השרון פארק הרפתקאות וארכאולוגיה ברחוב ששת הימים, הכולל מתחמי משחקים וגן ארכאולוגי שבו פריטי אבן ומתקנים חקלאיים משוחזרים בהם השתמשו תושבי ארץ ישראל בעת העתיקה.

באוגוסט 2012, במהלך חפירות רשות העתיקות לקראת סלילת רחוב בן גמלא, נתגלה בעיר בית בד לייצור שמן זית אשר מתוארך לתקופה הביזנטית-מוסלמית הקדומה (בין המאה ה-6 עד ל-8). באתר נמצאו משטח סחיטה לזיתים ומערכת של צינורות, תעלות ובורות, לניקוז השמן. בסמוך נמצאו אבני משקולות שלחצו את שקי הזיתים. לפי גודל האתר, נראה שכמות השמן שהופקה במקום הייתה לשימוש מסחרי ולכן אין מדובר בבית בד פרטי. לדברי עמית ראם, ארכאולוג מחוז מרכז ברשות העתיקות, מערכת בית הבד חצובה לתוך אבני בנייה גדולות במיוחד, אשר שוקעו באדמה, ולפיכך מדובר באתר נדיר יחסית, מכיוון שרוב בתי הבד הוקמו ישירות על סלע. באזור הוד השרון סוג האדמה הוא חמרה, שהיא רכה יחסית, ולפיכך היה צורך להביא למקום אבני גזית ולוחות אבן כבדים, אשר שימשו כבסיס קשיח שעליו הוקם בית הבד.‏[2]

ארבע המושבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגדיאל

מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, אוגוסט 1924. בזמן זה התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש אשר בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב והחליטו לקנות 4,000 דונם באזור הכפר הערבי ביר עדס. השטח נקנה מהשיח' של השבט הבדואי אבו קישק ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל נבחר לראש הוועד שמואל זקיף ובט"ו בשבט של שנת 1925 חנכו חברי היישוב את בית הכנסת הראשון ואת היישוב באופן רשמי. תחילה הוצע השם "מֶגֶד אל" ולאחר מכן הוצע והתקבל השם "מגדיאל" הנזכר בתנ"ך.

רמתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רמתיים

ב-1924 התגבשה בעין גנים, קבוצת חלוצים, אנשי העלייה הרביעית, חלקם מהארץ וחלקם מהולנד לרכישת שטח אדמה משטחי השבט הבדווי, אבו קישק. רמתיים הוקמה כמושבה המבוססת על משקי בית פרטיים והסתייעה בתמיכתו של הנדבן ההולנדי האוטאקר. בקיץ 1925 הוקמה המושבה. בשנות הארבעים והחמישים נוספו לה השכונות שכונת פועלים א' 1934, שכונת פועלים ב' (לפני 1948), נווה הדר 1949, שכון גיורא 1962 ועוד. המושבה רמתיים הייתה המועצה הראשונה שהוכרזה לאחר קום המדינה. בנובמבר 1951 אוחדו (מרצון) רמתיים והיישוב הסמוך כפר הדר למועצה מקומית. המועצה המקומית שכונתה בשם "הדר- רמתיים" מנתה כ- 8,000 תושבים והשתרעה על שטח של כ- 15,500 דונם. ראש המועצה הראשון היה שלום לרנר.

כפר הדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפר הדר

בשנת 1927, חלוצים רכשו אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדואי, אבו קישק. החלוצים היו אנשים בעלי יוזמה פרטית, מהמעמד הבינוני, ששאפו להקים כפר יהודי חקלאי המבוסס על עבודה עברית. פרנסתם המרכזית כללה גידול פרי הדר, לאור זה שהפרדסים התאימו לאדמות השרון, וכן גידול תרנגולות לביצים ולבשר. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים מתימן. אלה התיישבו במקום וזכו לכינוי "שיכון התימנים". מאז, הפך שיכון התימנים לחלק משכונת גני צבי. הדר נשארה כפר עצמאי עד לאיחוד עם רמתיים בשנת 1951.

רמת הדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רמת הדר

רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 במסגרת חומה ומגדל, על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ולרמתיים. ההתיישבות במקום התבססה על משקים קטנים (משקי עזר) עם לול תרנגולות קטן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שתרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום. רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות. ב-25 באפריל 1963, בעקבות צו של משרד הפנים לאיחוד רשויות קטנות, אוחדה רמת הדר עם 'הדר- רמתיים', שהן רמתיים וכפר- הדר המאוחדות. היישוב החדש שמנה כ 8,400 תושבים, זכה למעמד של מועצה מקומית משותפת ושימר את השם 'הדר- רמתיים'. ראש המועצה הראשון היה בנימין אבן.

