סופה טרופית
המונח "טייפון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו טייפון (פירושונים).- המונח "הוריקן" מפנה לכאן. לערך העוסק במטוס קרב בשם הוריקן, ראו הוקר הוריקן.
במטאורולוגיה, סופה טרופית (הנקראת בפי תושבי מדינות שונות הוריקן, טייפון או ציקלון) היא סוג של שקע ברומטרי הנוצר באזורים הטרופיים, שקוטרו עשוי להגיע עד 500 קילומטר.
תוכן עניינים |
אופן ההיווצרות [עריכה]
מבחינה מבנית, סופה טרופית היא אזור לחץ נמוך אשר מכיל עננים ופעילות של סופות רעמים, כל אלה נישאים עם הרוח, שלעתים מגיעה למהירויות הרסניות, סביב מרכז הלחץ הנמוך. מקור האנרגיה של הסופה הטרופית הוא שיחרור חום כמוס מהתעבות המים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה. כלומר, מי האוקיינוס מקבלים אנרגיה מן השמש ומתאדים, אז הם מטפסים מעלה באטמוספירה ומתקררים, וכאשר הם מגיעים לטמפרטורה מסוימת (נקודת הטל) הם מתעבים ומשחררים את האנרגיה שהושקעה באידוי קודם לכן. למעשה, אפשר לחשוב על סופה טרופית כעל מנוע חום אנכי עצום.
מכיוון שסופות טרופיות מרוויחות את האנרגיה שלהן משחרור של חום כמוס, הן מובדלות משאר המערכות הברומטריות, כמו שקעים בקווי הרוחב הבינוניים - אלה פועלים על הפרשי טמפרטורה אשר כבר קיימים באטמוספירה בין גושי אוויר. על מנת שסופה טרופית תמשיך לחיות ולפעול, היא חייבת להמצא מעל מקור מים חמים גדול (כמו למשל האוקיינוס קרוב לקו המשווה), אשר מספק את אנרגיית החום לסופה. כאשר סופה טרופית מגיעה לאזור יבשתי, או מגיעה לאזור שבו המים קרים יותר, התהליך נפסק והסופה הופכת לשקע ברומטרי רגיל (בהשראת אפיק רום שנמצא באזור, אם נמצא) או דועכת ומתמלאת.
כדי שתיווצר סופה טרופית כמה תנאים צריכים להתמלא. טמפרטורת מים שתהיה חמה דייה, מעל 25 מעלות, כדי שתיווצר התאדות של המים, ולכן סופות טרופיות נוצרות כאשר יש מזג אוויר חם ובמרחק גדול מספיק מהאזור של קו המשווה. כמו כן, צריך מסת ים גדולה כדי שהתאדות המים תתורגם לסופה, ולכן סופה טרופית תיתכן רק באוקיינוסים. עוד צריך שקע ברומטרי שיאפשר לאוויר לעלות למעלה כדי שיוכל להתעבות.
מאפיינים [עריכה]
סופות טרופיות נקראות סופות בעלות ליבה חמה - במהלך סופה טרופית הטמפרטורה בשכבות הנמוכות של הטרופוספירה גבוהות מהרגיל ב-20 עד 50 מעלות צלזיוס. ליד הקרקע לעומת זאת, הטמפרטורה נמוכה בכמה מעלות מן הממוצע בזכות כיסוי העננות והמשקעים הרבים.
סופות טרופיות מתאפיינות בעין הסערה - מרכז הסופה בקוטר של עד כמה עשרות קילומטרים ששורר בו שקט ושמש זורחת בו, אבל מסביבו נעות הרוחות העזות ביותר שעלולות לגרום את הנזקים החמורים ביותר. עין הסערה מתאפיינת בלחץ ברומטרי נמוך מאוד. הרוחות העזות המסתחררות סביב עין הסערה הן למעשה תוצאה של ה"נסיון" להשוואת לחצים, תוך כדי שכדור הארץ מסתובב במהירות על צירו - זרם האוויר שחותר להגיע לתוך עין הסערה מתערבל עם כיוון סיבוב כדור הארץ. תופעה זו מוכרת בשם כוח קוריוליס - אפקט מדומה הנראה ככוח אמיתי.
כיוון הסיבוב של הסופה נראה שונה בחצי הכדור הצפוני ובחצי הכדור הדרומי, אך הוא למעשה זהה - תמיד עם כיוון הסיבוב של כדור הארץ. קל יותר להמחיש זאת אם מדמיינים את סיבוב הכדור מזרחה: כאשר "מסתכלים" על הכדור במבט מעל הקוטב הצפוני, הסיבוב נראה נגד כיוון השעון. אך כאשר מדמיינים מבט מעל הקוטב הדרומי - הסיבוב נראה עם כיוון השעון.
