אתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתנה
Αθηνά
תפקיד אלת החוכמה, המלחמה, האמנות והצדק
כינוי Παλλάς (פָּאלַאס), Ἀκραία (אָקְרֵיאַה, הגבוהה), Ἀγελεία (אָגֵלֵיַה, נושאת השלל), Ἀγοραία,(אָגוֹרַה, מגינת האספות), Ἀλαλκομενηίς (אָלַלְקוֹמֵנֵאֵיס, השומרת), Ἀλκιμάχη (אָלְקִימַצֵ'ה), Ἀλέα (אָלֵאַה), Ἀμβουλία (אָמְבּוּלְיַה, מעכבת המוות), Ἀνεμῶτις (אָנֵמוֹטִיס, מכניעת הרוחות), Ἀπατουρία (אָפַּטוּרְיַה, המרמה), Ἀρεία (אָרֵיַה, זאת שלה מתפללים), Άτρυτώνη (אָטְרִיטוֹן, הבלתי נמאסת), Παρθένος (פָּרְתֵנוֹס, הבתולה), Πρόμαχος (פְּרוֹמַצ'וֹס, הלוחמת בחזית), Πολιάς (פּוֹלִיאַס, של העיר), Εργάνη (אֶרְגַנֵה, החרוצה), Βούδεια (בּוּדֵיאַה, השמה עול על שוורים)
תרבות מיתולוגיה יוונית
מקום מגורים הר אולימפוס
אלים מקבילים ענת[1], מינרווה, סנונה, מוריגן, סוליס, בליסאמה
אב זאוס
אם מטיס
צאצאים אריקתוניוס (אנ') (מאומץ), אנבת’ צ’ייס (Annabeth Chase)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
העתק יווני מעשה ידי אנטיוכוס מהמאה הראשונה לפנה"ס של פיסלו של פידיאס מהמאה החמישית לפנה"ס אשר עמד במקדש אתנה שעל האקרופוליס.

אתנה (או אתיני, יוונית: Αθηνά) היא אלת החוכמה, המלחמה, האמנות והצדק במיתולוגיה היוונית.[2] כמו כן הייתה אחראית על שמן הזית ועל האריגה. במיתולוגיה הרומית מופיעה כמינרווה. מתוארת לרוב כנושאת כידון ומגן עם תבליט פניה של מדוזה (שהיא קיבלה מפרסאוס לאות תודה על שעזרה לו במשימתו). החיה המקודשת לה הייתה ינשוף (ראו: הינשוף של אתנה) והעץ המקודש לה היה זית. לוותה על ידי אלת הניצחון, ניקה. אתנה מעולם לא הייתה ילדה, ובקעה מראשו של זאוס, בוגרת, כשהיא חמושה בנשק. היא בתולה תמידית (פרתנוס). לאתנה מעולם לא היה בן זוג או מאהב. הפרתנון באתונה שביוון הוא מקדשה המפורסם ביותר. לפי הרודוטוס, אתנה הייתה אלה ממוצא ברברי - כלומר לא יוונית. בדרך כלל על ידיה של אתנה מסתלסלים שני נחשים המסמנים את זריזותה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתנה הייתה אלה באזור יוון וטורקיה עוד לפני בואם של היוונים. שמה נגזר משפה קדומה מאזור מיקנה, ופירושה - אבוד. אתנה מתקשרת לרוב עם העיר אתונה, במקור - צורת הריבוי של אתנה, כיוון שהיא הייתה האלה המגינה של העיר, בתקופה העתיקה של יוון.

בפנתאון האולימפי, אתנה לא נולדה מיחסים שבין אל לאלה, אלא מראשו של זאוס (מיחסיו עם האוקיינידית מטיס), והייתה לבתו האהובה ביותר. הולדתה מתוארת במספר גרסאות שונות. באחת, זאוס שכב עם מטיס, אך רק לאחר מכן החל לחשוש מהתוצאות שכן הייתה נבואה (שקרית) שצאצא של מטיס, ידיח את זאוס מכס האולימפוס, ואחד שיעקוף אותו בחוכמתו אולם היה זה מאוחר מדי; מטיס הרתה, ולכן זאוס שאב אותה לתוך ראשו דרך נחירו. שם היא החלה מיד בהכנת גלימה וקסדה לילדתה העתידית. קולות הפטיש בזמן שהכינה את הקסדה גרמו לזאוס כאבים חזקים, והפייסטוס, פרומתאוס, ארס, פאלימון או הרמס (תלוי באיזה מקור מדובר) ביקע את ראשו של זאוס בגרזן מינואי דו-ראשי ("לאבריס"). כתוצאה מכך בקעה אתנה מראשו, בוגרת וחמושה בנשק רב, וזאוס עצמו לא סבל רבות מהאירוע.

