אברהם קלויזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם קלויזנר
לידה 1340 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1408 או 1409
ה'קס"ט או ה'ק"ע
כינוי מהרא"ק
מקום פעילות האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה וינה, דוכסות אוסטריה
תקופת הפעילות ?–1409 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חכמי אשכנז
תחומי עיסוק הלכה ומנהג
תלמידיו מהר"י טירנא, מהרי"ל
בני דורו מהר"ם ס"ל
חיבוריו ספר מנהגים; הלכות שחיטה ובדיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14. על פי עדות תלמידו רבי אייזיק מטירנא המהרא"ק חיבר הגהות לספר מנהגים קדום יותר המסודר לפי לוח השנה החל מראש חודש אלול. בנוסף חיבר המהרא"ק ספר העוסק בהלכות שחיטה ובדיקה. תלמידיו המהר"י טירנא והמהרי"ל חיברו את ספרי המנהגים המפורסמים והמשפיעים ביותר במאות השנים שלאחר מכן, בשניהם מובא רבות מתורתו של רבם המובהק, המהרא"ק. פסיקותיו מובאות גם בכתבי חכמי אשכנז אחרים, ובהם המהר"י וייל.[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארכיון העיר וינה המהרא"ק מכונה בתואר כבוד "מייסטער" ומופיע כנשוי לרבקה, שמופיעה כאלמנה ברישומים מחורף ה'ק"ע, דבר המעיד על מותו מאז השנה שלפני בה עוד הופיעו כנשואים. על פי דברים שהובאו בלקט יושר משמו של רבי ישראל איסרלן, וכן מדברי המהרי"ל בשו"ת שלו, משתמע שהמהרא"ק כיהן כראש ישיבה בווינה לצד מהר"ם ס"ל, והמשיך לכהן גם לאחר מותו של המהר"ם.[2]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר מנהגים - מחבר הגהות רבות מתוך ספר המנהגים המכונה לעיתים "מנהגי מהרא"ק" בשל זאת, הוהדר על ידי הרב חיים יהודה ארנרייך, ושנית על ידי מכון ירושלים.
  • ספר שחיטות ובדיקות - הגהות על ספר ל"ו שערים לרוקח נדפס מכתב יד על ידי מכון משנת אפרים ירושלים ה'תשפ"א, בתוך 'רבינו מנחם ממירזבורק' ח"ב.

ספר המנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר המנהגים עליו חיבר רבי אברהם את הגהותיו הוא ככל הנראה קובץ קדום שקיבץ מנהגים מאזור צרפת ואשכנז לאורך כמה מאות שנים שבהן נוספו הגהות על ידי רבנים שונים, על חלק מהתוכן חתום חיים פלטיאל (בתוספת כינויים שונים, "הבחור/תולעת/רבי"), אליו מיוחס התוכן עליו חוברו הגהות המהרא"ק, אך לעיתים רבות מובאים דבריו של רבי חיים בצורה ויכוחית ואף סותרת תוכן קודם, מה שמעיד על מחברים נוספים. כמו כן, נראה שחלק מההגהות חוברו אף לאחר המהרא"ק.[1]

ההגהות בספר מביאות מסידור רש"י ומחזור ויטרי, מנהגי מהר"ם מרוטנבורג, התשב"ץ, המרדכי, הרא"ש, הגהות אשרי, הגהות מיימוניות, טור אורח חיים ועוד. סגנונו של המהרא"ק הוא בעיקר לצטט את לשון המקורות אותם הוא מביא לעדות על המנהג, כך שפעמים רבות לא ברורה דעתו האישית בנדון, פרט שחשוב במקרים בהם מביא שני מקורות סותרים. מאידך, סגנון זה מהווה לעיתים עדות קדומה על נוסח שונה בספר הפסיקה האשכנזיים הקדומים.[1]

ספר המנהגים היווה ככל הנראה את ההשראה לתלמידיו המהר"י טירנא והמהרי"ל, לחבר ספרי מנהגים נוספים ולהפיץ את תורתם. דבריו ומנהגיו של המהרא"ק מובאים רבות בספרי תלמידיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 ספר מנהגים: לרבינו אברהם קלויזנר, הוצאת מכון ירושלים: מפעל תורת חכמי אשכנז, ה'תשל"ח, במבוא.
  2. ^ ספר מנהגים: לרבינו אברהם קלויזנר, הוצאת מכון ירושלים: מפעל תורת חכמי אשכנז, ה'תשל"ח, עמ' 14.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.