כף בראון (אנטארקטיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כף בראון
Cape Brown
נתונים גאוגרפיים
מיקום ים בלינגסהאוזן עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 69°16′00″S 69°45′00″W / 69.2667°S 69.75°W / -69.2667; -69.75
נתונים מדיניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כף בראוןאנגלית: Cape Brown[1]) היא לשון יבשה מכוסה קרח הבולטת לכיוון צפון - צפון-מזרח בקצה המזרחי של פתחו של מפרץ שוקאלסקי, בחוף הצפון מזרחי של האי אלכסנדר שבאנטארקטיקה[2].

הכף מצויה 10 קילומטרים צפונית-מזרחית מפסגתו של הר ניקולאס[2] (ההר הצפוני ביותר של רכס דאגלס[3]).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי לשון היבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכף התגלתה לראשונה, מרחוק, בשנת 1909, על ידי המשלחת הצרפתית באנטארקטיקה בפיקודו של ז'אן-בפטיסט שארקו[2].

שארקו שמיפה באופן גס את האזור, חשב שמפרץ שוקאלסקי הוא מצר ים, החוצה את האי אלכסנדר, ולכן הוא חשב שלשון היבשה היא אי קטן[2].

החוף בסביבה זו צולם מהאוויר ומופה באופן גס בשנת 1937 על ידי המשלחת הבריטית אל ארץ גרהאם, בפיקודו של ג'ון ריימיל. סקרים שנערכו על ידי משלחת סקר של סקר שטחי חסות איי פוקלנד בשנת 1948, בפיקודו של קולין ג. בראון (Colin C. Brown) מיפו את לשון היבשה[2].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון היבשה נקראת על שמו של בראון, שמיפה אותה[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]