יאן מיקארדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יאן מיקארדואנגלית: Ian Mikardo; ‏9 ביולי 1908 - 6 במאי 1993) היה יהודי-ציוני אנגלי, חבר בית הנבחרים הבריטי מטעם מפלגת הלייבור בין השנים 1945 - 1959 ובשנית בין 1969 - 1987.

מיקארדו נולד בפורטסמות' שבאנגליה להורים יהודים ילידי אוקראינה ופולין. הוריו נישאו באנגליה ועבדו כחייטים בפורטסמות', בה גדל והיה תלמיד מצטיין. משנת 1911 למד, לצד לימודיו הכלליים, גם בבית ספר יהודי. בנעוריו החל לקחת חלק בפעילויות בחוגים פוליטיים ובקרב הקהילה היהודית. בהיותו בן 13, בשנת 1922, נשא לראשונה דברים בכינוס האגודה הציונית של פורטסמות'. בשלהי שנות העשרים הצטרף למפלגת הלייבור ולמפלגת פועלי ציון.

בתום לימודיו עבר להתגורר בסטפני, למד ניהול מדעי ועסק בייעוץ. במהלך מלחמת העולם השנייה עבד כיועץ לייעול העבודה במפעלים לייצור תחמושת וכלי טיס. בתום המלחמה עבר להתגורר ברדינג ונבחר למועמד המחוז מטעם מפלגת הלייבור בבחירות שנערכו בשנת 1945 לבית הנבחרים הבריטי, כשהוא גובר על ג'יימס קלאהן. מטעם מחוז זה כיהן עד 1959, עת הפסיד למועמד מטעם המפלגה השמרנית. בשנת 1969 התמודד במחוז בחירה אחר וחזר לכהן בבית הנבחרים, בו ישב עד פרישתו בשנת 1987.

במפלגת הלייבור היה מיקארדו חבר הוועד הפועל של המפלגה ובשנת 1974 שימש יו"ר הסיעה בבית הנבחרים. מיקארדו נמנה עם חברי האגף השמאלי במפלגה ובשנות החמישים זוהה כביוואניסט.

החל בשנת 1950 ביקר מיקארדו מספר פעמים בישראל, במהלכם קשר קשרים עם נציגי הסתדרות העובדים הכללית. גיסו, משה רוזטי, שימש מזכיר הכנסת.