טריכומוניאזיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טריכומוניאזיס
Trichomoniasis
תחום גינקולוגיה
שכיחות 122 מיליון (2015)
סיבות Trichomonas vaginalis (בדרך כלל מועבר במגע מיני)
גורם Trichomonas vaginalis עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים 5 עד 28 ימים אחרי חשיפה
אבחון מציאת הטפיל בנוזל הנרתיק, תרבית מיקרוביאלית, בדיקת טפילים
טיפול אנטיביוטיקה (metronidazole או tinidazole)
מניעה לא לקיים יחסי מין, להשתמש בקונדומים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 230617 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D014245
סיווגים
ICD-11 1A92 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טריכומוניאזיס (באנגלית: trichomoniasis) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי הטפיל Trichomonas vaginalis. כ -70% מהנשים והגברים אינם סובלים מתסמינים כאשר הם נדבקים. כאשר התסמינים בדרך כלל מתחילים 5 עד 28 יום לאחר החשיפה. התסמינים יכולים לכלול גירוד באזור איבר מין, ריח רע של הפרשות בנרתיק הדק, צריבה במתן שתן וכאבים בעת קיום יחסי מין.

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האנשים הנדבקים בטפיל אינם סובלים מתסמינים ולכן לא ניתן לאבחן אותם במשך שנים.[1] התסמינים כוללים כאב, צריבה או גירוד באיבר המין, דלקת השופכה (דלקת בדרכי השתן) או הנרתיק (דלקת הנרתיק). אי הנוחות לשני המינים עלולה לגבור במהלך קיום יחסי מין ובעת נטילת שתן. אצל נשים תיתכן גם פריקה וגינאלית (אנ') בצבע צהוב-ירוק. זה עלול להתבטא בצורה של גירוד וריח ("דגי") מהנרתיק. במקרים נדירים, התסמינים יכללו גם כאבים בבטן התחתונה שיכולים להופיע. התסמינים מופיעים בדרך כלל תוך 5 עד 28 יום מהחשיפה.[2] לפעמים ניתן להתבלבל בין טריכומוניאזיס לבין כלמידיה בגלל התסמינים הדומים.[3]

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריכומוניאזיס קשור לשני סיבוכים רציניים. טריכומוניאזיס קשור לעלייה בסיכון להעברה וזיהום. בנוסף, טריכומוניאזיס עלול לגרום לאישה ללדת תינוקות במשקל נמוך או פג[4] תפקידו של זיהום טריכומונאס בגרימת סרטן צוואר הרחם אינו ברור, אם כי זיהום טריכומונאס עשוי להיות קשור לזיהום מקביל עם זנים מסוכנים של נגיף הפפילומה האנושי[5] זיהום של Trichomonas vaginalis בגברים נמצא כגורם לדלקת השופכה אסימפטומטית ולדלקת הערמונית. בערמונית המחלה עלולה להוביל לדלקת כרונית שעלולה בסופו של דבר להוביל לסרטן הערמונית.[6][7]

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור החיים של הטריכומוניאזיס

מערכת המין האנושית היא המאגר היחיד למין טפיל זה. הטפיל מועבר באמצעות מגע מיני או איברי המין. הפרוטוזואה החד-תאי מייצר לחץ מכני על תאים מארחים ואז מעכל שברי תאים לאחר מות התאים.[8]

רצף גנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצף הגנום של הטפיל פורסם ב־12 בינואר 2007 בכתב העת "Science" המאשר כי בגנום שלו יש לפחות 26,000 גנים, מספר דומה לגנום האנושי. כ־35,000 גנים נוספים שאינם מאושרים, כולל אלפים שהם חלק מרכיבים הניתנים להעברה, מביאים את תכולת הגנים למעל 60,000.[9]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שלוש דרכים עיקריות לבדיקת טריכומוניאזיס:

