יחזקיה ממגדבורג
| מקום פעילות | מגדבורג |
|---|---|
| השתייכות | בעלי התוספות, ראשוני אשכנז |
| רבותיו | רבי שמשון מקוצי |
| תלמידיו | רבי אליעזר מטוך, רבי חיים פלטיאל |
| בני דורו | מהר"ם מרוטנבורג, רבי אביגדור הכהן |
| חיבוריו | תוספות |
  | |
רבי יחזקיה בן יעקב ממגדבורג היה מבעלי התוספות בגרמניה במאה השלוש עשרה. יש שכתבו כי חיבר פסקי תוספות[1] ותוספות[2], פסקיו מצוטטים בעיקר בידי בעל הגהות אשר"י, הגהות מימוניות, והמרדכי. בנוסף, אחיינו, רבי אליעזר מטוך, מביא מדבריו בתוספותיו, בכינוי "מורי דודי".
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יחזקיה נולד לרבי יעקב במגדבורג, אביו היה שליח ציבור במגדבורג, ולאחר פטירתו קונן עליו רבי משה מתקו וכתב שהסתלק בעוון הדור.[3]
לאחר פטירת אביו, בעוד הוא צעיר לימים, רצו רוב יהודי הקהילה למנות את רבי יחזקיה לשליח ציבור כממלא מקום אביו, אך קצת מאנשי הקהילה לא חפצו במינויו. השאלה האם מיעוט אנשי הקהילה יכולים לעכב את מינוי הש"ץ הופנתה לרבי משה מתקו ורבי יצחק אור זרוע. הראשון פסק כי המיעוט יכול לעכב את המינוי רק אם מדובר ברבים, אך אדם בודד אינו יכול לעכב, אף כי עדיף לפעול בדרכי נועם ולפייס את המתנגדים. לעומתו, פסק ר"י אור זרוע, בהסתמך על רבי שמחה משפיירא, כי אין למנות ש"ץ אלא בהסכמת כל הקהל ואפילו יחיד יכול לעכב את המינוי. בתשובותיהם, מעתירים המשיבים שבחים על רבי יחזקיה הצעיר כגדול בתורה, אולם רבי משה מתקו מציין כי טרם הגיע למעלתו של אביו המנוח.[3] מעשה זה אירע לאחר שנת ד'תתק"ף, כי רבי שמחה משפיירא מוזכר בו כמי שכבר נפטר, ובשנה זו היה רבי שמחה עדיין בחיים. לא ידוע כיצד הסתיימה המחלוקת, אך רבי יחזקיה המשיך כנראה להתגורר במגדבורג.[4]
ככל הנראה למד אצל רבי שמשון מקוצי,[4] כמו כן למד אצל הראבי"ה,[5] והיו לו קשרים גם עם רבי יחיאל מפריז.[4]
רבי יחזקיה פגש את רבי יצחק מווינה בעל אור זרוע כאשר ביקר האחרון במגדבורג. רבי יצחק אמר הלכה בשם הראבי"ה ורבי יחזקיה השיב שאביו הורה במגדבורג אחרת. השיב לו רבי יצחק שכיוון שאביו הנהיג כך, "מקום שיפול העץ שם יהיו פירותיו".[6]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ככל הנראה יש לזהות את אביו יעקב עם רבי יעקב ברבי נחמן המוזכר ב"דעת זקנים" על התורה וכן מובאים בשמו מנהגים שונים. רבי נחמן זה הוא כנראה אחיהם של ר"י הלבן ורבי פתחיה מרגנשבורג.[7]
בן אחותו היה רבי אליעזר מטוך, שהיה גם תלמידו.[8].
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אליעזר מטוך היה תלמידו של רבי יחזקיה ומציינו בכינוי מורי דודי.[8]
גם רבי חיים פלטיאל ממגדבורג היה תלמידו של רבי יחזקיה,[9] וכן רבי שמריה בן יצחק.[10]
רבי אביגדור הכהן מכנו בתואר מורי[11] וכן המהר"ם מרוטנבורג .[12]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו פסקי מהרי"ח יצא לאור בחלקו על מסכתות בבא קמא, קידושין, שבת, אך מרבית חיבורו לא נדפס[2].
כמו כן חיבר תוספות על מסכתות הש"ס ונדפס חלק מתוספותיו ופרישתו לפסחים בספר קימחא דפיסחא.
בקונטרס שם הגדולים לרבי אהרן שליצשטט נכתב שחיבר פסקי תוספות[1] וייתכן שהכוונה לספרו פסקי מהרי"ח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסקי מהרי"ח על מסכת בבא קמא באתר HebrewBooks
- פסקי מהרי"ח על מסכת שבת באתר HebrewBooks
חזקיה בן יעקב ממגדבורג, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יצחק אייזיק בן יעקב, קונטרס שם הגדולים לרבי אהרן שליצשטט, דברים עתיקים ב, לייפציג תר"ו, עמ' 9, באתר היברובוקס. אמנם מצוין שם כי גם רבי יעקב מנורטהויזן חיבר פסקי תוספות, וכנראה היו מספר קובצי פסקים.
- ^ 1 2 הקדמת המו"ל לפסקי מהרי"ח ב"ק
- ^ 1 2 יצחק בן משה מווינה, אור זרוע, חלק א', סי' קיד–קטו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ 1 2 3 אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ו (מהדורה חמישית), עמ' 564–566.
- ^ באטלס עץ חיים כתב שהיה תלמיד הראבי"ה ותלמיד חבר לרבי יחיאל מפריס
- ^ אור זרוע מהדורת מכון ירושלים סימן תש"מ אות ז', ונכתב שם שזו הוספה מכת"י שאינה בדפוסים.
- ^ אפרים אלימלך אורבך, ערוגת הבושם, חלק ד', מבוא, עמ' 125–126 בהערה 97. למנהגים המובאים בשמו ראה למשל אצל רבי אברהם קלויזנר, מנהגי מהרא"ק, באתר היברובוקס.
- ^ 1 2 לקט יושר - יו"ד - יוסף בן משה, ממינשטר (page 89 of 172), באתר www.hebrewbooks.org
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס לבוב סימן קנ"ז
- ^ תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחביריו ח"א במבוא מאת שמחה עמנואל עמוד 106
- ^ הגהות מרדכי כתובות רצ"א
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס לבוב סימן ק"ט - קי"א
בקרת זהויות  |
|
|---|