יואנה בליקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן חלק רב מהמידע מבוסס על מקורות בפרסום עצמי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (25 בפברואר 2024)
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן חלק רב מהמידע מבוסס על מקורות בפרסום עצמי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (25 בפברואר 2024)
יואנה בליקמן
Yoana Blikman
לידה 26 במאי 1989 (בת 34)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 2009
מקום לימודים Laboratoire de l'Acteur, פריז
הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין
האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
תקופת הפעילות מ-2014
תחום יצירה מחול, אמנויות לחימה
www.yoannablikman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יואנה בליקמן (נולדה ב-26 במאי 1989) היא אמנית מופע ישראלית-צרפתייה, פרפורמרית, רקדנית, צלמת, ומפתחת שיטה של לחימה נשית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליקמן נולדה בפריז, ובשנת 2009 עלתה לישראל.

בילדותה למדה קונג פו עם המאסטר צ'אנג שיאו יאן. היא הייתה חלק מהנבחרת הצרפתית בתחום, וזכתה שש פעמים באליפות צרפת בקטגוריית הילדים.[1][2]

בתור נערה התחברה לצילום ועבדה כמודל לצילום ניסיוני. בהמשך החליטה לעבור לצד השני של המצלמה והחלה לעבוד כצלמת.[1]

בשנת 2007, למדה משחק בפריז ב-Laboratoire de l'Acteur, ומאוחר יותר בתל אביב בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. בעת לימודי המשחק היא גילתה התעניינות עמוקה בתנועה ובשפת הגוף, שהובילה אותה ללמוד בבית הספר למחול עכשווי: הקבוצה, שביפו.

יואנה בליקמן

לאחר סיום לימודיה במוסד, המשיכה ללמוד מחול בחוג לתנועה של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בהתמחות בכוריאוגרפיה והוראה. בזמן הלימודים בירושלים פגשה בליקמן את דן רוברט להיאני, אמן וידאו שהפך לשותפה האמנותי ולבן זוגה לתקופה של כ-8 שנים.[3] השניים שיתפו פעולה ביצירות: עבודת הווידאו "וJeu claque",[4] המופע "Body Montage",[5] היצירה "The Orphan's Gift", ו"קונג פו"[6][3] - שיתוף פעולה בין האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ומרכז מחול שלם שנבחר לפסטיבל של תלמידים מצטיינים אירופאים, The Neu Now Festival for Emerging European artists.

יואנה בליקמן

בשנת 2014 החלה בליקמן להופיע עם יצירותיה על במות, גלריות ופסטיבלים בישראל ובעולם, כגון: "דוק 11" בברלין, פסטיבל "Experimentica" בקרדיף, שבוע המחול הבינלאומי בירושלים, הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות, פסטיבל בין שמיים לארץ, פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית,[7] פסטיבל שירות חדרים, פסטיבל יממה ועוד.

במקביל למופעים, בליקמן הציגה את עבודות הצילום שלה בגלריות רבות. בהן: הספרייה הלאומית, גלריה ביתא, גלריה מקום לאמנות, מרכז לאמנות ומחקר מעמותה, סדנאות האמנים.

יואנה בליקמן

בשנת 2020 בליקמן שבה לעסוק בעולם אמנויות הלחימה. היא למדה חמש שנים קפוארה לצד מסטרה מקוללה, עשתה קורס הדרכה של קפוארה וקורס הגנה עצמית מעצימה בשיטת "אל הלב". במסגרת שיתוף פעולה עם "עמותת אל הלב", בליקמן יצרה וניהלה אמנותית פסטיבל בשם "לחימה לחופש" בו היא הזמינה כוריאוגרפיות מכל העולם ללמד סדנאות ולשוחח על המושג אמנות לחימה נשית.[1]

במקביל ללימודיה ועשייתה המקצועית היא פיתחה שיטה של לחימה נשית בשם "קונג פו דאנס" המשלבת בין אמנויות לחימה, הגנה עצמית ומחול.[1] השיטה מקנה כלים להגנה עצמית וגם לביטוי עצמי בתנועה ומותאמת לצרכים של ילדות ונשים בחברה.[8] משנת 2019 בליקמן מלמדת קונג פו דאנס במסגרות שונות בארץ,[9][10] בהן בבית הספר לאמנויות המחול של המרכז הערבי יהודי ביפו בניהולה של דליה שיימסקי. בשנת 2022 הצטרפה בליקמן לעמותת הכוריאגרפים.