אף על פי שהייתה אלת המלחמה, בשונה מארס, אשר היה חמום-מוח ולא מהימן בקרב, התרכזה אתנה באסטרטגיה וטקטיקות. אתנה עזרה ליוונים במלחמתם נגד טרויה, ליוותה את אודיסאוס החכם בדרכו הביתה, והייתה פטרוניתו.

אתנה באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרתנון באתונה - מקדש האלה אתנה.

אתנה מתוארת באמנות הקלאסית כאישה הלובשת שריון, נושאת רומח ומגן עם ראשה של הגורגונה מדוזה מוטבע עליו וכן נושאת בכף ידה אלת הניצחון והתחרות ניקה. בצורה זו היא תוארה בפסל הזהב והשנהב המפורסם של פידיאס בפרתנון באקרופוליס שבאתונה - "אתנה פרתנוס". פסל זה אבד במהלך ההיסטוריה. כמו כן, חייתה המלווה של אתנה הוא ינשוף, סמל לחוכמה, היושב על אחת מכתפיה.

בעבודות מוקדמות יותר, כמו בדיוקנאות של אתנה על אגרטלים, האלה מתוארת עם כמה מתכונותיה המינואיות, כגון כנפיים גדולות.

שמות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידה כשופטת במשפטו של אורסטס על רצח אמו, קליטמנסטרה (בו הוא זוכה מאשמה), אתנה קיבלה את הכינוי "אתנה אָרֵיַה" (Athena Areia).

אתנה קושרה רבות עם האלה האגאית המקומית, אפאה (Aphaea). היא כונתה "אתנה אֶרְגַאנַה" (Athena Ergane) כפטרונית של אומנים ופעלולנים.

פעמים רבות היא קושרה עם הכינוי "פאלאס אתנה". פאלאס הייתה דמות מעורפלת - לפעמים גבר, לפעמים אישה, אך תמיד בהקשר לאתנה. היא הרגה את פאלאס בשגגה, ולאחר מכן לבשה את עור העיזים שלו/ה המקושט עם נחשים שטניים, כקמע השומר עליה.

בפרתנון של אתונה סגדו לאתנה עם הכינוי "אתנה פרתנוס". בקרבות היא כונתה "אתנה פרומכוס". כמגינת ערים ברחבי העולם היווני נשאה את הכינוי "אתנה פּוֹליאַס" ("של העיר").

האסטרואיד אתנה 881 (אנ') שהתגלה על ידי מקס וולף נקרא על שמה.

מיתוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקטוניוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס), הפייסטוס ניסה לאנוס את אתנה אך כשל. זרעו נשפך על האדמה וכך נולד אריקתוניוס (אנ'). אתנה אימצה וגידלה אותו, אף על פי שלא היה בנה. בגרסה אחרת, הזרע נחת על רגלה של אתנה, והיא ניגבה אותו עם פיסה של צמר ולאחר מכן זרקה על האדמה. וכך, אריקטוניוס נולד מהאדמה ופיסת הצמר. גרסה שלישית גורסת שהפיסטוס רצה להינשא לאתנה, אולם היא נעלמה ממיטת הכלולות, ולכן הוא פלט את זרעו על האדמה. אתנה נתנה לשלוש אחיות, הרסה, פנדרוסוס ואגלאולוס, את התינוק בקופסה קטנה, והזהירה אותן שלא לפתוח אותה לעולם. אגלאולוס והרסה פתחו את הקופסה אשר הכילה את המלך לעתיד של אתונה, אריקטוניוס. המראה גרם לשתיהן להשתגע ולבסוף שתיהן התאבדו על ידי קפיצה מהאקרופוליס.

