הוד השרון

הוד השרון
פארק ארבע העונות
שם בערבית	هود هاشرون
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	חי אדיב
גובה ממוצע	‎45‏ מטר
תאריך ייסוד	מגדיאל - 1924 רמתיים - 1926 כפר הדר - 1928 רמת הדר - 1938
סוג יישוב	עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	48,488 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.8%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,521 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	19,236 דונם
הוד השרון
דירוג חברתי-כלכלי	8 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4837
לאום ודת   98.1% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   1.9% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.6% גילאי 5 - 9 8.3% גילאי 10 - 14 7.8% גילאי 15 - 19 7.2% גילאי 20 - 29 11.6% גילאי 30 - 44 22.7% גילאי 45 - 59 18.4% גילאי 60 - 64 5.0% גילאי 65 ומעלה 9.3% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
חינוך סה"כ בתי ספר 19 –       יסודיים 12 –       על-יסודיים 8 תלמידים 8,566 –       יסודיים 4,711 –       על-יסודיים 3,855 מספר כיתות 298 ממוצע תלמידים לכיתה 29 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2009)
http://www.hod-hasharon.muni.il

גן מגדיאל

בית הכנסת המרכזי במגדיאל

הוֹד הַשָּׁרוֹן היא עיר בדרום נפת השרון במחוז המרכז בישראל.

גובלת בדרום ובמערב עם שתי ערי מחוז תל אביב - רמת השרון ופתח תקווה, בכפר סבא מצפון מזרח וברעננה מצפון מערב. העיר גובלת במספר מושבי המועצה האזורית דרום השרון - גני עם, ירקונה, עדנים, רמות השבים, כפר מל"ל, וגבעת חן. גבולה הפיזי מדרום הוא נחל ירקון, וממערב כביש 4 (מלבד שטחים צרים ממערבו).

בהוד השרון 47,800 תושבים. בשנים האחרונות גדלה העיר בקצב מהיר בעקבות תנופת בנייה. בניגוד לערים שכנות, הוד השרון עדיין מחזיקה בשטחים פתוחים ושטחים חקלאיים רבים, שחלקם הופשרו לבנייה.

בשנת 2010 זכתה הוד השרון בפרס דגל היופי מטעם המועצה לישראל יפה.

מרכיבי השם

ערך מורחב – השרון

השם הוד השרון מורכב משני מושגים:

• הוד - מילה נרדפת להדר ולפאר.
• השרון - שמו של האזור הגאוגרפי בו ממוקם היישוב.

המושג 'הוד' במשמעות 'הדר' מופיע לראשונה בשם היישוב 'כפר הדר' (כפר הוד). כאשר אוחדו שני היישובים כפר הדר ורמתיים, נשמר המושג 'הדר' בשם המועצה המקומית: 'הדר רמתיים'. ב-1 בנובמבר 1964 אוחדו ארבעת היישובים למועצה מקומית מאוחדת בשם 'הוד השרון' על פי הצעתו של פקיד משרד הפנים רוזן.

היסטוריה

הוד השרון נוסדה כמועצה מקומית בנובמבר 1964 עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: רמתיים, כפר הדר, רמת הדר ומגדיאל. במהלך הזמן התווספו להוד השרון גם אזורים נוספים, כגון נווה נאמן. בשנת 1990 הוכרזה המועצה המקומית הוד השרון כעיר.

מגדיאל

ערך מורחב – מגדיאל

מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, אוגוסט 1924. בזמן זה התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש אשר בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב והחליטו לקנות 4,000 דונם באזור הכפר הערבי ביר עדס. השטח נקנה מהשיח' של השבט הבדואי אבו קישק ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל נבחר לראש הוועד שמואל זקיף ובט"ו בשבט של שנת 1925 חנכו חברי היישוב את בית הכנסת הראשון ואת היישוב באופן רשמי. תחילה הוצע השם "מֶגֶד אל" ולאחר מכן הוצע והתקבל השם "מגדיאל" הנזכר בתנ"ך.

