הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
| הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | ||
תצפית על קמפוס הטכניון |
||
| תאריך ההקמה: | 1912 (הנחת אבן הפינה) 1924 (תחילת הלימודים) |
|
| סוג: | מכון טכנולוגי ואוניברסיטה ציבורית | |
| צוות: | 1,218 | |
| נשיא: | פרופ' פרץ לביא | |
| סגל: | 1,350 | |
| סטודנטים: | 12,832[1] | |
| סטודנטים לתואר ראשון: | 8,982[1] | |
| סטודנטים לתואר שני: | 2,895[1] | |
| סטודנטים לתואר שלישי: | 934[1] | |
| סטודנטים מתוקצבים: | 12,490[2] | |
| מיקום: | חיפה | |
| דף הבית: | www.technion.ac.il | |
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים. הקמפוס הראשי של הטכניון נמצא בנווה שאנן.
בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות. הטכניון הוא המוסד הראשון להשכלה גבוהה בארץ ישראל והמוסד הוותיק והמוביל בישראל בתחום המחקר הטכנולוגי. מאז שנת 2009 מכהן כנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
הצורך בהקמת בית ספר טכני [עריכה]
בשנת 1901 קמה בברלין שבגרמניה "חברת עזרה של יהודי גרמניה" (בקיצור "עזרה"). לחברת עזרה היו שתי מטרות: לעזור ליהודי מזרח אירופה ולקדם את התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.
בחודשים ספטמבר-דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה", ד"ר פאול נתן, בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של "עזרה".
יוזמתו של נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותה עת התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.
נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, וכך:
- ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל
- הכלכלה הגרמנית תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי, ייובאו מגרמניה
- יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים, אותם נאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה
- יותר יהודים ירצו לעלות לארץ ישראל.
נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה גרמנית, כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת עזרה הגרמנית).
בשנת 1908 פנה נתן בבקשת סיוע לדוד ויסוצקי, בנו של זאב קלונימוס ויסוצקי שהיה ממנהיגי חובבי ציון, ומייסד חברת "תה ויסוצקי". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 רובל להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. אחד העם, שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.
ב-29 במרץ 1908 חתמו ויסוצקי ואחד העם בברלין על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת עזרה לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.
הקמת הטכניקום [עריכה]
אחרי חשיבה ממושכת הבין נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הגבוה הוא חיפה. על אף שחיפה בתקופה העות'מאנית הייתה עיר קטנה עם 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:
- באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות
- הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת הנמל בחיפה.
היה ברור ששתי עובדות אלו יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ולתחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או דתיות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון ירושלים, שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או יפו. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוחה.
ב-1908 קיבל נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, נציג "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, לאחר שהתייעץ עם שמואל פבזנר, בשטח בגודל 46 דונם בשכונת "מיראוואן", כיום הדר הכרמל. השטח נקנה מכמה בעלי קרקע ערבים וגרמנים מתנועת הטמפלרים. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע על שם אזרחי האימפריה בלבד, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת השגריר הגרמני באיסטנבול. באוגוסט 1910 נרשמה הקרקע על שמו של ד"ר ג'יימס סימון, היו"ר של חברת עזרה. קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 פרנק צרפתי.
מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים. הקרן הקיימת לישראל תרמה 100,000 פרנק, וגם דרשה וקיבלה נציגות בדירקטוריון של בית הספר (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב), וקבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמה 100,000 דולר. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה נתן שניהל את הארגון שהוקם לנהל את "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.
כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ נתן עם קבוצת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:
- המכון לחינוך טכני יהיה ברמה בינונית, מהסוג הקרוי בגרמנית טכניקום. מסיבה זו החליטה "עזרה" לקרוא לביה"ס הטכני החדש טכניקום.
- בטכניקום יהיו שתי מחלקות: מכונאות, ובנייה ועבודות ציבוריות.
- התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
- יוקם בית ספר תיכון שיוקדש להכנה לטכניקום - לימים תיכון בסמ"ת.
