חיטוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בקבוק ובו נוזל חיטוי, כחלק תקני של מיטת חולה בבית חולים

חיטוי (בלועזית: דיסאינפקציה), הוא חיסול מיקרואורגניזמים מעוררי מחלות (פתוגניים) מחוץ לגוף ובאמצעים כימיים בלבד.

בתחום הרפואה הרג מיקרואורגניזמים בתוך הגוף, תוך שימוש בתרופות (אנטיביוטיקה, למשל), אינו נחשב לחיטוי. ההבדל בין חיטוי ועיקור הוא שבשני המטרה היא חיסול כל המיקרואורגניזמים, ואילו בראשון ההתמקדות היא בחיסול הפתוגנים בלבד. בנוסף, עיקור נעשה בשיטות כימיות ופיזיות כאחד, ואילו חיטוי מתייחס כמעט תמיד לשיטות כימיות בלבד. לעתים ההבחנה בין שני המושגים מעורפלת.

יש להבדיל בין המושג חיטוי למושגים כגון אנטיביוטי המתייחס לחיסול מיקרואורגניזמים בתוך גוף חי, או אנטיספטי המתייחס בדרך-כלל לחיטוי המתבצע על-גבי הגוף - על העור, למשל, סבון אנטיספטי הוא סבון המכיל חומרים המסוגלים לפגוע במיקרואורגניזמים.

סוגי חומרי חיטוי:

  1. אתנול
  2. אלדהיד
  3. חומצה (אוקסידנטים)
  4. פנולים (ליזול)
  5. תרכובות אמוניום
  6. אקונומיקה
  7. אוזון
  8. אשלגן פרמנגנט (קלי)

חיטוי ורפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איגנץ זמלווייס