רמתיים

ערך מורחב – רמתיים

ב-1924 התגבשה קבוצת חלוצים, אנשי העלייה הרביעית, חלקם מישראל וחלקם מהולנד לרכישת שטח אדמה משטחי השבט הבדווי, אבו קישק. רמתיים הוקמה כמושב המבוסס על משקי בית פרטיים והסתייעה בתמיכתו של הנדבן ההולנדי האוטאקר. בקיץ 1925 הוקם המושב. בשנות הארבעים והחמישים נוספו לו השכונות שכונת פועלים א' 1934, שכונת פועלים ב' (לפני 1948), נווה הדר 1949, שכון גיורא 1949 ועוד. בנובמבר 1951 אוחדו (מרצון) רמתיים והיישוב הסמוך כפר הדר למועצה מקומית. המועצה המקומית שכונתה בשם "הדר- רמתיים" מנתה כ- 8,000 תושבים והשתרעה על שטח של כ- 15,500 דונם. ראש המועצה הראשון היה שלום לרנר.

כפר הדר

ערך מורחב – כפר הדר

בשנת 1927, רכשו חלוצים אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדווי, אבו קישק. החלוצים היו אנשים בעלי יוזמה פרטית, מהמעמד הבינוני, ששאפו להקים כפר יהודי חקלאי המבוסס על עבודה עברית. פרנסתם המרכזית כללה גידול פרי הדר, כי פרדסים התאימו לאדמות השרון וגידול לולי-תרנגולות לביצים ולבשר. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים תימניים שהתיישבו במקום אשר במהלך הזמן נקרא "שיכון התימנים". כיום הוא מהווה חלק משכונת גני צבי בעיר.

רמת הדר

ערך מורחב – רמת הדר

רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ולרמתיים. ההתיישבות במקום התבססה על משקים קטנים (משקי עזר) עם לול תרנגולות קטן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שתרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום. רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות. באפריל 1936, בעקבות צו של משרד הפנים לאיחוד רשויות קטנות, אוחדה רמת הדר עם 'הדר- רמתיים', שהן רמתיים וכפר- הדר המאוחדות. היישוב החדש שמנה כ 8,400 תושבים, זכה למעמד של מועצה מקומית משותפת ושימר את השם 'הדר- רמתיים'. ראש המועצה הראשון היה בנימין אבן.

איחוד המושבות

ב-11 בנובמבר 1964 התאחדו המועצה המקומית המשותפת הדר- רמתיים (שכללה את שלושת היישובים: רמתיים, כפר הדר ורמת הדר) והמושב מגדיאל לכדי מועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון". בעת האיחוד, ראשי היישובים היו: בנימין אבן- מהדר רמתיים וברוך ליטאי- ממגדיאל.

הוד השרון כמועצה מקומית מאוחדת מנתה כ-12,200 תושבים על פני שטח כולל של 20,000 דונם כמחציתו קרקע המיועדת לעיבוד חקלאי.

במאי 1990, ערב יום העצמאות, קיבלה הוד השרון מעמד של עיר. העיר החדשה מנתה כ-26,000 תושבים. ראש העיר הראשון היה עזרא בנימיני 1989-2004). ראש העיר השני והנוכחי הוא חי אדיב.

מאורעות תרפ"ט - 1929

אבו קישק במרכז ועבדאללה הראשון של ירדן משמאל

ב-1929 תקפו ערביי הארץ את היהודים בחלקים רבים של הארץ. במגדיאל וברמתיים חששו מהתקפה של ערביי קלקיליה, אבו קישק וביר עדס, ובסופו של דבר הוחלט לפנות את הנשים והילדים עד יעבור הזעם. העלו אותם לעגלות ופינוהם לכפר מל"ל שבה היו רפתות ומבני בטון עמיד בניגוד למגדיאל שהייתה בנויה בלוקים. במגדיאל הייתה בריכה שסביבה עמודי בטון, לשם פינו את הגברים והם מילאו שקי חול ואטמו את הבריכה כדי להיות מוגנים. על הבטון הושמו מזרנים ועליהם ישנו עד שפסקו יריות הערבים.