לבניית הטכניקום הובא מגרמניה אדריכל יהודי בשם אלכסנדר ברוולד. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים כדי להתחיל את הבנייה, תהליך ארוך ומסובך שארך שנתיים. העיכוב נגרם בשל עוינות התושבים הערבים וחוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום מטעם הנהלת המוסד מונה ד"ר שמריהו לוין. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.
המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתו [עריכה]
בניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:
- לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
- התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר, עד שהסתבר שזו האשמת שווא.
- המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה שבהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בשל התקציב המוגבל.
- רוב החומרים, וכל המכונות, הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
- מקור המים לבית הספר היה אמור להיות באר שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע למי התהום בעומק של 100 מטר.
בניין בית הספר התיכון הושלם באביב 1913. המבנה הראשי של הטכניקום המשמש כיום כמוזיאון הלאומי למדע בשכונת הדר הושלם ברובו באותה שנה. המטרה הייתה שבתחילת אפריל 1914 יוכל המוסד להתחיל לפעול.
היה צורך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שלא ניתן להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, וצריך היה לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.
מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית שפת ההוראה.
מלחמת השפות [עריכה]
| ערך מורחב – מלחמת השפות |
עד שנת 1913 לא היה ספק שהלימודים בבית הספר התיכון הצמוד לטכניקום יהיו בעברית, אך בטכניקום עצמו יהיו מקצועות שיילמדו בגרמנית בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית ובקיומם של מונחים מקצועיים בעברית, שהייתה עדיין שפה מתפתחת.
הבעיה החלה כשנתן החליט שהשפה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא - מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ובחלק מהמקצועות בטכניקום, תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הפכה לסמל של גאווה לאומית. גל של התנגדות ומחאות שמרכזו בגימנסיה הרצליה החל מתפשט ביישוב. הוויכוח בין שני הצדדים היה חריף וגרם לד"ר שמריהו לוין (שמונה על ידי חברת עזרה למנהל פרויקט הקמת הטכניקום) ושתמך בעברית כשפה עיקרית בבית הספר התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם בקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב-26 באוקטובר התקיימה הישיבה המכריעה בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין בנושא שפת ההוראה. ההחלטה הייתה לקבל את הצעתו של נתן, וללמד בגרמנית.
כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל פרצה התנגדות רבה נגד חברת עזרה, עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון (מעשה סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היה צורך במורים).
המחלוקת על השפה גרמה לכישלון בניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את הבנייה בשל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה פיטורי העובדים ועוינות מוגברת כלפי חברת עזרה בארץ ישראל. לחברה לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה שנערכה ב-22 בפברואר 1914 היא הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.
לימים, בשנת 2008, הוחלט בטכניון לשנות את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים מעברית לאנגלית[3], והדבר גרר ביקורת ציבורית שהזכירה את מלחמת השפות[4].
מלחמת העולם הראשונה [עריכה]
פתרון בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-17 ביולי 1914 התנהלה הישיבה האחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין השותפים בהנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שחברת עזרה הציעה למכור את הטכניקום במכירה פומבית. מטרתה הסמויה של "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה עוד בניהולו.
כעבור שבועיים פרצה מלחמת העולם הראשונה. הדבר איפשר לחברת עזרה, שמושבה בגרמניה ושהייתה בת ברית לטורקים, לקנות את הטכניקום כפי שתכננה, מכיוון שהמתחרים שלה לקניית המוסד היו ממדינות ההסכמה שנלחמו בטורקיה. ב-15 במרץ 1915 נמכרו במכירה פומבית נכסי "אגודת הטכניקום", וחברת עזרה רכשה לעצמה את הקרקע והבניינים תמורת 225,000 מרק.
בזמן המלחמה הופסקה הבנייה והעבודה הצטמצמה לשמירה ולתחזוקה של הבניינים והציוד. ב-1917 תפש הצבא הגרמני את הבניינים והשתמש בהם כמכון חיטוי וכבית מטבחיים. באביב אותה שנה בא במקומו הצבא הטורקי, שהפך את הבניין הראשי לבית חולים. באוקטובר 1918 כבשו האנגלים את חיפה ואף הם השתמשו במבני הטכניקום כבית חולים צבאי.