איחוד המושבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בדצמבר 1964 התאחדו המועצה המקומית המשותפת הדר-רמתיים (שכללה את שלושת היישובים: רמתיים, כפר הדר ורמת הדר) והמושבה מגדיאל, למועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון". בעת האיחוד, ראשי היישובים היו בנימין אבן מהדר רמתיים, וברוך ליטאי ממגדיאל. ראש המועצה הנבחר של הוד השרון היה בנימין אבן וברוך ליטאי היה סגנו.

הוד השרון כמועצה מקומית מאוחדת מנתה כ-12,200 תושבים על פני שטח כולל של 20,000 דונם, כמחציתו קרקע המיועדת לעיבוד חקלאי.

במאי 1990, ערב יום העצמאות, קיבלה הוד השרון מעמד של עיר. העיר החדשה מנתה כ-26,000 תושבים. ראש העיר הראשון היה עזרא בנימיני (1989-2004). ראש העיר השני והנוכחי הוא חי אדיב.

מאורעות תרפ"ט - 1929[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבו קישק במרכז ועבדאללה הראשון של ירדן משמאל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאורעות תרפ"ט

ב-1929 תקפו ערביי ארץ ישראל את היהודים בחלקים רבים של הארץ. במגדיאל וברמתיים חששו מהתקפה של ערביי קלקיליה, אבו קישק וביר עדס, והוחלט לפנות את הנשים והילדים כדי להרחיקם מסכנה. העלו אותם לעגלות ופינו אותם למושב כפר מל"ל שבו היו רפתות ומבני בטון עמיד, שלא כמו במושבה מגדיאל, שבתיה היו בנויים מבלוקים ועץ. במגדיאל, ברחוב אהבה, היה מגדל מים על עמודי בטון, לשם פינו את הגברים, אשר מילאו שקי חול וסידרו סביב בין העמודים, כך הפכו את נמקום לעמדת שמירה והעניקו הגנה מסוימת לנמצאים במקום.

המדינה שבדרך ומלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכישת אדמות והתיישבות של יהודים בשטחים שהיו בבעלות ערבית ברובם, גרמו להתלקחות בין ערבים ובין יהודים. בשנים הראשונות של הקמת המושבות קמו סכסוכים עם רועי צאן בדואים מהכפר ביר עדס הקרוב, ונוצר צורך בארגון שמירה על המושבות. בתקופה של "המדינה שבדרך", בני המושבות נלחמו גם הם במאבק לעצמאות וביטחון המדינה במחתרות השונות, ובמלחמות ישראל הקשות כחיילי צה"ל בתקופה המאוחרת יותר.

לאחר מלחמת העצמאות סופחו לעיר שטחי הכפרים הערביים ביאר עדס, ואבו קישק (שתושביו ברחו ממנו אחרי שארגון האצ"ל חטף את מנהיגיהם). הערבים תושבי הכפרים לא הורשו לחזור לאדמתם אחרי המלחמה, והאדמות סופחו לשטח העיר. היישובים באזור אחרי שהוכרזו אדמות נפקדים.

פרדסים כיסו שטח נרחב מהוד השרון, חלק מהם ניתן לראות עד היום בעיר.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי עיריית הוד השרון
כמועצה מקומית בנימין אבן משה ינוביץ' שמחה מעוז יצחק קדמי אליהו שמעוני עזרא בנימיני
1964-1969 1969-1978 1982-1979 1982-1983 1983-1989 1989-1990
כעיר עזרא בנימיני חי אדיב
1990-2003 2003 -

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם הוד השרון מורכב משני מושגים: "הוד" - מילה נרדפת להדר ולפאר, ו"שרון" - שמו של האזור הגאוגרפי בו ממוקם היישוב.

המושג 'הוד' במשמעות "הדר" מופיע לראשונה בשם היישוב "כפר הדר" (כפר הוד). כאשר אוחדו שני היישובים כפר הדר ורמתיים, נשמר המושג "הדר" בשם המועצה המקומית: "הדר רמתיים". ב-1 בדצמבר 1964 אוחדו ארבעת היישובים למועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון" על פי הצעתו של פקיד משרד הפנים דב רוזן.

