כיכר עירונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אירוע בכיכר העיר סבדל בקטלוניה
כיכר בפולין
מפת פסיפס של מרכז פילדלפיה. הריבוע במרכז מייצג את בניין העירייה, וארבעת הסימנים שמסביבו מייצגים כיכרות עירוניות
כיכר הדואומו במילאנו, כיכר גדולה המשתרעת אל מול חזית קתדרלת מילאנו ומשמשת לכינוסים המוניים.

כיכר היא חלל עירוני ציבורי פתוח המשמש למטרות ציבוריות שונות. הכיכר העירונית מהווה שטח פתוח המשמש למפגש, לבילוי, לפעולות ספורט ותרבות, ואף לפעילות פוליטית (כגון הפגנות). כיכר מרכזית בלב העיר משמשת לעתים למפגשים של הקהילה.

המושג כיכר בעל משמעות שונה לאוכלוסיות בעולם. כיום כיכר מהווה אלמנט בהתפתחות העיר, כאשר העושר של המושג משתנה ללא הרף עם השתנות הזמן, כולל שינויים בתרבות, בטכנולוגיה, בתחבורה, בפוליטיקה, במערכות כלכליות ואתוסים של זמן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור משמעות המילה כיכר ורחוב היו הפוכות: כיכר = מקום מאורך וצר; רחוב = מקום רחב.

"כיכר הירדן" מוזכרת בבראשית י"ג בתור עמק מוקף הרים, ובו מספר ערים ("ערי הכיכר").

ביוון העתיקה, העיר (הפוליס) נחלקה למספר חלקים, כאשר החלק המרכזי נקרא האגורה שהייתה מקום הכינוס של המועצה שניהלה את ענייני העיר.

מאוחר יותר התפתח ברומא העתיקה הפורום שעוצב בצורה של כיכר או מספר כיכרות (מחוברות לפי קווי מתאר טופוגרפיים) ששימש כמרכז עסקים המשפטי הציבורי של העיר. [1]

בימי הביניים קמו ערים רבות (אך לא גדולות במיוחד) אשר מיקומן נקבע על ידי מאפיינים טופוגרפיים כמו נהרות, חופי הים, מעברים יבשתיים. מאפיינים אלו גרמו להתפתחות גשרים והרחבת פיתוח העיר ולקשרים הדוקים פנים יבשתיים. התפתחות הגילדות, והעיסוק בענפים כלכליים, הפכו את הערים למרכזי מסחר פורחים. עם התפתחות הערים והתפתחות המיומנות השונות ניתן לראות טיפוסים שונים של ערים, שיכולות להתאפיין לפי רחובותיהם וכיכרותיהם המרכזיות. בנוסף לערים אלו, ישנן ערים שהתפתחו בצורה חופשית או תוכננו, בצורה מלאה או חלקית. [2]

בהתפתחות של הסוגים השונים של הערים ניתן לראות סוגים שונים של הקצאת יעוד למקומות ציבוריים גדולים כמו: רחובות, כיכרות, שדרות, קניונים, גנים ציבוריים, מקומות ציבוריים פתוחים. כל אלו מושפעים מהתפתחות התרבויות השונות בעולם.

סוגי כיכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג אחד לכיכר הוא מקום ציבורי רחב או מקום פתוח במרכז העיר הנמצא בין בניינים עירוניים. הכיכר משמש לאיסוף אנשים ויש בו לעתים חנויות. כיכר מסוג זה היא לרוב חלק מהיסטורית הפיתוח של מרכז העיר, שמהווה גם נקודת מפגש של רחובות וגם נקודה מרכזית בפיתוח וניהול ציבורי מקומי. [3]

סוג אחר הוא אזור בסמוך לכביש מהיר בו יש מתקנים ציבוריים, מקום שנותן שירותים לקהל רחב. כלומר מרכז קניות, מתחם של חנויות בנקים בתי קולנוע, תיאטראות וכו' במיקום בדרך מהירה בו השהות היא יותר זמנית ופחות קבועה. זוהי כיכר עיסקית המפותחת כחלק מהאזור המסחרי של העיר. לרוב חלק גדול בהתפתחות של פרברי המשרדים היא התפתחות כיכר משרדים, שנבנת על ידי הבעלים או מנהלים בכוונה לפיתוח של המרחב הכללי באמצעות מימון פרטי. [4] לדוגמה, בשנות השישים החלה התפתחות מוגברת בניו יורק ומפתחים של בנייני המשרדים הגבוהים נטו לעצב את קומות התחתית כפלאזה שמטרתה להפוך את הבניין כולו למרשים יותר.

דוגמה השוואתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז פילדלפיה יש כיכר שבה עומד בניין העירייה ובמרחקים שווים מהמרכז ארבע כיכרות שנועדו למגורים, כאשר הגורל של כל כיכר נותן דוגמה יוצאת במינה לסוגים שונים של כיכרות, כאשר כולן בעלות אותו גודל וגיל, שגורלן שונה למרות שבמקור כולן נועדו לאותה המטרה.

  1. כיכר ריטנאוס היא גן ציבורי אהוב ומצליח אשר רבים פוקדים אותה. נכס חשוב בעיר מרכזה של השכונה היחידה בעיר, שכונה שמחדשת באופן ספונטאני את קצוותיה ושער הנדל"ן בה עולה.
  2. כיכר פרנקלין - גן בשכונת עוני של העיר בו מתקבצים חסרי בית, מובטלים ועניים, בין אזור מסחר זול. הגן אינו נחשב מסוכן, ואף על פי מצבו הוא לא השפיע על ערכי הנדל"ן או היציבות החברתית באזור.
  3. כיכר וושינגטון שהייתה לב העיר. כיום היא מהווה מרכז משרדים גדול. בשנים עברו העבריינות והפשיעה בו היו לבעיה שעובדי הגן והמשטרה לא הצליחו להתמודד עימה ועובדי המשרדים הדירו רגליהם מהמקום. נעשו ניסיונות שיקום בשנות ה-50, בזמן זה התפזרו המשתמשים בו. כיום השימוש בו אקראי ולפרקי זמן קצרים. חוץ מזמנים קצובים של הפסקת צהריים בימים יפים הוא עומד ריק רוב הזמן, כיכר זו לא הצליחה לשמר את אופיה באופן טבעי כל שכן להעלותו התחדשות עירונית בקנה מידה גדול.
  4. כיכר נוספת ואחרונה הצטמצמה לכדי אי תנועה קטן "לוגן סירקל" (logan circle) בשדרות בנג'מין פרנקלין, המהווה דוגמה לתכנון ברוח "העיר היפה". בכיכר מזרקה מרשימה וגינון מתוחזק למופת. אמנם קשה להגיע אליה ברגל והיא בעיקר מנעימה באלגנטיות לחולפים על פניה במהירות במכוניות, אך בימים יפים מגיע אליה זרם קטן של מבקרים. אזור צמוד אליו התנוון לגמרי אך שכונת העוני שבסביבה חוסלה והוסבה ל"עיר הקורנת". [5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיכר עירונית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ R. sennett, "The conscience of the eye. The design and social life of cities",New York & London, 1990, p.50
  2. ^ אלישע אפרת, "יסודות הגאוגרפיה העירונית", תל אביב , אחיאסף, 1979‬, עמ' 44-47
  3. ^ Webster’s encyclopedic unabridiged dictionary of the English language", Gramercy books, 1996
  4. ^ Stephan carr, "Public space",pp80-81
  5. ^ ג'יין ג'ייקובס, "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", עמ' 128-129