בתום המלחמה היה מצבה הכלכלי של "עזרה" בכי רע, וההסתדרות הציונית, בת ברית עם הצד המנצח במלחמה, ניצלה את ההזדמנות וקנתה את הטכניקום מחברת עזרה ב-6 בפברואר 1920.
נתן, שהטכניקום היה גולת הכותרת של מפעל חייו ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה, ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.
פתיחת הטכניון [עריכה]
מצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. הצבא הבריטי הקים בשטחו בית חולים והשתלט על הבאר. רוב המכונות שהיו במוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות חדשות; כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר חיים ויצמן היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, להשלמת הבנייה ולרכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, שבמהלכן נמצאו הכספים הדרושים בשביל התיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.
בספטמבר 1924 הוחלט לקבל את הצעתו של חיים נחמן ביאליק לקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (הטענה הייתה שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמלה העברית "תֶּכֶן"). רק בשנת 1945 נקבע השם "טכניון"[5].
ב-1923 ביקר באתר התכניון אלברט איינשטיין והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד המוסד.
שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924 וטקס הפתיחה הרשמי של התכניון התקיים בט"ו בשבט, 9 בפברואר 1925[6], 13 שנה לאחר הנחת אבן הפינה. בכך היה התכניון לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בארץ ישראל.
כשנפתח, היה שטח התכניון 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית. בשנים הראשונות התמודדו מנהלי המוסד עם בעיות שונות, אך בעיקר עם המחסור בכספים.
מראשית הלימודים ועד ימינו [עריכה]
שלמה קפלנסקי, שניהל את הטכניון במשך 19 שנים, הקים בשנות ה-30 פקולטות ללימוד הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית. בתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון הנאצי בגרמניה.
מפנה חשוב בתולדות הטכניון חל בשנות ה-50: המוסד ניתק מהגופים הציוניים, הפך למוסד עצמאי, ושמו שונה ל"טכניון - מכון טכנולוגי לישראל" - שמו עד היום. תחומי המחקר התרחבו, ונפתחו הפקולטות ללימוד ביולוגיה, הנדסה חקלאית, הנדסה אווירונאוטית, הנדסת מזון, הנדסת חומרים, הנדסת תעשייה וניהול והפקולטה לחינוך טכנולוגי. המחלקות למתמטיקה, לכימיה ולפיזיקה הפכו למחלקות נפרדות, ונפתחה מחלקה נפרדת נוספת ללימודים הומניסטיים ואמנויות. מפאת צפיפות הבנייה שהקיפה את הטכניון לא ניתן היה להרחיבו במקומו, והיה הכרח לעבור לקמפוס אחר. המעבר לקמפוס החדש בנווה שאנן היה הדרגתי וארך כ-25 שנה. הפקולטה לארכיטקטורה הייתה האחרונה שעברה מהקמפוס בהדר הכרמל לזה שבנווה שאנן.
את הפקולטה פיזיקה הקים נתן רוזן, פיזיקאי בעל שם ששיתף פעולה עם אלברט איינשטיין בכתיבת המאמר על פרדוקס EPR. בשנות ה-60 נפתחו בטכניון הפקולטות לרפואה ולמדעי המחשב, ושיטת הלימוד הישנה הוחלפה בשיטת הצבירה. מספר הסטודנטים עלה ליותר מ-7,000.
במשך שנים רבות, עד לפתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה הטכניון המוסד היחיד בישראל שהכשיר מהנדסים.
עם מעבר הפקולטה לארכיטקטורה לקריית הטכניון, הוקם בבניין ההיסטורי בהדר ה"טכנודע" - המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה. הבניין שוקם ושומר בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד.
בשנת 1990 התמנה לנשיא הטכניון פרופסור זאב תדמור, שהיה בוגר הטכניון הראשון שמונה כנשיאו של המוסד.
