טנזין פאלמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביקור של טנזין פאלמו בכנסיית הקבר ירושלים 2006

ג'טסונמה טנזין פאלמו (Jetsunma Tenzin Palmo) (נולדה 1943 בלונדון) היא נזירה בודהיסטית אנגלייה בשושלת דרופה של בית הספר קאג'יו מהבודהיזם הטיבטי. היא סופרת, מורה רוחנית ומייסדת של המנזר לנשים דוֹנגיוּ גַטְסַל הממוקם בהימאצ'ל פרדש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהייתה בת 20, בשנת 1964, עזבה את חייה בעיר הגדולה של לונדון, על מנת לממש את ייעודה בהודו. שם פגשה את המורה הרוחני שלה קמטרול רינפוצ'ה השמיני.
בשנת 1973 עברה חניכה מלאה בהודו, שהכשירה אותה להעביר חניכות לתלמידותיה הנזירות הצעירות, המגיעות כיום למנזר שהקימה.

היא חייתה בקהילתו של קמטרול רינפוצ'ה וניסתה להשתלב בתרגולים ובתפילות של הגברים, אך ללא הצלחה. כך הבחינה בהבדלים הניכרים ביחס של המסורת הטיבטית לגברים ולנשים. היא הייתה מזכירתו של המורה קמטרול רינפוצ'ה השמיני. כעבור שש שנים עזבה את המקום בתחושה שלא הצליחה לממש את הפוטנציאל הטמון בה.

היא ידועה בעיקר כאחת מהיוגים המעטים ביותר, בעולם המערבי, אשר הוכשרו במזרח. נטייתה האישית הייתה לחיות בהתבודדות, ולכן בחרה בדרך זו, בהסכמתו והנחייתו של קמטרול רינפוצ'ה. כך חיה 12 שנים במדיטציה ובהתבודדות, במערה נידחת בהרי ההימלאיה, כל אותן השנים במדיטציה קפדנית של שלוש שעות שינה בלבד. ארוחת בוקר, שלוש שעות מדיטציה. ארוחת צהריים, שלוש שעות מדיטציה, וכך הלאה. כמו כן שתלה ירקות בקרבת מקום. גידלה את מזונה על ההרים וחוותה חוויות של סגירות, קור וסערות שלג. בסרט "מערה בשלג", היא מספרת על התקופה הזו של המדיטציה האינטנסיבית, כזמנים המאושרים ביותר בחייה.

קמטרול רינפוצ'ה נפטר בשנת 1980. טרם מותו בגיל 48, ביקש ממנה להקים מנזר לתרגול ותפילה של נזירות. בשנת 1988 עזבה פאלמו את הודו ונסעה לאיטליה, בה שהתה שנים מספר ולימדה במרכזי דהרמה. עם שובה להודו, החלה במסע לאיסוף כספים, על מנת להקים את מנזר הנשים הבודהיסטיות הטיבטיות. בסרט "מערה בשלג" היא פוגשת את הדלאי למה (הנוכחי, טנזין גיאטסו) ומבקשת גם ממנו, לשנות את המסורת על מנת לקדם את תוכניתה זו.

ויקי מקנזי, שכתבה את הספר: "מערה בשלג", על טנזין פאלמה, מספרת כי מה שהניע את כתיבתו של הספר נובע מהצהרתה של טנזין פאלמו למגזין בודהיסטי, בו אמרה כי "יש לי נדר להגיע להארה, בצורתה הנקבית - ולא משנה כמה גלגולי חיים זה ייקח".[1]

הערות על הספר מערה בשלג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעז עמיחי על טנזין פאלמו:
"בעולם חיים כיום לא מעט תלמידי בודהיזם מערביים שהפכו לנזירים במסורת הבודהיזם הטיבטי. ג'טסונמה טנזין פאלמו בולטת ביניהם בייחודה. לא רק שהיא אחת הנזירות הוותיקות ביותר, אלא שהיא הצליחה לעשות מה שמתרגלים מערביים רבים שאפו אליו, אך לא הצליחו לממש. היא הקדישה שנים רבות וארוכות ללימוד ותרגול וחיה באורח חיים נזירי פשוט ומסורתי... מאז סיימה את תקופת פרישותה במערה בילתה ג'טסונמה טנזין פאלמו את מרבית זמנה בקידום הפרויקט החשוב של מנזר הנזירות. לשם כך פינתה חלק מזמנה בתקופה מסוימת להוראה, ששולבה עם מסעות גיוס כספים ותמיכה. ברגע שפחת הצורך בכך, הודיעה מיד כי תפסיק את מסעותיה, והיא מבלה את ימיה יחד עם נזירותיה בצפון הודו, מנצחת על עבודת הבניין והתנהלות המנזר.[2]

ספר חדש מפרי עטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טיפוח הפוטנציאל האנושי" (שש השלמויות) - מאת ג'טסונמה טנזין פאלמו. זהו ספר חדש בהוצאת ידידי הדהרמה: (מבט רחב על האימון הבודהיסטי מעבר לישיבה על הכרית). הספר מכיל תרגום הקורס שנתנה ג'טסונמה טנזין פאלמו בישראל בשנת 2006.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טנזין פאלמו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך ספרה בעברית של ויקי מקנזי (Vicki Mackenzie) "מערה בשלג", בתרגום שחר שילוח, בפראג הוצאה לאור, 2012
  2. ^ בעז עמיחי, מעריב nrg מתאריך 20 בספטמבר 2012
  3. ^ מתוך אתר ידידי הדהרמה