טכנולוגיית חלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טכנולוגיית חלל היא כל טכנולוגיה הקשורה לכניסה ואחזור כלים, מכשירים, קרינה או צורות חיים מן החלל.

טכנולוגיות כגון חיזוי מזג האוויר, שליטה מרחוק, GPS, טלוויזיה בלווין, וכמה מערכות תקשורת מוכרחות להסתמך על תשתית החלל ועל מדעי האסטרונומיה ומדעי כדור הארץ (באמצעות חישה מרחוק) כדי לקבל רווח מהטכנולוגיה בחלל.

מחשבים וטלמטריה היו בעבר טכנולוגיות מובילות שאולי נחשבו "טכנולוגיית החלל" בגלל שהן מוכרחות להסתמך על החללית בה הם נמצאים. הם היו קיימים לפני המירוץ לחלל של המלחמה הקרה (בין ברית המועצות וארצות הברית) אבל הפיתוח שלהם הואץ במידה רבה כדי לענות על הצרכים של תוכניות החלל של שתי מעצמות העל.

אמנם הם עדיין בשימוש היום בחלליות וטילים, יישומים פרוזאיים יותר, כגון ניטור מרחוק (באמצעות טלמטריה) של חולים, מפעלי מים, תנאי הכביש וכדומה, אך השימוש הנרחב במחשבים עולה בהרבה על יישומי חלל מבחינת הכמות והן מבחינת המגוון של היישומים.

החלל היא סביבה זרה מאוד. בשביל לנסות לעבוד איתה נדרשות טכניקות חדשות וידע. טכנולוגיות חדשות מואצות על ידי המאמצים הקשורים לחלל והם לעתים קרובות נוצלו לאחר מכן בפעילויות כלכליות אחרות. פעולה זו הייתה מועילה כלפי חסידי החלל וחובביו לטובת השקעה של כספי ציבור בפעילויות שטח ותוכניות. יריביהם הפוליטיים כנגד באו בטענה כי יהיה הרבה יותר זול לפתח טכנולוגיות ספציפיות ישירות אם הם מועילים.

טכנולוגיות חלל ספציפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיות חלל עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]