הטכניון חבר בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[7].
הטכניון הסמיך קרוב ל-80,000 בוגרים מיום הקמתו ועד תום העשור הראשון של המאה ה-21. נכון ל-2009, לומדים בטכניון למעלה מ-13,000 סטודנטים לכל התארים, מתוכם 8,217 לתואר ראשון, 2,229 לתואר שני ו-898 לתואר שלישי. נשים מהוות כ-40% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.
בשנת 2010 החליטה המועצה להשכלה גבוהה לפצל את מחלקות הפקולטה לארכיטקטורה לכדי פקולטות עצמאיות. זאת בניגוד לעמדת הטכניון, אשר שאף לאחד את הפקולטה לארכיטקטורה עם הפקולטה להנדסה אזרחית.
הישגים בולטים של הטכניון [עריכה]
- בשנות ה-70 של המאה ה-20 פיתחו הפרופסורים יעקב זיו ואברהם למפל את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים. בשנים 1995 ו-2007, בהתאמה, הם זכו במדליית ריצ'רד המינג על עבודה חלוצית בתחום דחיסת הנתונים ובמיוחד על פיתוח אלגוריתם זה.
- בשנת 1982 גילה פרופסור דן שכטמן, מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, מבנה של קווזי-גביש: מבנה גבישי בעל סימטריה מחומשת - דבר שנחשב בלתי אפשרי לפי התאוריה שהייתה קיימת אז של גבישים וחייב מהפך מחשבתי בתורת הקריסטלוגרפיה. בשנת 2011 זכה שכטמן בפרס נובל לכימיה, על מחקרו זה.[8]
- הפרופסורים מוסה יודעים וג'ון פינברג מהפקולטה לרפואה פיתחו את התרופה "אזילקט", היעילה לטיפול בחולי מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר.
- פרופ' אורי סיוון, פרופ' ארז בראון ופרופ' יואב איישן השתמשו ברצפי DNA ליצירת חוט מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
- לוויין הטכניון, ששוגר לחלל, הוא אחד הקטנים בעולם. הוא בנוי כקובייה שאורך כל אחת מצלעותיה 45 ס"מ, משקלו 48 ק"ג ותצרוכת החשמל שלו נמוכה ביותר. על הלוויין גלאי אוזון, מחשב זעיר ומערכת ניווט ובקרה. היוזמה לבנית הלוויין והביצוע היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומשה שחר.
- בשנת 2004 זכו שני פרופסורים מהטכניון, אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, בפרס נובל לכימיה על גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק חלבונים בתא. הם היו זוכי פרס נובל הישראלים הראשונים במדעים.
- בשנת 2006 נבחרה ד"ר שולמית לבנברג, אז בת 37, על ידי כתב העת Scientific American כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם לשנה זו, בעקבות פיתוח שיטה ליצירת רקמות שהגוף אינו דוחה.
- הטכניון נחשב כיום לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם, ודורג במקום ה-29 בעולם בקטגוריית האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות, במקום ה-31 בעולם בקטגוריית מדעי הטבע ובמקום ה-109 הכללי, על פי סקר "The Times Higher Education Supplement" לשנת 2008[9]. בדירוג אוניברסיטת ג'יונג טונג הסינית לאוניברסיטאות טכנולוגיות-הנדסיות בשנת 2011, תפס הטכניון את המקום ה-42 בעולם בהנדסה וטכנולוגיה. הפקולטה למדעי המחשב דורגה במקום ה-15 בעולם[10].
- בפברואר 2011 קבעה ועדת הערכה האקדמית הבינלאומית כי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית היא מהטובות בעולם, ותוכנית הלימודים שלה מהמתקדמות ביותר. הפקולטה נמצאת בשורה אחת עם עשר האוניברסיטאות הטובות ביותר בארה”ב.
- יותר מ-70% ממייסדי תעשיות ההיי-טק בישראל וממנהליהן הם בוגרי הטכניון[11].
