טריאנגולציה דינמית סיבתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טריאנגולציה דינמית סיבתית או טד"ס (באנגלית: Causal dynamic triangulation או בקיצור CDT) היא תאוריה פיזיקלית שמהווה ניסיון ליצירת תורת כבידה קוונטית, כלומר איחוד בין תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים.

ארבעונים ארבע-ממדיים מהווים את אבני הבניין של המרחב-זמן בטריאנגולציה דינמית סיבתית

מבנה התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טד"ס היא תאוריה שבה המרחב-זמן נבנה בסקלת האורך הקצרה ביותר, אורך פלאנק. אבני הבניין של טד"ס הם 4-סימפלקסים, כלומר גרסה ארבע-ממדית של ארבעונים (טטרהדרונים). המיוחד בטד"ס הוא שבניית המרחב-זמן בסקלת פלאנק נעשית בעזרת עקרונות קוונטיים ותוך שמירה על עקרון הסיבתיות.

הדמיית מחשב הראתה שגם אם אבני הבניין שומרות על גאומטריה אוקלידית, הרי בסקלות אורך גדולות ניתן לקבל מרחב-זמן ארבע-ממדי המכיל עקמומיות ומתאים למשוואות של תורת היחסות הכללית.

השוואה לתורת המיתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת המיתרים היא תאוריה נוספת אשר מנסה לאחד את מכניקת הקוונטים עם תורת היחסות הכללית לתאוריה מאוחדת של כבידה קוונטית. בהשוואה לתורת המיתרים, טד"ס נמצאת במצב מחקר התחלתי יותר, ועדיין לא נמצאה בה הדרך להציג חלקיקי חומר. ההשג הגדול של טד"ס עד כה (2007) הוא קבלת מרחב-זמן אשר מתאים למשוואות תורת היחסות הכללית. בניגוד לתורת המיתרים, טד"ס לא דורשת את הצגתם של ממדים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]