  • הבדיקה הראשונה ידועה בשם מיקרוסקופיה מלוחה (אנ'). זוהי השיטה הנפוצה ביותר ומחייבת דגימת מטוש מפנים צוואר הרחם (אנ'), הנרתיק או הפין ובחינתה במיקרוסקופ. נוכחותם של טפיל אחד או רבים מהווה תוצאה חיובית. שיטה זו זולה אך בעלת רגישות נמוכה (60%–70%) לעיתים קרובות כתוצאה מדגימה פגומה, וכתוצאה מכך עלולה להיות שלילת שווא.[10][11]
  • שיטת האבחון השנייה היא תרבית, שהייתה מבחינה היסטורית "תקן הזהב" (אנ') באבחון מחלות זיהומיות. מבחני תרביות של הטפיל זולים יחסית. עם זאת, הרגישות עדיין נמוכה במקצת (70%–89%).[12]
  • השיטה השלישית כוללת את בדיקות הגברה של חומצות גרעין (NAAT) שהן רגישות יותר. בדיקות אלו יקרות יותר ממיקרוסקופיה ותרביות, והן רגישות ביותר (80%–90%).

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בקונדומים זכריים או נשיים עשוי לסייע למניעת הפצת טריכומוניאזיס,[13] אם כי מעולם לא נעשו מחקרים מדוקדקים הממוקדים בדרכים למניעת זיהום זה. הידבקות בטריכומוניאזיס במים אינה סבירה, מכיוון שהטפיל מת במים לאחר 45–60 דקות, במים חמים לאחר 30 דקות עד 3 שעות ובשתן מדולל אחרי 5–6 שעות.[14]

כיום, אין דרישות סקר שגרתיות עבור אוכלוסיית ארצות הברית הכללית המקבלת תכנון משפחתי או בדיקת SIT.[15] המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליצים על בדיקת טריכומוניאזיס בקרב נשים עם הפרשות מהנרתיק. ניתן לשקול ביצוע בדיקות לנשים הנמצאות בסיכון גבוה יותר לזיהום.

הופעתם של בדיקות טריכומוניאזיס חדשות, ספציפיות ורגישות מאוד, מציגות הזדמנויות לפרוטוקולי סקר חדשים לגברים ונשים כאחד. תכנון, דיון ומחקר קפדני נדרשים כדי לקבוע את יעילות העלות והשימוש המועיל ביותר בבדיקות החדשות הללו לאבחון וטיפול בטריכומונס וגינאלית בארצות הברית, מה שיכול להביא למאמצי מניעה טובים יותר.

נמצאו מספר אסטרטגיות המשפרות את המעקב לבדיקת STI כולל הודעות דואר אלקטרוני והודעות טקסט כתזכורות לפגישות.[16]

הקרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ממחקרים מבוקרים אקראיים לבדיקת נשים בהריון שאינן סובלות מתסמינים להידבקות בטריכומונס וגינאלית וטיפול בנשים שבחנו חיוביות לזיהום לא הראו באופן עקבי סיכון מופחת ללידה מוקדמת.[17] נדרשים מחקרים נוספים כדי לאמת תוצאה זו ולקבוע את שיטת המיון הטובה ביותר. בארצות הברית, בדיקת סקר של נשים בהריון ללא תסמינים מומלצת רק אצל אלו עם HIV שכן זיהום מסוג טריכומונס וגינאלית קשור לעלייה בסיכון להעברת HIV לעובר.[18]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בנשים הרות וגם לא בהריון הוא בדרך כלל באמצעות מטרונידזול, דרך הפה באופן חד פעמי. יש להיזהר בהריון, במיוחד בשליש הראשון. יש לטפל גם בבני זוג מיניים, גם אם לא מופיעים אצלם תסמינים.[19]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 היו כ 58 מיליון מקרים של טריכומונס וגינאלית.[20] זיהום מסוג זה נפוץ יותר בקרב נשים (2.7%) מאשר גברים (1.4%).[21] זהו ה- STI הלא-נגיפי הנפוץ ביותר בארצות הברית, עם הערכה של 3.7 מיליון מקרים נפוצים ו -1.1 מיליון מקרים חדשים בשנה. ההערכה היא ש -3% מהאוכלוסייה הכללית בארצות הברית נגועים, ו- 7.5-32% מהאוכלוסייה בסיכון בינוני-גבוה.[22]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Schwebke, J. R., & Burgess, D. (2004). Trichomoniasis. Clinical microbiology reviews, 17(4), 794-803.
  • Wølner-Hanssen, P., Krieger, J. N., Stevens, C. E., Kiviat, N. B., Koutsky, L., Critchlow, C., ... & Holmes, K. K. (1989). Clinical manifestations of vaginal trichomoniasis. Jama, 261(4), 571-576.
  • Soper, D. (2004). Trichomoniasis: under control or undercontrolled?. American journal of obstetrics and gynecology, 190(1), 281-290.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טריכומוניאזיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "STD Facts - Trichomoniasis". cdc.gov. Archived from the original on 2013-02-19.
  2. ^ Trichomoniasis symptoms Archived 2013-02-19 at the Wayback Machine. cdc.gov
  3. ^ "Can Trichomoniasis Be Confused With Chlamydia?". mylabbox.com. Retrieved 18 July 2019.
  4. ^ Secor W, Meites E, Starr M, Workowski K (2014). "Neglected parasitic infections in the United States: trichomoniasis". Am J Trop Med Hyg. 90 (5): 800–804. doi:10.4269/ajtmh.13-0723. PMC 4015567. PMID 24808247.
  5. ^ Donders, Gilbert G. G.; Depuydt, Christophe E.; Bogers, John-Paul; Vereecken, Annie J.; Kaul, Rupert (30 December 2013). "Association of Trichomonas vaginalis and Cytological Abnormalities of the Cervix in Low Risk Women". PLoS ONE. 8 (12): e86266. doi:10.1371/journal.pone.0086266. PMC 3875579. PMID 24386492.
  6. ^ Caini, Saverio; Gandini, Sara; Dudas, Maria; Bremer, Viviane; Severi, Ettore; Gherasim, Alin (2014). "Sexually transmitted infections and prostate cancer risk: A systematic review and meta-analysis". Cancer Epidemiology. 38 (4): 329–338. doi:10.1016/j.canep.2014.06.002. ISSN 1877-7821. PMID 24986642.Jump to reference
  7. ^ Stark, Jennifer R.; Judson, Gregory; Alderete, John F.; Mundodi, Vasanthakrishna; Kucknoor, Ashwini S.; Giovannucci, Edward L.; Platz, Elizabeth A.; Sutcliffe, Siobhan; et al. (2009). "Prospective Study of Trichomonas vaginalis Infection and Prostate Cancer Incidence and Mortality: Physicians' Health Study". JNCI Journal of the National Cancer Institute. 101 (20): 1406–11. doi:10.1093/jnci/djp306. PMC 2765259. PMID 19741211.
  8. ^ Midlej V.; Benchimol M. (2010). "Trichomonas vaginalis kills and eats- evidence for phagocytic activity as a cytopathic effect". Parasitology. 137 (1): 65–76. doi:10.1017/S0031182009991041. PMID 19723359.
  9. ^ Scientists crack the genome of the parasite causing trichomoniasis Archived 2009-01-04 at the Wayback Machine. Physorg.com. Jan. 12, 2007.