קריית הטכניון [עריכה]
קמפוס הטכניון מכונה קריית הטכניון. הוא משתרע על פני 1,325 דונם, בין שכונת נווה שאנן לבין העיר נשר. מיקום הקמפוס נבחר על ידי דוד בן-גוריון, ואבן הפינה הונחה בשנת 1953.[12]
קריית הטכניון כוללת מבני מעונות לסטודנטים ולסגל זוטר (ישנם מעונות ליחידים, לזוגות ולמשפחות עם ילדים), שבהם יותר מ-4,500 מיטות. בקרית הטכניון כתשעים בניינים, ביניהם 18 פקולטות ומחלקות. בקמפוס גם מרכז ספורט, בית קולנוע, בית כנסת, מרכז מבקרים, אכסניה, מועדוני תרבות, בית סטודנט, סניף בנק, חנויות, קפיטריות ומסעדות, גני ילדים ומרפאה. כמו כן, מגרשי ספורט אולימפיים, אמפיתיאטרון, טיילת ובה פסל האובליסק המפורסם, פרי תכנונו של האדריכל סנטיאגו קלטרווה.
הפקולטה לרפואה נמצאת מחוץ לקריית הטכניון, בשכונת בת גלים, סמוך למרכז הרפואי רמב"ם.
יחידות אקדמיות [עריכה]
בטכניון 18 פקולטות ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במבחר מסלולי לימודים.
פקולטות [עריכה]
- הנדסת אווירונאוטיקה וחלל - הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל - (אתר הפקולטה)
- הנדסה אזרחית וסביבתית - הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית - (אתר הפקולטה) (אתר הנדסת הסביבה)
- ארכיטקטורה ובינוי ערים - הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (אתר הפקולטה)
- הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון - הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון (אתר הפקולטה)
- ביולוגיה - הפקולטה לביולוגיה - (אתר הפקולטה)
- הנדסה ביורפואית - הפקולטה להנדסה ביורפואית - (אתר הפקולטה)
- הנדסת חומרים - הפקולטה למדע והנדסה של חומרים - (אתר הפקולטה)
- הנדסת חשמל - הפקולטה להנדסת חשמל - (אתר הפקולטה)
- כימיה - הפקולטה לכימיה (אתר הפקולטה)
- הנדסה כימית - הפקולטה להנדסה כימית (אתר הפקולטה)
- מדעי המחשב - הפקולטה למדעי המחשב - (אתר הפקולטה)
- הנדסת מכונות - הפקולטה להנדסת מכונות - (אתר הפקולטה)
- מתמטיקה - הפקולטה למתמטיקה (אתר הפקולטה)
- פיזיקה - הפקולטה לפיזיקה (אתר הפקולטה)
- רפואה - הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט (אתר הפקולטה)
- הנדסת תעשייה וניהול - הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול (אתר הפקולטה)
מחלקות [עריכה]
- הוראת הטכנולוגיה והמדעים (אתר המחלקה)
- לימודים הומניסטיים ואמנויות (אתר המחלקה)
יחידות מחקר נוספות [עריכה]
- המכון לננוטכנולוגיה על שם ראסל ברי (אתר המכון)
- המכון למצב מוצק (אתר המכון)
- מכון לחקר החלל על שם נורמן והלן אשר (אתר המכון)
- המכון לחקר המים על שם סטיבן וננסי גרנד (אתר המכון)
- המכון לחקר התחבורה (אתר המכון)
- המכון הלאומי לחקר הבנייה (אתר המכון)
- מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה (אתר המכון)
- המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה על שם לורי לוקיי (אתר המכון)
- המרכז לחקר העיר והאזור (אתר המכון)
- המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה (אתר המכון)
- מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל (אתר המכון)
תיאטרון הטכניון [עריכה]
תיאטרון הטכניון הוקם בשנת 1986 במסגרת מצומצמת, כחלק מהמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. המייסד היה פרופ' אוריאל זוהר, המשמש בה עד היום כבמאי ומורה. בתיאטרון מועברים שבעה קורסים, ולומדים בו כ-300 סטודנטים מדי שנה. התיאטרון העלה עד כה למעלה מ-51 הצגות בסגנונות שונים, חלקן מאת חנוך לוין ויהושע סובול ואחרות מאת מולייר, שייקספיר, פייר דה מאריבו, הנריק איבסן, ברנרד שו ועוד. הועלו גם הצגות מאת אוריאל זוהר, וכן הצגות מפרי עטם של השחקנים. התיאטרון מתפתח במיוחד בתחום תיאטרון הפרינג'. הוא מוזמן לפסטיבלים אוניברסיטאיים רבים בעולם, וזוכה להכרה בינלאומית.
