יוזף ברם
 | |
| יוזף ברם | |
| לידה |
3 במאי 1914 מנבאך, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 1998 (בגיל 84) מונטריאול, קנדה  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
 גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1935–1945 (כ־10 שנים) |
| דרגה |
 אוברסט לוטננט (ורמאכט) |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
יוזף ברם (בגרמנית: Josef Bremm; 3 במאי 1914 – 21 באוקטובר 1998), היה קצין בצבא גרמניה הנאצית שקיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברם נולד ב-3 במאי 1914 במנבאך, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, לאדולף ברם, שהיה מורה בבית ספר יסודי, ולמריה לבית מילר. ב-1 בנובמבר 1935 התגייס ברם לוורמאכט, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-7, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-8, ובשנת 1936 היווה את הבסיס להקמת הדיוויזיה ה-28. ב-31 באוקטובר 1938 הוא שוחרר מהשירות הצבאי בדרגת לויטננט, וצורף לרגימנט הרגלים ה-425, ולמחרת הוא הצטרף למפלגה הנאצית.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ המלחמה מונה ברם למפקד מחלקה ברגימנט הרגלים ה-453, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-253, ולחם עמה במהלך המערכה על צרפת, שם קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, ובאוקטובר 1940 הוא מונה לשליש בגדוד ה-3 של רגימנט הרגלים ה-426. במבצע ברברוסה הוא שוב פיקד על מחלקה, ובתחילת יולי נפצע לראשונה מרסיסים. ב-5 באוגוסט 1941 הוא מונה למפקד הפלוגה ה-5 ברגימנט הרגלים ה-426, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-126, ובאוקטובר הוא הועלה לדרגת אובר לויטננט. במהלך קרבות החורף של 1941-42 הצליחו ברם ופלוגתו החלשה להדוף מתקפה רוסית כבדה, ועל כך הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל ב-18 בפברואר 1942. באביב 1942 נפצע ברם בזרוע, ולאחר התאוששותו הוא מונה ב-28 בספטמבר 1942 למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-426. בסוף ספטמבר 1942 הצליחה היחידה שלו להחזיק בעמדות ההגנה מדרום-מזרח לאגם אילמן, ועל כך הוענק לו ב-23 בדצמבר 1942 תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בינואר 1943 נפצע ברם שוב וקיבל את אות הפציעה בזהב, ולאחר מכן הוא נשלח כמדריך באקדמיה הצבאית. ב-1 בפברואר 1943 הועלה ברם לדרגת מיור, וב-15 במרץ 1944 הוחזר על פי בקשתו לחזית, ומונה למפקד גדוד הרובאים בדיוויזיה ה-712 בחזית המערבית. לאחר הפלישה לנורמנדי הוא מונה באוגוסט 1944 למפקד רגימנט הגרנדירים ה-990, שהיה חלק מדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-277, וב-1 בנובמבר 1944 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט. לאחר הנסיגה מצרפת ומבלגיה נפצע שוב מרסיסים ב-16 בדצמבר 1944, היום הראשון לקרב הארדנים, אך נשאר עם יחידתו. באפריל 1945 לחם ברם עם יחידתו כחלק מדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-326 בקרב קאסל, ועל פעולותיו בקרב הוענק לו תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל[1], ומיד לאחר מכן הוא נפל בשבי האמריקני.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה הוא התחתן עם אגנס שטפנס, ועבר לגור במונטריאול, שם חי עד מותו ב-21 באוקטובר 1998.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוזף ברם באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ובכך היה לאחרון שקיבל את עיטור זה