טחול
הטחול הוא איבר פנימי רך בצבע סגול אדום, שגודלו כגודל אגרוף. משקלו 150-200 גרם (גדול יותר בגברים). הוא שוכן בחלקו העליון השמאלי של חלל הבטן, לצד הקיבה ומאחורי הצלעות התחתונות. הטחול מהווה חלק ממערכת הלימפה.
תוכן עניינים |
מבנה הטחול [עריכה]
הטחול מורכב משני סוגי רקמה:
מוך לבן: רקמה הדומה לרקמת לימפה רגילה, ובה מיוצרים בעיקר לימפוציטים ומונוציטים (מקרופאג'ים).
מוך אדום: רקמה ספוגית מלאת דם וורידים גדולים. פירוק תאי הדם האדומים מתרחש במוך האדום.
מחזור הדם בטחול [עריכה]
עורק הטחול (A. Lienalis) מביא את הדם לשער הטחול, ושם הוא מסתעף לענפים קטנים החודרים עם הכפסיסים לעומק עמוק, שבו הם מוקפים על ידי קשרי לימפה. כל קשריר לימפה מוחדר ומוזן על ידי ענף עורקי קטן. הדם היוצא מן הקשריר בנימיות, נשפך למערכת הסינוסואידית-ורידית.
תפקידי הטחול [עריכה]
בעובר, הטחול מייצר תאי דם לבנים. אולם, תהליך זה נפסק לקראת הטרימסטר השלישי להריון, ואצל האדם הבוגר עיקר ייצור תאי הדם הלבנים נעשה במח העצם.
הטחול הינו איבר השייך למערכת הלימפה. בתור שכזה, יש לטחול תפקיד חשוב כמקום מפגש בין תאי הדם הלבנים השונים (לימפוציטים ומקרופאג'ים). קרבה פיזית זו מאפשרת אינטראקציה בין התאים, התורמת הן לתגובה החיסונית הנרכשת (בין היתר יצירת נוגדנים) והן לתגובה החיסונית המולדת כמו פירוק חיידקים.
למקרופאג'ים השוכנים בטחול תפקיד גם בפירוק תאי דם אדומים פגומים או מתים ומחזור הברזל המצויי בהם, ובפירוק טסיות הדם. שתי פעולות אלה מבוצעות גם על ידי הכבד.
מחלות הטחול [עריכה]
בטחול יכולות להתפתח מחלות שונות. כגון זיהומים, שאתות וכו'. המחלות הללו יכולות להיות מחלות בפני עצמן, או סימפטום של מחלה. טחול מוגדל הייתה תוצאה ידועה של מחלת המלריה. כמו כן, הטחול עלול להתפוצץ כתוצאה ממאמץ יתר, בעיקר כאשר הגוף חולה במחלת הנשיקה ובמחלות אוטואימוניות נוספות, ואז יש להוציאו בניתוח.
ילדים קטנים חסרי טחול, רגישים מאוד לזיהומים על ידי חיידקים. לעומת זאת, אצל מבוגרים חסרי טחול לא נמצאה עלייה ברגישות לגבי זיהומים אך לעתים חוסר טחול יכול לגרום לסיבוכים אחרים.
בעת העתיקה היה נהוג לנתח ספורטאים ולוחמים ולהוציא את הטחול, מתוך אמונה שהדבר משפר את יכולת הריצה שלהם[1].