הבמאי זוכה פרס אופיר סכנדר קובטי השתתף בהצגה "סוף-סוף" במסגרת המחלקה, שהועלתה גם בירושלים, בפסטיבל תספיס בשנת 2001. המחזה נכתב בעבודה קולקטיבית עם זוהר. שלמה פלסנר השתתף במחזות הקולקטיביים "המזרן הרך" ו"נישואים מעורבים" באולם צ'רצ'יל. ההצגה "שלשלאות שקופות" מאת שלי בליטי מהפקולטה להנדסה כימית הופיעה בפסטיבל ברטיסלבה בשנת 2006, בגרנדה, בסינמטק חיפה, ובפסטיבל נוה יוסף של החוג לתיאטרון קהילתי באוניברסיטת חיפה ב-2007. ההצגה "אויב העם" מאת איבסן בהשתתפות פרופסור רוני נבון הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתיתת בטכניון זכתה לציון לשבח בפסטיבל בנבנטו באיטליה ב-2009 והופיעה באולמות בחיפה ובעספיא.[13] ההצגה "הבגד הבלתי נראה" מפרי עטו של זוהר, הופיעה בפסטיבל הבינלאומי של האוניברסיטה הממלכתית בסנקט פטרבורג ב-2012. הצגה אחרונה "ביעור חמץ" מאת ובבימוי איתי הראל סטודנט שנה רביעית מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, (2013).
נשיאי הטכניון [עריכה]
- ארתור בלוק, 1924 - 1925
- מרדכי הקר, 1925 - 1927
- שמואל יוסף פבזנר, 1927 - 1929 (ניהול הצד האדמיניסטרטיבי)
- פרופ' אהרן צ'רניבסקי, 1927 - 1929 (ניהול הצד האקדמי)
- פרופ' יוסף ברויר, 1930 - 1931
- ד"ר שלמה קפלנסקי, 1931 - 1950
- יעקב דורי (רב אלוף במילואים), 1951 - 1965
- אלכסנדר גולדברג, 1965 - 1973
- עמוס חורב (אלוף במילואים), 1973 - 1982
- פרופ' יוסף זינגר, 1982 - 1986
- ד"ר מקס רייס, 1986 - 1990
- פרופ' זאב תדמור, 1990 - 1998
- עמוס לפידות (אלוף במילואים), 1998 - 2001
- פרופ' יצחק אפלויג, 2001 - 2009
- פרופ' פרץ לביא, 2009 ואילך
הקורטוריון [עריכה]
חבר הנאמנים של הטכניון, הנקרא גם הקורטוריון, הוא גוף בעל הסמכות העליונה במכון. בתחום אחריותו החלטות תקציביות, מינוי בעלי תפקידים בהנהלה הבכירה, תיאום פעולות של אגודות דורשי הטכניון בישראל ובחו"ל, פיקוח והכל בהתאם לחוקת טכניון. בקורטוריון יושבים אנשי ציבור מארץ ומחו"ל.
הקורטוריון מתכנס אחת לשנה למושב בן שבוע בישראל, במהלך חודש יוני. במסגרת אירועי הכינוס מחולקים מדי שנה תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון.
הקורטוריון הראשון של הטכניון נבחר ב-5 במרץ 1908. בין נציגיו היו דוד ויסוצקי ממוסקבה ואשר גינצבורג (אחד העם) מלונדון כנציגי חברת ויסוצקי, נציגי "עזרה" וד"ר שמריהו לוין [14].