המדינה שבדרך ומלחמת העצמאות

קנייה והתיישבות של יהודים בשטחים ערביים, גרמו ל"הצתת אש" בין ערביים ליהודים. בשנים הראשונות של הקמת המושבות קמו סכסוכים עם רועי צאן בדואים מהכפר ביר עדס הקרוב. לכן היה קיים הצורך בארגון שמירה על המושבות. בתקופה של "המדינה שבדרך", בני המושבות נלחמו גם הם במאבק לעצמאות וביטחון המדינה במחתרות השונות ובמלחמות הקשות של ישראל כחיילי צה"ל בתקופה המאוחרת יותר. פרדסים כיסו שטח נרחב מהוד השרון, חלק מהם ניתן לראות עד היום בעיר.

לאחר מלחמת העצמאות סופחו לעיר חלק שטחי הכפרים הערביים ביאר עדס, ואבו קישק, שתושביו ברחו ממנו אחרי שארגון האצ"ל חטף את מנהיגיהם. הערבים תושבי הכפרים לא הורשו לחזור לאדמתם אחרי המלחמה, והאדמות סופחו לשטח העיר והיישובים באזור אחרי שהוכרזו אדמות נפקדים.

• 

  כיכר מגדיאל בקדמת התמונה ורחוב סוקולוב היוצא ממנה לכיוון צפון-מערב ומוליך אל כפר סבא בשנות ה-70

• 

  אותו מקום בשנת 2010

אוכלוסייה

קניון שרונים

מראה בפארק ארבע עונות בהוד השרון

אלון התבור בפינת הרחובות ויצמן וזלמן שזר, כיום חלק מכיכר

פארק עתידים ומתחם 200

בית יד לבנים והספרייה לזכר חללי הוד השרון

האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל

מגדלי המים ובית הקברות בשדות העיר שממערב לה

מרכז לבריאות הנפש שלוותה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בהוד השרון 48,488 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, העיר מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 76.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 10,836 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בהוד השרון:

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

חינוך

• בתי ספר - בהוד השרון אחד עשר בתי ספר יסודיים שכוללים בית ספר לחינוך מיוחד שנקרא "צורים". "נוה משה" הוא בית ספר השייך לרשת חינוך עצמאית והוא כולל מספר מצומצם של תלמידים, כחמישים. "בית הספר הדמוקרטי הוד השרון" פועל החל מ-2001 ולומדים בו כ-300 תלמידים. כמו כן, פועל גם בית ספר "שילה" שהוא בית ספר דתי והוא הוותיק ביותר במגדיאל. בנוסף פעיל גם בית הספר תל"י - תגבור לימודי יהדות, השם דגש על לימודי יהדות לתלמידים מסורתיים וחילונים, לומדים בו כ-600 תלמידים מכיתה א' עד ט' ואליו מגיעים תלמידים גם מכפר סבא רעננה והרצליה. שאר בתי הספר הם - ממלכתי קהילתי "נוה נאמן, ממלכתי קהילתי א', לפיד, יגאל אלון, המגן, רעות ורבין. ב-2010 נפתח מבנה בית ספר חדש לממלכתי קהילתי א' שקיים מ-1934.
  • חטיבות ביניים - בהוד השרון יש שלוש חטיבות ביניים והן - "הראשונים", "השחר" ו"עתידים". גם בבית הספר הדמוקרטי פועלות כיתות ז'-ט', ובבית ספר תל"י לומדים עד כיתה ט' אך נחשב על פי משרד החינוך כבית ספר יסודי.
  • תיכונים - בהוד השרון חמישה תיכונים, תיכון "הדרים", "מוסינזון","רמון", "טכנולוגי השרון" ו"עמל". בית הספר "מוסינזון" שוכן בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון ונהנה משירותי העירייה משום שהוא עונה על צורכי העיר. ב-3 בספטמבר 2006 נפתח בצפון מגדיאל בית ספר תיכון חדש - "תיכון רמון"(על שמו של אילן רמון), שנועד לשרת את תושבי שכונת מתחם 200 ואת תושבי גיל עמל. קיימת בעיר מחלוקת האם בנייתו ופתיחתו של בית הספר הייתה צעד נכון. כיוון שבית הספר מוסינזון יכול היה לקלוט את כל תלמידי מגדיאל, בנוסף פועל בעיר באזור נווה נאמן תיכון טכנולוגי ה"שרון" של רשת נעמ"ת אשר משמש כבי"ס תיכון עיוני וכן תיכון מקצועי "עמל" שקולט אליו תלמידים מכל אזור השרון ומכשיר את תלמידיו למקצועות נדרשים.