  10. ^ Fouts AC, Kraus SJ (1980). "Trichomonas vaginalis: reevaluation of its clinical presentation and laboratory diagnosis". J Infect Dis. 141 (2): 137–143. doi:10.1093/infdis/141.2.137. PMID 6965976.
  11. ^ Schwebke JR, Burgess D (2004). "Trichomoniasis". Clin Microbiol Rev. 17 (4): 794–803. doi:10.1128/cmr.17.4.794-803.2004. PMC 523559. PMID 15489349.
  12. ^ Nye MB, Schwebke JR, Body BA (February 2009). "Comparison of APTIMA Trichomonas vaginalis transcription-mediated amplification to wet mount microscopy, culture, and polymerase chain reaction for diagnosis of trichomoniasis in men and women". Am. J. Obstet. Gynecol. 200 (2): 188.e1–7. doi:10.1016/j.ajog.2008.10.005. PMID 19185101.
  13. ^ Vaginitis/Trichomoniasis :Reduce your risk Archived 2008-03-16 at the Wayback Machine, American Social Health Association. Retrieved March 12, 2008.
  14. ^ Rob, Lukáš; Martan, Alois; Citterbart, Karel; et al. (2008). Gynekologie (in Czech) (2nd ed.). Prague: Galen. p. 136. ISBN 978-80-7262-501-7.
  15. ^ Munson E (2014). "Point: new trichs for "old" dogs: prospects for expansion of Trichomonas vaginalis screening". Clin. Chem. 60 (1): 151–4. doi:10.1373/clinchem.2013.210021. PMID 24043491.
  16. ^ Desai, Monica; Woodhall, Sarah C; Nardone, Anthony; Burns, Fiona; Mercey, Danielle; Gilson, Richard (2015). "Active recall to increase HIV and STI testing: a systematic review". Sexually Transmitted Infections. 91 (5): sextrans–2014–051930. doi:10.1136/sextrans-2014-051930. ISSN 1368-4973. PMID 25759476: Access provided by the University of Pittsburgh Library System
  17. ^ Klebanoff, Mark A.; Carey, J. Christopher; Hauth, John C.; Hillier, Sharon L.; Nugent, Robert P.; Thom, Elizabeth A.; Ernest, J.M.; Heine, R. Phillip; Wapner, Ronald J. (2001-08-16). "Failure of Metronidazole to Prevent Preterm Delivery among Pregnant Women with Asymptomatic Trichomonas vaginalis Infection". New England Journal of Medicine. 345 (7): 487–493. doi:10.1056/NEJMoa003329. ISSN 0028-4793. PMID 11519502.
  18. ^ Workowski, Kimberly A.; Bolan, Gail A. (2015-06-05). "Sexually transmitted diseases treatment guidelines, 2015". MMWR. Recommendations and Reports: Morbidity and Mortality Weekly Report. Recommendations and Reports / Centers for Disease Control. 64 (RR-03): 1–137. ISSN 1545-8601. PMC 5885289. PMID 26042815.
  19. ^ Petrin D, Delgaty K, Bhatt R, Garber G (1998). "Clinical and Microbiological Aspects of Trichomonas vaginalis". Clinical Microbiology Reviews. 11 (2): 300–317. doi:10.1128/CMR.11.2.300. PMC 106834. PMID 9564565.
  20. ^ Global Burden of Disease Study 2013, Collaborators (22 August 2015). "Global, regional, and national incidence, prevalence, and years lived with disability for 301 acute and chronic diseases and injuries in 188 countries, 1990-2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013". Lancet. 386 (9995): 743–800. doi:10.1016/s0140-6736(15)60692-4. PMC 4561509. PMID 26063472.
  21. ^ Vos, T (Dec 15, 2012). "Years lived with disability (YLDs) for 1160 sequelae of 289 diseases and injuries 1990-2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010". Lancet. 380 (9859): 2163–96. doi:10.1016/S0140-6736(12)61729-2. PMC 6350784. PMID 23245607.
  22. ^ Rogers SM, Turner CF, Hobbs M, et al. (2014). "Epidemiology of undiagnosed trichomoniasis in a probability sample of urban young adults". PLOS ONE. 9 (3): e90548. doi:10.1371/journal.pone.0090548. PMC 3953116. PMID 24626058.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טריכומוניאזיס&oldid=38454974"