ירון פלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירון פלוס
לידה 26 ביוני 1968 (בן 55)
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק המרכז למיפוי ישראל, אוניברסיטת אריאל בשומרון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירון פלוס (נולד ב־26 ביוני 1968) הוא מדען נתונים, פרופסור חבר וראש המסלול למדידות וגיאו-אינפורמציה במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל בשומרון.[1] ב־2012–2021 היה מדען ראשי וראש חטיבת המחקר והפיתוח במרכז למיפוי ישראל. באפריל 2023 מונה לראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוס נולד בחולון למשה ורחל פלוס. סיים בהצטיינות לימודי הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במסגרת העתודה האקדמית. שירת בצה"ל כקצין טכני והיה אחראי[דרושה הבהרה] על פלוגת המחשוב של אוגדה 162, ולאחר מכן כקצין פרויקט בחיל התקשוב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו מצה"ל הצטרף כמנהל שותף לחברת ”הלפרין פלוס – מדידות והנדסה” והקים מספר מחלקות למיפוי ואיסוף מידע עבור חברות תשתית, עיריות וממשלה. כחלק מהכשרתו לתפקיד, טס פלוס להולנד שם השלים תואר שני בגיאו-אינפורמציה במרכז מחקר ITC שבאוניברסיטת טוונטה ובנוסף סיים לימודים למודד מוסמך בטכניון. במהלך תקופת פעילותו בחברת ”הלפרין פלוס” בוצעו פרויקטים לאומיים רבים באיסוף מידע הנדסי.

ב־1998 פרש מ”הלפרין פלוס” והחל לימודי דוקטורט במחלקה להנדסה אזרחית, סביבתית, גיאודזיה וגיאו-אינפורמציה באוניברסיטת המדינה של אוהיו בארצות הברית. במהלך הלימודים עבד במכון למחקר קטבים ע"ש בירד כחוקר בפרויקט TAMARA של הקרן הלאומית למדע האמריקאית, שהייתה אמונה על בניית מסד נתונים של מערב אנטארקטיקה.[2] כחלק מהפעילות השתתף במשלחת לקוטב הדרומי לאיסוף המידע. בנוסף לפעילותו המחקרית עסק בהוראת קורסים מתקדמים באוניברסיטה באוהיו.

בשנת 2001 השלים לימודי דוקטורט בגיאו-אינפורמציה. נושא הדיסרטציה היה: "New methods for spatial statistics in geographic information systems".[3]

לאחר השלמת הדוקטורט החל ללמד באוניברסיטת Ferris State. במקביל עסק במחקר וייעוץ עבור הסוכנות הלאומית למודיעין חזותי וגאוגרפי האמריקאית (NGA). בנוסף, ביצע פרויקט מחקר בשיתוף עם אוניברסיטת מיסיסיפי עבור נאס"א לפיתוח קורס ושיטות לאיסוף ועיבוד מידע טופוגרפי. פעילותו המחקרית זיכתה אותו בפרס המצוינות האקדמית.[דרוש מקור]

ב־2008 חזר לישראל והחל לעבוד במרכז למיפוי ישראל. במקביל, בשנים 2010–2020 הועסק כחבר הוראה בכיר נלווה בטכניון, שם לימד קורסי מערכות מידע ותיאום נתונים בטכניון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.[4]

בשנת 2014 זכה בפרס המרצה המצטיין בטכניון.

בשנים 20142015 למד באוניברסיטת הרווארד במסגרת רשת המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר (מחזור 2015). בשנים 20162017 למד באוניברסיטת הרווארד במסגרת התוכנית למנהיגות דיגיטלית.[5]

ב־2021 פרש מתפקידו במרכז למיפוי ישראל וייסד את המסלול למדידות וגיאו-אינפורמציה באוניברסיטת אריאל.

ב־17 באפריל 2023 המליצה ועדת איתור למנותו לראשות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.[6]

מדען ראשי במרכז למיפוי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2012 עד 2021 שימש פלוס כמנהל חטיבת המחקר והפיתוח ומדען ראשי של המרכז למיפוי ישראל.[7] הוא עסק בריכוז הוועדה הממשלתית לשיפור מסד הנתונים הממשלתי אודות שוק הנדל"ן לפי החלטת ממשלה 374 מיוני 2013. פעילות הוועדה שיפרה את המידע הלאומי בנדל"ן[8] והוא הונגש באתר ממשלתי עם נתונים דמוגרפים וכלכליים. בנוסף, הוא קידם תיקון לחוק המקרקעין בנושא רישום זכויות בתלת-ממד, תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע"ו, 2016, ולמעלה מ-60 מסמכי הנחיות מקצועיות.[9]