בהוד השרון העירייה מעודדת תלמידים צעירים ובוגרים לספורט ולאורח חיים נכון. ולכן כיום כמעט בכל בית-ספר בהוד השרון נמצא אולם ספורט אשר מאפשר: חוגים, פעילויות אחה"צ ועוד. בנוסף העירייה עושה תחרויות ספורט עירוניות בין בתי הספר.

• מועצת הנוער העירונית - בעיר פועלת מועצת נוער עירונית. מועצת הנוער היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. נציגי המועצה נבחרים באופן דמוקרטי בבתי הספר העל יסודיים, תנועות הנוער וגופי הנוער השונים. מועצת הנוער היא גוף א- מפלגתי שפועל כדי לקדם ולהשמיע את דבר הנוער בעיר וכדי לייצגו בפני מקבלי ההחלטות השונים.

• תנועות נוער (לפי גודל בישראל, מנתוני משרד החינוך- נכון ל-2009)
  • תנועת הצופים, שבט "איתן" צופי הוד השרון.
  • הנוער העובד והלומד, קן "גיל עמל" וקן "רמתיים".
  • תנועת בני עקיבא.
  • תנועת נוע"ם, תנועת הנוער של התנועה המסורתית.
  • תנועת כנפיים של קרמבו, תנועת נוער לילדים עם מוגבלויות.

אתרים בעיר

• יד לבנים - עזרא בנימיני, שנבחר כראש העיר ב-1990,הקים את בית יד לבנים וכן ספרייה עירונית הגדולה מן הקודמת לה. בפברואר 1992 נשלח מכתב בשם המשפחות השכולות של העיר המבקש שיוקם בית יד לבנים, מכתב לו השיב ראש העיר בחיוב. בספטמבר סוימה בנייתם של בית יד לבנים והספרייה. ב-3 באוקטובר 1993 נפתח המקום.שטח המקום הוא עשרים דונם בנוסף לבניין, מקום זה משמש כפארק בעל מזרקה במרכזו, עצים, דשא, ספסלי ישיבה וגן שעשועים.