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניון שרונים
מראה ב"פארק ארבע העונות"
אלון התבור בפינת הרחובות ויצמן וזלמן שזר; בעשור השני של המאה ה-21, חלק מכיכר
פארק עתידים ו"מתחם 200"
בית יד לבנים, לזכר חללי הוד השרון, והספרייה
הכניסה לאזור התעשייה ב"נווה נאמן"

סמל העירייה של הוד השרון כולל מספר מאפיינים:

  • עץ הדר המייצג את היישוב שהתקיים בזכות חקלאות והדרים,
  • ארבעה תפוזים בצמרת לציון המיקום הגאוגרפי של ארבע המושבות בהוד השרון
  • גלגל שיניים - לציון התעשייה במקום
  • שמותיהן של ארבע המושבות שהתאחדו ב-1964 ליישוב חדש ששמו הוד השרון על פי סדר עלייתן לקרקע

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בהוד השרון 51,035 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 83.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 12,236 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[3]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בהוד השרון:

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתי ספר - בהוד השרון אחד עשר בתי ספר יסודיים שכוללים בית ספר לחינוך מיוחד שנקרא "צורים". "נוה משה" הוא בית ספר השייך לרשת חינוך עצמאית והוא כולל מספר מצומצם של תלמידים, כחמישים. "בית הספר הדמוקרטי הוד השרון" פועל החל מ-2001 ולומדים בו כ-300 תלמידים. כמו כן, פועל גם בית ספר "שילה", שבתחילה נקרא בית ספר מזרחי, שהוא בית ספר דתי והוותיק ביותר במגדיאל. בנוסף פעיל גם בית הספר תל"י - תגבור לימודי יהדות, השם דגש על לימודי יהדות לתלמידים מסורתיים וחילונים. לומדים בו כ-600 תלמידים מכיתה א' עד ט' ואליו מגיעים תלמידים גם מכפר סבא. שאר בתי הספר הם - ממלכתי קהילתי "נוה נאמן, ממלכתי קהילתי א', שהיה בית הספר הראשון ברמתיים, "לפיד", "יגאל אלון", "המגן", "רעות" ו"רבין". ב-2010 נפתח מבנה בית ספר חדש לממלכתי קהילתי א' שקיים מ-1934.
    • חטיבות ביניים - בהוד השרון יש שלוש חטיבות ביניים והן - "הראשונים", "השחר" ו"עתידים". גם בבית הספר הדמוקרטי פועלות כיתות ז'-ט', ובבית ספר תל"י לומדים עד כיתה ט', אך נחשב על פי משרד החינוך כבית ספר יסודי.
    • תיכונים - בהוד השרון חמישה תיכונים, תיכון "הדרים", "מוסינזון","רמון", "טכנולוגי השרון" ו"עמל". בית הספר "מוסינזון" שוכן בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון ונהנה משירותי העירייה משום שהוא עונה על צורכי העיר. ב-3 בספטמבר 2006 נפתח בצפון מגדיאל בית ספר תיכון חדש - "תיכון רמון" (על שמו של אילן רמון), שנועד לשרת את תושבי שכונת מתחם 200 ואת תושבי גיל עמל. קיימת בעיר מחלוקת האם בנייתו ופתיחתו של בית הספר הייתה צעד נכון, מכיוון שבית הספר מוסינזון יכול היה לקלוט את כל תלמידי מגדיאל, ובנוסף פועל בעיר באזור נווה נאמן תיכון טכנולוגי ה"שרון" של רשת נעמ"ת, אשר משמש כבי"ס תיכון עיוני, וכן תיכון מקצועי "עמל" שקולט אליו תלמידים מכל אזור השרון ומכשיר את תלמידיו למקצועות נדרשים.

בהוד השרון העירייה מעודדת תלמידים צעירים ובוגרים לפעילות ספורטיבית ולאורח חיים נכון, ולכן כמעט בכל בית-ספר קיים אולם ספורט שבו נערכים חוגים, פעילויות אחה"צ ועוד. בנוסף, העירייה מקיימת תחרויות ספורט עירוניות בין בתי הספר.

  • מועצת הנוער העירונית - מזה 20 שנה פועלת בעיר מועצת נוער עירונית. מועצת הנוער היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. נציגי המועצה נבחרים באופן דמוקרטי בבתי הספר העל יסודיים, תנועות הנוער וגופי הנוער השונים. מועצת הנוער היא גוף א-מפלגתי שפועל כדי לקדם ולהשמיע את דבר הנוער בעיר וכדי לייצגו בפני מקבלי ההחלטות השונים.