גרסה אלטרנטיבית של אותו הסיפור גורסת שבזמן שאתנה הלכה להביא הר כדי להשתמש בו באקרופוליס, שתי האחיות פתחו את הקופסה. עורב שצפה בנעשה עף לאתנה וסיפר לה זאת. האחרונה התכעסה מאוד והפילה את ההר (כיום הר ליקבטוס). גם כאן, הרסה ואגלאולוס השתגעו, והתאבדו על ידי קפיצה מעל צוק.

אריקתוניוס הפך מאוחר יותר למלך אתונה, והביא לשינויים מועילים רבים בתרבות אתונה. בזמן שלטונו, אתנה הגנה עליו באדיקות.

אתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתנה התחרתה עם פוסידון על תואר האל-פטרון של העיר אתונה. הם הסכימו שכל אחד ייתן לאתונאים מתנה אחת והאתונאים יחליטו איזו מתנה הם מעדיפים. פוסידון הכה על האדמה בקלשונו, ומעיין התפרץ מהבקע, אך המים היו מלוחים מדי והאתונאים לא אהבו אותם. לעומתו, נתנה אתנה לאתונאים את עץ הזית הראשון שלהם. האתונאים (או מלכם, קֶקְרוֹפְּס) קיבלו את עץ הזית, והפכו את אתנה לפטרוניתם, כיוון שהעץ נתן להם מזון, שמן ועץ לבנייה. אתנה הייתה אלה פטרונית של ערים נוספות, המפורסמת שבהם היא ספרטה.

ארכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה בשם ארכנה התפארה שהיא אורגת טוב יותר מאתנה, אלת האריגה והאמנות, בין היתר. אתנה באה אליה מחופשת לאשה זקנה ואמרה לארכנה להתחרט על ההיבריס (חטא הגאווה) שלה, אולם ארכנה עשתה ההפך וקראה תיגר על אתנה. האשה הזקנה הסירה את תחפושתה והתחרות החלה. אתנה ארגה איור המתאר את סכסוכה עם פוסידון על העיר אתונה, בזמן שארכנה ארגה איור המתאר מעשים נועזים רבים של זאוס (בגרסאות מסוימות, אתנה ארגה איור המתאר את תפארת האלים וארכנה איירה איור המציג את האלים בצורה מביכה ופוגענית. אתנה השמידה את הנול של ארכנה וארכנה התאבדה. אתנה ריחמה עליה והשיבה אותה לחיים בצורת עכבישה). כולם חשבו שארכנה תנצח, אבל בסוף אתנה רקמה פרפר זהוב לאריג שלה והוא החדיר חיים לאריג. ארכנה הפסידה ואתנה הפכה אותה לעכביש הראשון.

פרסאוס ומדוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתנה הנחתה את פרסאוס בכך שנתנה לו מספר חפצים שיעזרו לו בחיסולה של מדוזה, שהייתה אחת מהגורגונות, ומבטה הפך אנשים לאבן. לאחר חיסולה, אתנה זכתה בראשה של מדוזה, אותו הטביעה על מגנה.

הרקולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתנה (מימין) והרקולס (משמאל). כד יווני, 480 - 470 לפנה"ס.

אתנה הנחתה את הרקולס כיצד להוריד את העור מהאריה מנמאה, על ידי שימוש בציפורניו של האריה עצמו כדי לחתוך דרך עורו העבה. הרקולס הפך את עורו של האריה לשריון המסמל את האירוע, ביחד עם ענף עץ זית, בו השתמש בעת הקרב. אתנה עזרה להרקולס גם באירועים אחרים. היא עזרה לו לנצח גם את ציפורי סטימפליה, ביחד עם הפיסטוס.

טירסיאס וקאריקלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתנה עיוורה את טירסיאס לאחר שהוא ראה אותה רוחצת בעירום. אמו, קאריקלו, התחננה בפני אתנה שתבטל את העונש, אולם אתנה לא יכלה, ובמקום זאת העניקה לו יכולת נבואה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ KAI 42 – כתובת ענת-אתנה
  2. ^ Peter Green (ed.), Helenistic History and Culture, University of California Press, 1993, p. 99
  3. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, תייר אמריקאי ניפץ שני פסלים במוזיאון ישראל: "זה נגד התורה", באתר הארץ, 5 באוקטובר 2023