יו"ר הנוכחי של הקורטוריון הוא לואורנס ג'אקייר מארצות הברית, יו"ר לשם כבוד של הקורטוריון הוא עוזיה גליל. משנת 1990 עד 2003 יו"ר הקורטוריון היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי אמריקאי הנרי טאוב, שעל שמו קרוי בניין פקולטה למדעי מחשב.
אגודות דורשי הטכניון [עריכה]
אגודת דורשי הטכניון הראשונה הוקמה על ידי אלברט איינשטיין, בשנת 1923.
היום אגודות דורשי הטכניון קיימות ב-16 מדינות.
אגודות דורשי הטכניון בישראל ובעולם דואגות לגיוס מקורות כספיים לצורך מימון פעילויות המחקר המתקיימות בטכניון, ולצורך סיוע לסטודנטים בצורת מלגות וכו'. אחד אגודות המשמעותיות בתרומתה לטכניון היא אגודת דורשי הטכניון של ארצות הברית (ATS). יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל הוא אלוף (מיל.) עמוס חורב.
גלריית תמונות [עריכה]
ראו גם [עריכה]
|
ראו גם פורטל חיפה |
לקריאה נוספת [עריכה]
- תולדות הטכניון בראשיתו, המחלקה לקשרי ציבור של הטכניון
- פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מיטל, תרומת הטכניון למשק בישראל באמצעות בוגריו, מוסד שמואל נאמן, 2012
קישורים חיצוניים [עריכה]
- האתר הרשמי
- זכי שלום, בין 'טכניון' ל'תכניון' – משמעות הציווי 'יהודי דבר עברית' נוסח בן-גוריון, 1963, קתדרה 101, אוקטובר 2001, עמ' 198-195
היסטוריה
- יובל דרור, ראשית הטכניון העברי בחיפה, 1950-1902 – מהתוכנית ל"בית-ספר גבוה יהודי" ועד תום תקופת ניהולו של שלמה קפלנסקי, עיונים בתקומת ישראל כרך 6, 1996, עמ' 357-330
- רות לביא, טכנולוגיה ואומה: התפתחות הטכניון בתקופת היישוב, 1917–1948, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", באתר של אוניברסיטת חיפה, 1999
(דף הקטלוג של המאמר) - שמריהו לוין, הכנות להקמת הטכניון (מתוך: "אגרות שמריהו לוין, תל אביב: דביר, תשכ"ו), בפרויקט בן-יהודה
- גיא גרימלנד, "מעיין ההיי-טק" מתייבש: גם פרסי הנובל לא יצילו את הטכניון, באתר TheMarker, 27 באוקטובר 2011
- בעלי תוארי כבוד מטעם הטכניון
הערות שוליים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי טבלה 2 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"א (2010-2011)
- ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"א נספח 4
- ^ עפרי אילני, בטכניון ילמדו מינהל עסקים רק באנגלית, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2008.
- ^ גילי גוראל, מלחמת השפות - גרסת 2.0, באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2008.
- ^ סמדר ברק, "לתולדות שמו של הטכניון", לשוננו לעם, מחזור נא-נב, חוברת א', התש"ס-התשס"א.
- ^ הפתיחה הרשמית של התכניון, דואר היום, 9 בפברואר 1925, המשך
- ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
- ^ שי זמיר ואביאל מגנזי, הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2011
- ^ הודעה לעיתונות באתר הטכניון
- ^ בועז ווליניץ, הפקולטה למדעי המחשב בטכניון דורגה במקום 15 בעולם, באתר וואלה!, 17 באוגוסט 2011
- ^ עובדות על הטכניון, באתר הטכניון
- ^ קטלוג הטכניון, עמ' 10
- ^ [1] לצפייה בחזרות ובהצגות של "תיאטרון הטכניון", ראו יו-טיוב, כאן
- ^ הקמת הקורטוריון והשגת תרומות ראשונות
| אוניברסיטאות בישראל | |||
|---|---|---|---|
|