• פארק ארבע עונות - הוקם ב-1996, בפארק מדשאות רבות ומתקני שעשועים. הפארק הוקם בעקבות ההתפתחות של חלקה המערבי של העיר, ויועד עבור ילדי העיר. הפארק משמש מקום לאירועי יום העצמאות בהוד השרון ולפעילויות בחופש הגדול.
• האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל - היוזמה להקמת האנדרטה עלתה עם חגיגת שישים שנה להקמת מגדיאל שנערכה בשנת 1999. שמות מייסדי היישוב נכתבו על האנדרטה. חברת המים של מגדיאל וצאצאי המייסדים השתתפו במימון הקמתו של האתר. לבד מהאנדרטה, כולל האתר גן ובו צמחייה מגוונת. האנדרטה מוארת בלילה והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהאזור כולו ששוקם לאחרונה.
• שדרות האוטהקר - שדרה ירוקה שהוקמה לזכרו של הנדבן האוטהקר. במקום עצים, דשא ומתקני שעשועים לילדים.
• ספורטן הוד השרון - הספורטן הוא הקאנטרי קלאב העירוני של הוד השרון, הפועל מ-1994.
• הספורטק השרון - הספורטק העירוני של הוד השרון. נפתח ב-2008, והוא משרת את תושבי העיר למטרות ספורטיביות. בספורטק מגרשי טניס, כדורסל, כדורגל, מקום החלקה לגלגיליות, פארק שעשועים ומדשאה גדולה.
• הצריף הראשון - במגדיאל נמצא הצריף הראשון שנבנה במושבה. לימים הפך למוזיאון קטן המייצג את החיים בעבר לעומת החיים המודרניים בהוד השרון כיום.
• קניון מרגלית השרון - הקניון הראשון בעיר שהוקם ב-1997.בשנת 2008 שונה שמו ל"קניון עזריאלי הוד השרון" מכיוון שהוא נרכש על ידי קבוצת עזריאלי.
• קניון שרונים - נפתח ב-31 באוגוסט 2010. בקניון יש מעל ל-180 חנויות ולאורכו עוברת טיילת, בה מסלול רכיבה לאופניים. הקניון ממוקם קרוב לאזור התעשייה נווה נאמן.
• גן האם - גן האם הינו גן הממוקם בחלקה המערבי של העיר. הגן נתרם על ידי זוג אנשים אשר תרמו את חלקת ביתם. כיום בנויה שם אנדרטה לזכרם וגן שעשועים מרכזי.
• גן האחים - גן האחים הינו גן אשר מייצג שני אחים שנפלו חללים. הוא ממוקם בחלקה הדרומי-מערבי של העיר ובו גן שעשועים גדול ומדשאה גדולה מאוד.
• פארק עתידים - ממוקם צמוד לחטיבת הביניים עתידים וקרוב לתיכון על שם אילן רמון.
• אולם מופת - אולם מופת הינו אולם ההצגות והתרבות של הוד השרון. באולם זה מתבצעות פעילויות עירוניות ויש בו מופעים והצגות לקהל גיל הרך, הצעיר והמבוגר.
• כיכר מגדיאל - כיכר גדולה וירוקה עם ספסלים ומדשאה ובמרכזה עומד בית כנסת גדול.
• המרכז לאומנויות - המרכז העירוני לאמנות וליצירה.
• אנדרטת הנופלים - אנדרטה הממוקמת ברמתיים צמוד לעירית הוד השרון. על האנדרטה רשומים כל נופלי רמתיים במלחמות ישראל.
• אנדרטת השואה - אנדרטה הממוקמת ליד העיריה של הוד השרון במרכז רמתיים. האנדרטה הוקמה על ידי העיריה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.

ספורט

• הפועל הוד השרון בכדורגל - אשר משחקת בליגה ב' דרום ב'.
• מכבי הוד השרון בכדורסל - אשר משחקת בליגה הלאומית.
• מכבי הוד השרון - בכדורעף, זוכת אליפות המדינה וגביע המדינה בעונת 2007/06.
• מכבי הוד השרון בסיוף אשר מונה 5 אלופי ישראל בגילאים השונים.
• הפועל עירוני הוד השרון - אלופי ישראל בוגרים ונוער במגוון מקצועות השחייה.

סמל העיר

סמל העיריה של הוד השרון כולל מספר מאפיינים:

• עץ הדר המייצג את היישוב שהתקיים בזכות חקלאות והדרים, תפוזים כתומים.
• ארבעה תפוזים בצמרת לציון המיקום הגאוגרפי של ארבע המושבות בהוד השרון.
• גלגל שיניים - לציון התעשייה במקום.
• שמותיהן של 4 המושבות שהתאחדו ב-1964 ליישוב חדש ששמו הוד השרון על פי סדר עלייתן לקרקע.

ראשי המועצה והעיר

ראשי עיריית הוד השרון
כמועצה מקומית בנימין אבן משה ינוביץ' שמחה מעוז יצחק קדמי אליהו שמעוני עזרא בנימיני 1964-1969 1969-1978 1982-1979 1982-1983 1983-1989 1989-1990 כעיר עזרא בנימיני חי אדיב 1990-2003 2003 -

ערים תאומות

• דורסטן, גרמניה.
• סינאיה, רומניה.
• איזמיר, טורקיה.

לקריאה נוספת

• אריה חשביה: עיר בירוק - סיפורה של הוד השרון, עיריית הוד השרון והוצאת מילוא, תל אביב, 1996, תשנ"ז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הוד השרון בוויקישיתוף

• אתר העיריה
• אתר מועצת הנוער בהוד השרון
• שילוב מפה וצילומי אוויר - אתר ymap.

השדות והשכונות הדרומיות של העיר מתל הזבל הישן (מראה לכיוון צפון)

מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון

הוד השרון
רמתיים • כפר הדר • רמת הדר • מגדיאל

_{קואורדינטות: 32°9′9″N 34°53′29″E}