יוון הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוון הגדולה - הערים היווניות באיטליה וסיקיליה על פי מוצאן

██ צפון מערב יוון

██ אכאים

██ דורים

██ איונים

יוון הגדולה (לטינית: Magna Graecia) הוא אזור ההתיישבות היווני בדרום איטליה מהמאה ה-8 לפנה"ס. הוא כולל את התחום בו מוגדרים היום המחוזות הבאים של איטליה: בזיליקטה (Basilicata), שנקראה בעבר "לוקניה" על שם העם ששכן בה, קלבריה (Calabria), פוליה (Puglia) וחלק מקמפניה (Campania). בתחילה הוקמו מושבות בחוף הדרומי של איטליה למהגרים חסרי קרקע אשר חיפשו מקום חדש להתנחל בו. במרוצת הזמן המושבות הפכו לערי חוף והיו לתחנות מסחר לסוחרים מיוון ארץ האם לבין התושבים ב"יוון הגדולה". החשובות שבמושבות הפכו לערים, אשר קרויות היום בשמות: בארי, ברינדיזי וטאראנטו. המתיישבים הביאו לחצי הדרומי של האי האיטלקי את התרבות היוונית, ושרידי המבנים מאותה תקופה מצויים באזור עד היום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Luca Cerchiai, Lorena Jannelli, Fausto Longo, Lorena Janelli, 2004. The Greek Cities of Magna Graecia and Sicily (Getty Trust) ISBN 0-89236-751-2
  • T. J. Dunbabin, 1948. The Western Greeks
  • A. G. Woodhead, 1962. The Greeks in the West

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.