טרנספורמציה (גנטיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טרנספורמציה או התמרה היא יצירת שינוי גנטי בתא של חיידק על ידי החדרת חומר גנטי (DNA) זר לתוכו. ה-DNA שמוחדר לתאים יכול להיות מעגלי בצורת פלסמיד או DNA לינארי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה שבה תא יכול לשנות את תכונותיו נצפתה לראשונה על ידי פרדריק גריפית' ב-1928. גריפית' חיפש דרך לייצר חיסון לדלקת ריאות, ומצא כי כאשר חושפים חיידקים מסוג Streptococcus pneumoniae שאינם וירולנטיים לחיידקים Streptococcus pneumoniae שהומתו בחימום, הם מקבלים את תכונת הווירולנטיות. באותה העת לא ניתן היה להראות מהו אופי הגורם המעביר את התכונה. ב-1944 הראו אוסוולד אוורי, קולין מקלאוד ומקלין מקארתי כי הגורם המועבר הוא גן (DNA) וכינו את התהליך טרנספורמציה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביולוגיה מולקולרית נעשה שימוש נרחב בטרנספורמציה (התמרת תאים) שנחשבת להליך מעבדתי פשוט. טרנספורמציה משמשת ככלי מחקר חשוב להבנת תפקידם של גנים ודרכי פעולתם. עקרונות המשמשים בתהליך הטרנספורמציה הם הפיכת ממברנת התא לחדירה ל-DNA באמצעים שונים בהם קירור, ושימוש ביונים דו-ערכיים ושימוש בשדה חשמלי על מנת לגרום לתנועה של ה-DNA הטעון במטען שלילי.