יודיד הכסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יודיד הכסף הוא השם שניתן לתרכובת המכילה את יוד ואת המתכת כסף.

כסף יודיד
כסף יודיד
פרטים
שם סיסטמטי Silver iodide
שמות נוספים יודיד הכסף
נוסחה כימית AgI
מסה מולקולרית g/mol‏ 234.77
מראה מוצק גבישי צהוב
מספר CAS 7783-96-2
צפיפות g/cm3‏ 5.675 גרם לסמ"ק
מצב צבירה בטמפרטורת החדר מוצק
טמפרטורת היתוך 558 °C
טמפרטורת רתיחה 1,506 °C

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים במחלקה למדעי האטמוספירה באוניברסיטה העברית בירושלים חיפשו חומרים מלאכותיים שישמשו לזריעת עננים במטרה להגביר את כמות הגשם היורדת במדינת בישראל הסובלת מחוסר מים ומתקופות בצורת על ידי פיזור חומר שירכז סביבו את טיפות המים שבעננים ועל ידי כך יגרום לירידת גשם. במהלך המחקר נמצא כי ליודיד הכסף היכולת להקפיא את מי הענן בטמפרטורות שאינן נמוכות בהרבה מטמפרטורת הקיפאון.

ניסויי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישראל היא המובילה בעולם בהורדת גשם מלאכותי. כמות הגשם השנתית עלתה בישראל בממוצע ב - 13% בעקבות זריעת עננים. במהלך סדרת ניסויים המכונה ניסויי ישראל ליצירת כמות גשמים מוגברת התברר שיודיד הכסף הוא היעיל מכולם לצורך השגת מטרה זו, יודיד הכסף מסוגל למשוך אליו את אדי המים ולקשור ביניהם באופן היעיל ביותר ליצירת טיפות גשם. זריעת כמות רבה מדי של יודיד הכסף גורמת שלא ירד גשם כלל.

השלכות ונזקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במידה וזורעים יותר מדי יודיד הכסף או שיש כמות גדולה של אירוסולים באוויר, גודל הטיפות לא יעלה על 1 מילימטר ולא ירד גשם כלל. השאלה האם יודיד הכסף היורד עם הגשם מסוכן לבריאות יש לבחון משני כיוונים, מצד אחד ריכוז גבוה של יודיד הכסף במים הוא לא בריא ועלול לגרום לסרטן ומצד שני היא שהכמות בה משתמשים בזריעת עננים היא כמות מזערית והפיזור על ידי מטוסים הוא פיזור יעיל הגורם לכך שמשתמשים בכמות קטנה של יודיד הכסף. כחלק מניסוי ישראל 4 נבדק הפיזור של יודיד הכסף בגשם ועדיין לא נמצאו הוכחות לריכוז גבוה במדי הגשם שנבדקו. הגשם היורד על האדמה לרוב מסונן מיודיד הכסף וההשפעה של זריעת העננים זניחה. צריך להיזהר יותר מחמרים אחרים שיש במים.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם, בנוסף לניסיונות להגביר את כמות המשקעים, השיטה של זריעת עננים משמשת גם לבקרה על גודל גושי הברד היורדים בסופות ברד ולהקטנה של הערפילים בסביבות שדות תעופה. השיטה של זריעת עננים משמשת לפעמים גם בידי מפעילים של אתרי סקי כדי להשפיע על כמות וזמן ירידת השלג באתר. בשנות השישים נערכו בארצות הברית מחקרים כדי לבדוק את ההשפעה של זריעת עננים על סופות הוריקן. הצלחת המחקר לא הייתה ברורה ונמצאה השפעה זמנית. הגורמים להפסקת הניסויים היו החשש שזריעת העננים עלולה להסיט את הכוון של ההוריקן וכן חשש להגברת העוצמה של הסופה. במישור המשפטי, הסטה של הסופה או הגברתה עלולים להיות עילה לתביעת פיצויים.

שיטות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים נוספים בישראל מציעים לזרוע עננים בריכוז גבוה של אירוסולים הידרופילים (כמו מלח) מעל הים, ובגלל אפקט התחרותיות בין האירוסולים תהליך יצירת הגשם יתעכב, ולכן הרוח המערבית הבסיסית בישראל ברוב אירועי הגשם תביא את הממטרים לתוך שטח ישראל.

שיטות נוספות שנבחנות הם לטעון את העננים במטען חשמלי ממטוס, אשר יגרום למשיכת הטיפות זו לזו בעזרת הכוח החשמלי וכך יאיץ הדבר את תהליכי ההתנגשויות בין הטיפונות, התהליך העיקרי ביצירת טיפות גשם.

חוקרים באוניברסיטת ז'נבה טוענים כי שיטה נוספת היא ליצור ענני גשם באמצעות קרני לייזר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יודיד הכסף בוויקישיתוף