טובאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טובאנית (Тыва дыл)
מדינות בהן מדוברת: רוסיה
אזורים בהם מדוברת: טובה
סך כל הדוברים: 200,000
דוברי שפת אם: 200,000
כתב:
סיווג משפחתי: אלטאית (במחלוקת)
טורקית
טורקית מזרחית
טובאנית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: Flag of Russia.svg רוסיה (רפובליקת טובה)
ראו גם: שפהרשימת שפות

טובאנית (Тыва дыл [טיבה דיל], ידועה גם כטוביאנית, טיבאן או טובין) היא אחת מהשפות הטורקיות. כ-200,000 איש מנתיני הרפובליקה של טובה שבדרום־מרכז סיביר דוברים שפה זו. מלים רבות בשפה זו שאולות מהמונגולית ומעט מלים מרוסית.

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השיטה המקורית לכתיבת טובאנית תכנן בשנות ה-30 של המאה ה-20 נזיר בודהיסטי בשם לופסאן-צ'ימיט שנעלם לאחר מכן בתקופת טיהורי סטלין. על-פי שיטתו נכתבה השפה באלפבית הלטיני בתוספת אותיות מיוחדות המצײנות את הצלילים היחודײם בה. כמה ספרים הודפסו בשיטת כתב זו, כולל מדריכים שנועדו ללמד מבוגרים קרוא וכתוב. האלפבית של לופסאן-צ'ימיט הוחלף מאוחר יותר בכתב מבוסס האלפבית הקירילי הנמצא בשימוש כיום כשהכתיב המקורי נמחק מספרי ההיסטוריה. בעידן שלאחר ברית המועצות החלו מלומדים טובאנים ואחרים להתענײן מחדש בהיסטורײת האותיות הטובאניות ובהוצאת האמת לאור.

האלפבית הטובאני הנוכחי הוא גרסה מתוקנת של הכתב הקירילי בתוספת שלוש אותיות נוספות: האות ң (בכתיב לטיני "ng" או בIPA מסומן [ŋ]), האות Өө (כתב לטיני "ö", ‏IPA: ‏[ø]), האות Үү (כתב לטיני "ü", ‏IPA: ‏[y]). סדר האותיות זהה לסדר בקירילית כש־Ң מצויה אחרי הקירילית Н,‏ Ө אחרי О, ו-Ү אחרי У. לאות ң אין אות ראשית כיון שאינה מופיעה בראש מילה.

פונמות בטובֿאנית
וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי ŋ n m
סותם ɡ k tʰ pʰ
מחוכך ʧ ʦ
חוכך x ʒ ʃ z s ʋ f
מקורב
(צדי)
j
l
מקיש ɾ

* פונמות במלים שאולות מרוסית
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט (רוב הדוברים);
מיעוטם מחליף בקולײם /b d/ תחת הנישוף

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטובה קײמת מסורת עשירה של סיפורים ואגדות עם בשפה הטובאנית שהועברו מפה לאוזן, והכוללים סוגות רבות. החל מחידות קצרות מאוד ופתגמים, ביטוײם קשי הגיה, סיפורי קסמים, אגדות גיבורים, סיפורי אימה וכלה באפוסים ארוכים שנדרשות שעות רבות לדקלמם. כמה דוגמאות וחלקים מתוך סוגת האפוס כדוגמת "בוֹקטוּ-קיריש, בורה-שילאי" הודפסו. צורת אומנות זו מצויה בסכנה שכן מספרי הסיפורים המסורתײם שײכים לדור ההולך ומזדקן ואין צעירים המוכנים להחליפם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]