פסטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פִסטור הוא תהליך, הקרוי על שמו של לואי פסטר, ובו מחומם נוזל כדוגמת חלב במהירות עד קרוב לטמפרטורת הרתיחה ואז מקורר במהירות. מטרת התהליך היא להרוג נגיפים ואורגניזמים מזיקים כדוגמת חיידקים, פרוטוזואה ופטריות אשר נמצאים בנוזל מבלי לפגוע בטעמו או בערכו התזונתי. התהליך מאריך את חיי המדף של הנוזל.

לואי פסטר שעל שמו קרוי תהליך הפסטור

לואי פסטר מצא, שהסיבה לקלקול משקאות כגון בירה ויין ולהחמצתם היא פעילות החיידקים המצויים בהם. בתהליך של חימום המשקה, כך גילה, ניתן להשמיד את רוב החיידקים ולשפר את איכותו ויציבותו של המשקה. רעיון זה אומץ על ידי תעשיית החלב, שסבלה אף היא מקלקול מהיר והחמצת החלב, כתוצאה מפעילות החיידקים שבו. יחד עם קלוד ברנרד ביצע פסטר את ההליך לראשונה ב־20 באפריל 1862.

הפסטור הקלאסי הוא חימום לטמפרטורה של 63-68 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות. פסטור תעשייתי בימינו הוא תהליך של חימום לטמפרטורה של 73 מעלות צלזיוס ל־16 שניות וקירור מיידי ל 2 מעלות צלזיוס. תהליך זה הורס את כל החיידקים הפתוגניים ואת כל הפטריות (שמרים ועובשים שונים). החימום המהיר בטמפרטורה מבוקרת והקירור המהיר גורמים לכך, שנשמרים רוב הערכים התזונתיים של המזון המפוסטר. החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון. שמירה בקירור של מזון מפוסטר מעכבת את התהליך ומאריכה את אורך החיים של המוצר. בישראל, החלב הנמכר בשקיות הינו חלב מפוסטר.

תהליך דומה לפסטור הינו "פסטור על". בתהליך זה מתבצע חימום לטמפרטורה של 125 מעלות צלזיוס לשנייה אחת, והוא נועד להאריך את חיי המדף של החלב (תוך פגיעה קטנה בערכו התזונתי). בתהליך זה משתמשים בישראל עבור חלב הנמכר באריזת קרטון. חימום זה נותן אורך חיים עדיף על פני הפסטור הסטנדרטי, אך גם פוגע יותר בערכים התזונתיים של החלב, ולמעשה אינו נחשב פסטור.

תהליך קיצוני יותר הינו "אולטרה פסטור" או עיקור (UHT). תהליך זה מתבצע על ידי חימום לטמפרטורה של 140 מעלות צלזיוס למשך שתי שניות. תוצאת התהליך קרויה חלב עמיד. חלב זה הינו סטרילי לחלוטין ולפיכך יכול להחזיק מעמד תקופה ארוכה מאד גם ללא שמירה בקרור כל עוד אריזתו לא נפתחה. בהתאם, חלב עמיד הינו בעל ערך תזונתי נמוך יותר, ואף טעמו שונה יחסית לחלב המפוסטר.

בין המוצרים שניתן לפסטר: חלב, יין, בירה, מיצי פירות ודבש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]