מסכת סנהדרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העמוד האחרון ממסכת סנהדרין (העתק כתב יד)

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 112 דפים.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהתבארו דיני הנזיקין במסכת הנזיקין (על שלושת חלקיה), "התחיל לדבר על הדיינין גוזרי הגזירות והדינין ההם".

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. דיני ממונות בשלשה (שש משניות [1]) - הפרק עוסק בשאלה לאלו דינים מספיק בית דין של שלושה, מתי צריך סנהדרין קטנה של כ"ג ומתי צריך סנהדרין גדולה של ע"א.
  2. כהן גדול דן ודנין אותו (חמש משניות) - הפרק עוסק בדינים שנאמרו בכהן גדול ובמלך.
  3. דיני ממונות בשלושה זה בורר (שמונה משניות) - הפרק עוסק במהלך הדינים העוסקים בדיני הלוואות.
  4. אחד דיני ממונות (חמש משניות) - הפרק עוסק במהלך הדינים העוסקים בדיני נפשות.
  5. היו בודקין אותן (חמש משניות) - המשך הדיון בדיני נפשות.
  6. נגמר הדין (שש משניות) - מהלך הסקילה.
  7. ארבע מיתות נמסרו לבית דין (אחת עשר משניות) - בתחילה מפרטים את מהלך מיתות שריפה, הרג וחנק וממשנה ד' ואילך ישנו פירוט של כל הנסקלים ומתי הם צריכים להיסקל.
  8. בן סורר ומורה (שבע משניות) - בתחילה ישנם דינים של בן סורר ומורה (שגם הוא נסקל, ולכן מהוות המשניות הראשונות המשך של הפרק הקודם) וממשנה ה' ואילך ישנו פירוט של אנשים שיש להרגן ללא בית דין.
  9. ואלו הן הנשרפין (שש משניות) - פירוט החייבים שריפה והרג, דיני רוצח ועוד אנשים שהורגים ללא בית דין.
  10. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא (שש משניות) - בפרק ישנו פירוט אנשים שאין להם חלק לעולם הבא השמור לבני ישראל ולחסידי אומות העולם ודיני עיר הנידחת. בתלמוד הבבלי, זהו הפרק ה-11.
  11. אלו הן הנחנקין (שש משניות) - פירוט כל הנחנקים ומתי הם צריכים להיחנק.


בסה"כ יש במסכת 71 משניות.

תוכן המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת סנהדרין עוסקת בסדרי המשפט ובעיקר בסדרי דיני נפשות, וכן בסוגיות של מי ראוי להיות דיין, איזה הרכב יש למנות לכל עניין (ראו להלן), איך יש לחקור את העדים, איזה עונש גוזרים על איזו עבירה.

ממסכת סנהדרין אפשר ללמוד הרבה על סדרי המשפט העברי. בכל עיירה, אפילו קטנה, היה בית דין של שלושה, שדן בדיני ממונות, חבלות וכדומה (משפט אזרחי), עגלה ערופה, סמיכת זקנים וכדומה. הצורך בבתי המשפט בכל עיר ועיירה נלמד מספר דברים: "שופטים ושוטרים יהיו לך בכל שעריך". בעיר גדולה היה בית דין של 23 - "סנהדרין קטנה", אשר הייתה מוסמכת לדון בעניינים של דיני נפשות - קרי עניינים שהעונש עליהם הוא מיתה, כגון רצח, גילוי עריות, ניאוף. סנהדרין של 71 הייתה רק אחת והיא ישבה בלשכת הגזית שבחצר בית המקדש ונקראה "סנהדרין גדולה". הסנהדרין הגדולה דנה כוהן גדול וזקן ממרא וכן היו זקוקים לאישורה על-מנת לצאת למלחמת רשות. בראש הסנהדרין הגדולה עמד נשיא הסנהדרין ולצידו כיהן אב בית הדין.

פרק "חלק" - פרק זה בתלמוד הבבלי הוא הפרק האחד-עשר והאחרון ואילו במשנה ובתלמוד הירושלמי פרק זה הוא העשירי, והוא נקרא גם "אגדת חלק", על-פי משפט הפתיחה בו: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". פרק זה עוסק בסוג ענישה שאיננו תלוי בסנהדרין: שלילת החלק בעולם הבא, המובטח לכל אדם מישראל.
בתלמוד הבבלי הפרק נודע כפרק מרובה אגדות עוסקות בעולם הבא, תחיית המתים ועיקרי דת נוספים. אין הלכות בפרק,למעט דף או שניים העוסקים בדיני עיר הנידחת.
בהקדמה לפירושו לפרק זה במשנה מציג הרמב"ם את שלושה עשר העיקרים שלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.