בתקופתו עבר המרכז למיפוי ישראל טרנספורמציה דיגיטלית לארגון מקוון[10] בארבע מערכות מרכזיות: שרת המפות; הכלי להצגה וניתוח של מידע ממשלתי עם מעל 350 שכבות, מעל 45 שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה וכמיליון כניסות של אזרחים בחודש לאתר; קודם פיתוח אתר הנדל"ן, פיתוח של רכיב רישוי זמין למודדים עם מנהל התכנון ופיתוח של מערכת הטופוקד המאפשרת איחוד של כלל המערכות ובסיסי נתונים של מפ"י למערכת מקוונת אחודה; וכן, הוחלה דיגיטציה לעוד מספר תהליכים בפעילות המרכז.[11] בנוסף, פלוס הוביל את התקינה ליצירת מפרט אחיד לאיסוף נתונים מדינת ישראל מתוך כוונה שמידע ישמר בצורה נגישה לרשויות ולאזרחים.[12]

מחקריו ופרסומים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי המחקר המרכזיים של פלוס נסובים סביב שיטת Total least squares ליישומים מרחביים, הן לניתוח תבניות והן להתמרות דו-ממדות ותלת-ממדיות.[13][14][15][16][17][18] במסגרת מחקריו, פיתח אלגוריתמים לחישוב במודל שבו יש שגיאות בכל המשתנים. זאת בניגוד לתהליך האיטרטיבי שלעיתים מתכנס למינימום מקומי שאינו נכון.

כמו כן, פיתח פלוס שיטות סטטיסטיות יעילות חישובית לביצוע אינטרפולציה מרחבית בשיטת Kriging.[19][20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע על ירון פלוס, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  2. ^ MULTI-SOURCE DEM EVALUATION AND INTEGRATION AT THE ANTARCTICA TRANSANTARCTIC MOUNTAINS PROJECT
  3. ^ Yaron A. Felus, New methods for spatial statistics in geographic information systems /, 2001
  4. ^ תפסו אמריקה - קיץ 2014, באתר מגזין הטכניון
  5. ^ הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר
  6. ^ שירית אביטן כהן, פרסום ראשון: פרופ' ירון פלוס ימונה לראש הלמ"ס, באתר ישראל היום, 17 באפריל 2023
  7. ^ פרופ' ירון פלוס, באתר המרכז למיפוי ישראל
  8. ^ אורי חודי, ‏"עלינו מ-50% ל-70% אמינות" - המהפך במיפוי הנדל"ן בישראל, באתר גלובס, 22 באפריל 2018
  9. ^ Y. Felus, E. Keinan, R. Regev, Regulations in the field of Geo-Information, The International Archives of the Photogrammetry, Remote Sensing and Spatial Information Sciences XL-7-W2, Copernicus GmbH, 28 באוקטובר 2013, עמ' 87–92 doi: 10.5194/isprsarchives-XL-7-W2-87-2013
  10. ^ Creating a Smart Nation: the Geospatial Approach, www.gim-international.com (באנגלית)
  11. ^ Y. A. Felus, Y. Sagi, R. Regev, E. Keinan, TopoCad - A unified system for geospatial data and services, The International Archives of the Photogrammetry, Remote Sensing and Spatial Information Sciences XL-7-W2, Copernicus GmbH, 28 באוקטובר 2013, עמ' 93–97 doi: 10.5194/isprsarchives-XL-7-W2-93-2013
  12. ^ Felus Y. (2019), Building national databases using crowdsourcing methodologies; in New Trends in Spatial Information: The Land Surveyors Role in the Era of Crowdsourcing and VGI
  13. ^ Yaron A. Felus, On Linear Transformations of Spatial Data Using the Structured Total Least Norm Principle, Cartography and Geographic Information Science 33, 1 בינואר 2006, עמ' 195–205 doi: 10.1559/152304006779077273
  14. ^ Yaron A. Felus, On the Positional Enhancement of Digital Cadastral Maps, Survey Review 39, 1 באוקטובר 2007, עמ' 268–281 doi: 10.1179/175227007X197183
  15. ^ Schaffrin, B. and Felus, Y. A. (2008), On the Multivariate Total Least-Squares Approach to Empirical Coordinate Transformations: Three Algorithms. Journal of Geodesy Vol 82( 6), pp. 373-383
  16. ^ Felus Y. A. and Burtch R. C. (2009), On symmetrical three-dimensional datum conversion, GPS Solutions. Vol. 13(1), pp. 65-74.
  17. ^ 13. Schaffrin B., and Felus Y. A. (2005), On Total Least-Squares Adjustment with Constraints, at A window on the Future of Geodesy, Sanso F. Ed. Vol. 128, Springer–Verlag: Berlin etc. pp. 417-421
  18. ^ Yaron A. Felus, Application of Total Least Squares for Spatial Point Process Analysis, Journal of Surveying Engineering 130, אוגוסט 2004, עמ' 126–133 doi: 10.1061/(ASCE)0733-9453(2004)130:3(126)
  19. ^ Schaffrin, B and Bae, T.-S and Felus, Y. (2018)., Optimal biased Kriging: Homeogram tapering and applications to geoid undulations in Korea. Journal of Geodetic Science. 8. 154-161. 10.1515/jogs-2018-2016.
  20. ^ Felus Y. A., Saalfeld A. and Schaffrin B. (2005)., Delaunay Triangulation Structured Kriging for Surface Interpolation. Journal of Surveying and Land Information Science, Vol. 65 (1) pp. 27-36.