רשימת יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מן - עלתה בבכורה ב-13/7/2023 בקיבוץ בארי.
  • חדר אימון - עלתה בבכורה ב-18/4/2022 במלון בראון בתל אביב.[11][12]
  • Foto Fight - עלתה בבכורה ב-11/2/2021 ב-Zoom.
  • Money Rain - עלתה בבכורה ב-16/7/2018, בז'רר בכר בירושלים.
  • Breathing Room - עלתה בבכורה ב-1/11/2018 במוזיאון ישראל בירושלים.[13]
  • Photographic Circle - עלתה בבכורה ב-31/5/2018 במוסררה בירושלים.
  • In Yoanna’s Cell Phone - עלתה בבכורה ב-7/12/2017 מחול שלם, הקרנף.[2]
  • לוחמת הקונג פו נגד המפלצת האדומה - עלתה בבכורה ב-5.8.2017 בתיאטרון הקרון.
  • Body Montage - עלתה בבכורה ב-1/11/2017 בגלריה ביתא.[7][14]
  • Kung Fu - עלתה בבכורה בשנת 2016, בשבוע המחול הבינלאומי ירושלים.[2]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018-2023 - בי׳׳ס לקפוארה "המרכז הישראלי לקפוארה" מסטרה מקוללה ותעודת הדרכה אצל עידן הררי, ישראל.
  • 2017-2018 - לימודי הדרכה של הגנה עצמית מעצימה בשיטה "אל הלב".
  • 2013-תואר ראשון B.A DANCE, האקדמיה למוסיקה ולמחול, ירושלים. החוג לתנועה במסלול כוריאוגרפיה.
  • 2011-2013 לימודי מחול בבית הספר "הקבוצה", תל אביב - אימפרוביזציה, בלט, רליס, קונטקט, מחול מודרני ויצירה בהנחיית אודליה קופרברג.
  • 2010 - לימודי תיאטרון בבית הספר ע"ש יורם לווינשטיין, תל אביב.
  • 2008-2011 - לימודי משחק בבית הספר Le Laboratoire de l'acteur, פריז.
  • 1996-2004 - בית הספר לקונג פו של המאסטרית Chang Xiao Yen, פריז.

מלגות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרן ליוצרים עצמאיים, 2019
  • מפעל הפיס, 2018
  • מפעל הפיס, 2017.
  • מרכז נווה שכטר לאמנות ותרבות יהודית עכשווית, 2017.
  • בית אורי צבי גרינברג, ליצירת צילומים, 2016.

פרסים:

1997-2002 - אלופת צרפת בקונג פו במשך 6 שנים ברציפות, בקטגוריית ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואנה בליקמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Pursuing Freedom - Finding the Art in Martial Art, creative writing, ‏February 3, 2021
  2. ^ 1 2 3 עומר נצר, התקבלה הודעה אלימה חדשה בוואטסאפ: הרקדנית שלא עושה חשבון, באתר mynet, ‏27 בדצמבר 2017
  3. ^ 1 2 יובל סער, מה אם יצירה תהיה תמיד אינטרפטציה של עצמה, דרך התיעוד המצולם שלה?, באתר פרוטפוליו, ‏16 בדצמבר 2015
  4. ^ JEU CLAQUES, YOANNA BLIKMAN, ‏2016
  5. ^ BODY MONTAGE, YOANNA BLIKMAN, ‏2017
  6. ^ KUNG FU, https://www.yoannablikman.com/kung-fu, ‏2015
  7. ^ 1 2 יואנה בליקמן, Body Montage, הרמה: מגזין לאמנות #24 דיסאוריינטציה, מרץ 2019
  8. ^ ראיון לתוכנית ישראל הבוקר, "הריקוד שלה", ערוץ 14
  9. ^ קונג פו - דאנס עם יואנה בליקמן, באתר הפצתרבות
  10. ^ יואנה בליקמן, באתר סדנאות האמנים
  11. ^ TRAINING ROOM, YOANNA BLIKMAN, ‏2022
  12. ^ וידאו מתוך תהליך העבודה על חדר אימון, צילום: תמר לם, 2021
  13. ^ BREATHING ROOM, YOANNA BLIKMAN, ‏2018
  14. ^ קטע מהמופע, לכבוד חגיגות העשור למגזין המרה, מנופים 2022