כיכר הסנאט (סנקט פטרבורג)

כיכר הסנאט
מידע כללי
סוג	כיכר עירונית
מיקום	סנקט פטרבורג
מדינה	רוסיה
קואורדינטות	59°56′10″N 30°18′11″E / 59.936°N 30.303°E
	(למפת סנקט פטרבורג רגילה) כיכר הסנאט

כיכר הסנאט (ברוסית: Сенатская площадь) שנודעה בשם כיכר הדקבריסטים (Площадь Декабристов) משנת 1920 עד 2008, ו (רשמית) ככיכר פיוטר (площадь Петрова) משנת 1782 עד 1925, היא כיכר עירונית בעיר סנקט פטרבורג, רוסיה. הכיכר ממוקמת על הגדה השמאלית של בולשאיה נייבה, מול קתדרלת איסק הקדוש. בשנת 1925 שונה שמה לכיכר הדקבריסטים כדי להנציח את מרד הדקבריסטים, שפרץ שם בדצמבר 1825.

הכיכר תחומה בבניין האדמירלות ממזרח. במערב נמצא בניין הסנאט והסינוד (כיום משכן בית המשפט החוקתי של רוסיה). אנדרטת פרש הנחושת, פסל לזכרו של פיוטר הגדול, ניצבת בכיכר מאז 1782, ומשם השם הרשמי "כיכר פיוטר". ב-29 ביולי 2008 הוחזר לכיכר השם "כיכר הסנאט".

שמות הכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר איסק (Исаакиевская площадь‏, 20.04.1738—1763)
כיכר הסנאט (Сенатская площадь‏, 1763—1925, 2008—)
כיכר פיוטר (Петровская площадь, 1782—1820)
כיכר הדקבריסטים (Площадь Декабристов, 1925—31.07.2008)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כיכר הסנאט" הוא השם שהוענק לכיכר עוד בשנת 1763 אחרי שהתמקמו סביבה מבני הסנאט הרוסי. לצורכי הממשלה נבנתה אחוזתו של סגן קנצלר האימפריה הרוסית בסטוז'ב-ריומין, המשמשת כיום כמשכנו של בית המשפט החוקתי. זו אחת הכיכרות העתיקות בעיר והיא נוצרה עוד בשנת 1704 כחלק מהמתחם סביב בניין האדמירלות, ומטה הצי הרוסי הקיסרי. דרום הכיכר תחומה בתעלת האדמירלות.

כאשר בניין האדמירלות איבד מחשיבותו כמצודה צבאית, הפכה הכיכר לכיכר עירונית ציבורית. בשנת 1710, על גדות נהר נייבה, נבנו מבני העץ הראשונים של קתדרלת איסק הקדוש, לאחר מכן אלה הוחלפו במבני אבן והקתדרלה הייתה זו שגבלה מדרום לכיכר. בשנת 1727 נבנה בסמוך גם גשר איסק.

בחלקו הדרום-מזרחי של הכיכר, בפינת הגדה האנגלית נבנה ארמון לנסיך מנשיקוב, שהיה בין המדינאים הבולטים ברוסיה בתקופת פיוטר הגדול. לאחר מות הנסיך המבנה הוענק לסגן הקנצלר אוסטרמן ובשנת 1744 לקנצלר בסטוז'ב-ריומין. המבנה נבנה בסגנון הבארוק. הסנאט הרוסי עבר לכאן לאחר עלייתה של יקטרינה השנייה לשלטון והחל משנת 1763 נקראה בשם כיכר הסנאט.

בשנת 1782 נחנכה בה האנדרטה לפיוטר הראשון: פרש הנחושת, שהעניק לכיכר את השם הרשמי כיכר פיוטר, אך תושבי העיר המשיכו לקרוא לכיכר בשם כיכר הסנאט. בשנת 1820 נוספו מרצפות גרניט ובשנת 1823 הושלם מראה המזרחי של הכיכר עם השלמת בניין האדמירלות החדש. בשנת 1834 הסתיימה בניית בניין הסנאט והסינוד.

ב-14 בדצמבר 1825 התגודדו סמוך לפרש הנחושת כ-3,000 חיילים מגדודים מורדים שסירבו להישבע אמונים לקיסר רוסיה החדש ניקולאי הראשון. בכיכר נורה למוות המושל הצבאי של סנקט פטרבורג הרוזן מיכאיל מילוראדוביץ', מאקדחו של פאבל קאכובסקי. בסופו של דבר המרד דוכא בכוח על ידי חיילים נאמנים לצאר מצבא האימפריה הרוסית. המרד נודע בשם "מרד הדקבריסטים".