למעלה מ-40% מבני הנוער בעיר לוקחים חלק בפעילות תנועות הנוער ותוכניות המנהיגות הצעירה וההדרכה הקיימות בעיר.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יד לבנים - ב-3 באוקטובר 1993 חנך ראש העיר עזרא בנימיני את בית יד לבנים ואת הספרייה העירונית הצמודה לו, אשר הייתה גדולה מן הקודמת לה.
  • פארק ארבע עונות - הוקם ב-1991. בפארק מדשאות רבות ומתקני שעשועים. הפארק הוקם בעקבות ההתפתחות של חלקה המערבי של העיר, ויועד עבור ילדי העיר. הפארק משמש מקום לאירועי יום העצמאות בהוד השרון ולפעילויות בחופש הגדול.
  • האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל - היוזמה להקמת האנדרטה עלתה עם חגיגת שישים שנה להקמת מגדיאל שנערכה בשנת 1999. שמות מייסדי היישוב נכתבו על האנדרטה. חברת המים של מגדיאל, "המרווה" וצאצאי המייסדים השתתפו במימון הקמתו של האתר. לבד מהאנדרטה, כולל האתר גן ובו צמחייה מגוונת.
  • שדרות האוטהקר - שדרה ירוקה שהוקמה לזכרו של הנדבן קרל האוטהקר בשנת 1967. במקום עצים, דשא ומתקני שעשועים לילדים.
  • ספורטן הוד השרון - הספורטן הוא הקאנטרי קלאב העירוני של הוד השרון, הפועל מ-1994.
  • הספורטק השרון - הספורטק העירוני של הוד השרון. נפתח ב-2008, והוא משרת את תושבי העיר למטרות ספורטיביות. בספורטק מגרשי טניס, כדורסל, כדורגל, מקום החלקה לגלגיליות, פארק שעשועים ומדשאה גדולה.
  • צריף הראשונים - במגדיאל נמצא הצריף הראשון שנבנה במושבה. לימים הפך למוזיאון המייצג את החיים בעבר לעומת החיים המודרניים בהוד השרון בעת הזו.
  • קניון עזריאלי הוד השרון - הקניון הראשון בעיר, שהוקם ב-1997. קודם לרכישתו בידי קבוצת עזריאלי בשנת 2008, פעל תחת השם "מרגלית השרון".
  • קניון שרונים - נפתח ב-2010. בקניון מעל ל-180 חנויות ובסמוך אליו עוברת טיילת, בה מסלול רכיבה לאופניים. הקניון ממוקם קרוב לאזור התעשייה נווה נאמן.
  • גן האם - גן האם הוא גן שעשועים הממוקם בחלקה המערבי של העיר.
  • גן האחים-חורשת האחים - הגן מנציח את האחים עמי ומשה יולביץ' שנפלו בקרב. הוא ממוקם בחלקה הדרומי-מערבי של העיר, בשיכון עממי, ובו גן שעשועים גדול ומדשאה גדולה מאוד.
  • פארק עתידים - ממוקם צמוד לחטיבת הביניים עתידים, מתחם 200, וקרוב לתיכון על שם אילן רמון.
  • אולם מופת - אולם ההצגות והתרבות של הוד השרון. באולם מתבצעות פעילויות עירוניות ומוצגים מופעים והצגות לכל הגילאים.
  • כיכר אוסישקין במגדיאל - כיכר ובמרכזה עומד בית כנסת גדול.
  • המרכז לאומנויות הרב תחומי - המרכז העירוני לאמנות וליצירה.
  • אנדרטת הנופלים - אנדרטה הממוקמת ברמתיים צמוד לעירית הוד השרון. על האנדרטה רשומים כל נופלי רמתיים במלחמות ישראל.
  • אנדרטת השואה - אנדרטה הממוקמת ליד העירייה של הוד השרון במרכז רמתיים. האנדרטה הוקמה על ידי העירייה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
השדות והשכונות הדרומיות של העיר מתל הזבל הישן (מראה לכיוון צפון)
מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארכיון היסטורי, פרוטוקול ישיבת המועצה
  2. ^ דליה מזורי, בית בד בן 1,300 שנה התגלה בהוד השרון, מעריב, 7 באוגוסט 2012
  3. ^ פרופיל הוד השרון באתר הלמ"ס


הוד השרון

רמתייםכפר הדררמת הדרמגדיאל

קואורדינטות: 32°9′8.64″N 34°53′29.4″E / 32.1524000°N 34.891500°E / 32.1524000; 34.891500