סיווג וטרמינולוגיה [עריכה]
סופות טרופיות מסווגות לשלוש קבוצות עיקריות: שקע טרופי, סופה טרופית וקטגוריה שלישית ששמה נקבע על פי האזור שבו הסופה מתרחשת.
- שקע טרופי הוא מערכת מאורגנת של עננות וסופות רעמים בעלת זרימת אוויר בשכבות הקרובות לקרקע בכיוון מוגדר. בשקעים טרופיים הרוחות מגיעות למהירות של פחות מ-17 מטרים לשנייה.
- הפעילות בסופה טרופית חזקה ואינטנסיבית יותר מבשקע טרופי, והרוחות בה מהירותן מעל 17 מטרים לשנייה ומתחת ל-33 מטרים לשנייה.
- שמות הסופות בקטגוריה השלישית, שהרוחות הנמדדות בהן מהירותן מעל 33 מטרים לשנייה הם:
- בצפון האוקיינוס האטלנטי ובצפון האוקיינוס השקט (ממזרח לקו התאריך) הסופות נקראות הוריקן.
- בצפון מערב האוקיינוס השקט הסופות נקראות טייפון.
- בדרום מערב האוקיינוס השקט ובצפון מזרח האוקיינוס ההודי נקראות הסופות "סופה טרופית חמורה", או ציקלון טרופי חמור.
- בצפון האוקיינוס ההודי נקראות הסופות "סופה ציקלונית חמורה".
- בדרום מערב האוקיינוס ההודי הסופה נקראת ציקלון טרופי.
הוריקנים מדורגים (לפי עוצמת הרוח הנושבת בהם) בסולם סאפיר סימפסון. על פי סולם זה ההוריקנים מקוטלגים בין 1 ל-5, כאשר 1 הוא הוריקן שבו הרוחות מנשבות בעוצמה החלשה ביותר, ו-5 החזקה ביותר. ייתכן שהוריקן בקטגוריה 1 יגרום יותר נזק מהוריקן בקטגוריה גבוהה יותר. בכל מקרה, פעמים רבות הנזקים הגדולים מסופות טרופיות הם לאו דווקא כתוצאה מהרוח המנשבת בהם, אלא דווקא כתוצאה מהצפות, מפולות בוץ וכו'.
טייפון טיפ היה ציקלון טרופי שהתפתח באוקיינוס השקט בשנת 1979, ונחשב לגדול ולחזק ביותר בהיסטוריה המתועדת.
עונת ההוריקנים האטלנטית 2005 שברה את כל השיאים מבחינת מספר ההוריקנים ועצמתם. בצפון האוקיינוס האטלנטי היו 28 סופות טרופיות (שיא), 15 מתוכן הוגדרו כהוריקן (שיא) ומתוכם 7 היו בעצמה של קטגוריה 3 ומעלה. בהוריקן וילמה נמדד שקע ברומטרי של 882 מיליבר (שיא) ורוחות בעצמה של 295 קמ"ש. בעונת ההוריקנים נספו 2,280 אנשים (בעיקר בעקבות הוריקן קתרינה והוריקן סטן), ונגרם נזק של כ-120 מיליארד דולר (שיא).
שמות מיוחדים [עריכה]
מאז שנת 1953 ניתנים לסופות הטרופיות (מטעמי נוחות) שמות פרטיים, בסדר עולה של האלפבית הלטיני (ABC), כשכל שם מתחיל באות הבאה בתור. הרשימה מורכבת מראש על ידי הארגון העולמי למטאורולוגיה. עד 1979 ניתנו רק שמות של נשים ואז הוכנסה לשימוש רשימה שש-שנתית שבה ניתנים לסירוגין שמות של גברים ושמות של נשים. במקרים שסופה גרמה נזק כבד מאוד – שמה מוצא מן הרשימה כדי שלא ייעשה בו שימוש שוב במחזור נתינת השמות הבא. ברשימה לכל שנה 21 שמות, וביחד 126 שמות למחזור בן שש שנים, כשלכל אזור סופה, מוגדרת רשימת שמות שש-שנתית שונה. במידה ובעונה אחת מתרחשות יותר מ-21 סופות טרופיות, הסופות הבאות ייקראו בשמות אותיות האלפבית היווני (אלפא, בטא, גמא וכו').
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הוריקן, באנציקלופדיה ynet
- רוחות וסופות, ד"ר יואב יאיר; ד"ר רמי קליין, אתר מט"ח
- על סופות, אתר מוזיאון המדע בירושלים
- סערות טרופיות, באתר "שער לים"
- היבטים מדעיים על תופעת הסופות הטרופיות באתר הידען
- על שמות של סופות
- יהודה בלו, התנאים להתפתחות סופת הוריקן, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 2 בספטמבר 2005
- דוידסון אונליין - מאגר מדע: כיצד נוצרת הוריקן? סרטון עם הסברים.
- בלדד השוחי, איך הוריקן מחליט לאיזה כיוון להסתובב?, באתר כלכליסט, 16 בספטמבר 2010
