הסיודוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל ראש מהמוזיאון הלאומי בנאפולי. זמן רב נחשב לפסל של סנקה, וכיום יש הרואים בו פסל של הסיודוס

הֵסִיוֹדוֹסיוונית: Ήσίοδος) היה משורר אפי יווני מוקדם, שחי במאה השמינית לפנה"ס. כבר במאה החמישית לפנה"ס התווכחו מלומדים האם הומרוס קדם להסיודוס או להפך. רוב המלומדים המודרניים סבורים ששירת הומרוס קודמת בכמה עשורים לשירת הסיודוס.

הסיודוס היה איכר ורועה צאן בחבל בויאוטיה ביוון, ופקד לעתים קרובות את הר הליקון, משכנן של המוזות. בשירתו הוא מספר כיצד העניקו לו המוזות את יכולת השירה האלוהית, כשרעה את עדריו על ההליקון. שירתו כתובה במשקל האפי, הקסמטר דקטילי.

מקור הפרטים המעטים הידועים על חייו של הסיודוס הוא המסופר בשירותיו: בתחילת שירתו "עבודות וימים" מספר הסיודוס על סכסוך משפטי בינו לבין אחיו פֵּרְסֵס, בעניין ירושת אביהם, שבו הפסיד הסיודוס. פרסס מתואר כהולל חסר אחריות, והשירה הזו ממוענת אליו כמסר דידקטי ללמדו אורח חיים הגון ונבון של איכר בן התקופה. מוזכרת גם תחרות משוררים בכאלקיס אשר באי אֵוּבוֹיָה, מצפון לחבל אטיקה, שבה זכה הסיודוס בחצובה (תלת-רגל). על בסיס אזכור זה של תחרות נרקם בדורות מאוחרים יותר סיפור על תחרות שירה בין הומרוס להסיודוס. לסיפור אין שחר, ככל הנראה. ביצירה זו הוא מתאר, בין היתר, את תקופות תחילת האנושות, ובשיאן את תור הזהב שבו היו האנשים בני אלמוות וחיו בשלום וברווחה על אדמתם.

בנוסף ל"עבודות וימים" (תורגם לעברית גם בשם "מעשים וימים"), חיבר הסיודוס שירה נוספת, מפורסמת יותר, בשם "תאוגוניה" (ביוונית - הולדת האלים); בחיבור זה מפרט הסיודוס את הגנאלוגיה של האלים האולימפיים ושל אלים וגיבורים נוספים, כמו גם את היווצרות העולם. היצירה משמשת מאז ועד היום מקור מיתולוגי חשוב ביותר.

להסיודוס מיוחסות גם שירות אחרות, כגון "מגן הראקלס", ו"קטלוג הנשים", אך מדובר ככל הנראה ביצירות מאוחרות שמחקות את הסיודוס או משתייכות לאותה מסורת שירה, ורובן אבדו ושרדו מהן רק קטעים בודדים (פרגמנטים).‏[1]

תרגומי יצירותיו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J. P. Barron, Hesiod in The Cambridge History of Classical literature, p. 94