לואיס בלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיס בלק

לואיס בלקאנגלית: Lewis Black; נולד ב-30 באוגוסט 1948), סטנדאפיסט יהודי-אמריקני, תסריטאי וכותב מחזות. את מרב פרסומו קיבל בלק דרך פינתו השבועית "בק אין בלק" בתוכנית הדיילי שואו של ג'ון סטיוארט ותוכניות ספיישל ב-HBO. בלק הוא אחד הקומיקאים הציניים ביותר בארצות הברית, והעצבנות והזעם שהוא מפגין בעת הופעתו הפכו להיות סימן ההיכר שלו. כיום הוא מתגורר בניו יורק.

רקע וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיס בלק נולד בוושינגטון הבירה וגדל בסילבר ספרינג, מרילנד. את התואר הראשון שלו בכתיבת מחזות קיבל בלק מאוניברסיטת צפון-קרוליינה ואת תוארו השני קיבל ממחלקת הדרמה של אוניברסיטת ייל. במהלך לימודיו בשנות ה-60 הוא היה חלק מנוער הפרחים, השתתף בהפגנות וצרך סמי הזיות בכמויות נכבדות. חוויות אלו שימשו כר פורה מאוחר יותר למחזותיו והופעות הסטנד-אפ שלו.

לאחר סיום לימודיו, עבד בלק כשנה ברשות הפדרלית לשיקום האינדיאנים, שם נתקל בפעם הראשונה במלוא עוצמתה של הביורוקרטיה האמריקנית. בעוד בלק הצעיר והאידאליסט ניסה לבצע את עבודתו ולעזור לאינדיאנים עליהם היה מופקד, חומות הביורוקרטיה, הטימטום והאטימות ששררו שם לדבריו, השאירו בבלק רושם עמוק ומאז חלק לא קטן ממופעיו עוסק בתסכול ובזעם שלו מהביורוקרטיה האמריקנית.

לאחר פרק זה בחייו, התמסר בלק לאהבתו העיקרית, תיאטרון. הוא כתב מעל 40 מחזות ואף היה המנהל האומנותי של תיאטרון "מטבחו של השטן" ברחוב 42, ניו יורק בין השנים 1981 - 1989. עם התחלפות ההנהלה, עזב בלק לטובת קריירת סטנד-אפ בטלוויזיה ורדיו.

בתקופה זו הספיק בלק גם להתחתן. באוטוביוגרפיה שלו הוא כתב שכאשר הוא יצא עם אשתו החדשה מאולם החתונה, הוא ראה אדם מובל באזיקים על ידי שוטרים. בלק התייחס אל אירוע זה כסימן מבשר רעות. הנישואים החזיקו מעמד שנה.

בק אין בלק והזינוק בקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 החל בלק להגיש פינה קומית-אקטואלית בתוכנית ה"דיילי שואו", והוא מגיש אותה עד היום. בפינה הוא סוקר את המהלכים הפוליטיים ואירועים בארצות הברית בדרכו הייחודית. באופן מלא ציניות, תסכול והומור חד, תוקף בלק את כל חוליי החברה האמריקנית. הפינה הפכה ללהיט והקנתה לבלק את מרב פרסומו.

מאז 2003 מנחה בלק מדי שנה את טקס פרסי הטיפשות העולמי המחולקים במונטריאול, קנדה. כיום בלק מנחה תוכנית משלו בקומנדי סנטרל בשם The Root of All Evil (שורש כל הרוע) במסגרתה הוא מנהל משפט, בו שני קומיקאים מציגים טיעונים נגדיים, לגבי מי מהנתבעים הוא "שורש כל הרוע". בסיום הצגת הטיעונים הפותחים, שאלות מבלק לקומיקאים ונאום הסיכום של שני הקומיקאים/תובעים, בלק המתפקד כשופט קובע מי מבין שני הנתבעים הוא מרושע יותר (למשל אופרה וינפרי או הכנסייה הקתולית).

בשנת 2006 השתתף בסרט "איש השנה".

דיסקוגרפיה (מופעי סטנד אפ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The White Album - 2000
  • Unleashed DVD (3 Shows from Comedy Central + Extras - 2002
  • Rules of Enragement - 2003
  • Black On Broadway DVD (2003 HBO Special) - 2004
  • Lewis black taxed beyond belive (2004 HBO Special) - 2004
  • Luther Burbank Performing Arts Center Blues - 2005
  • Live at Carnegie Hall - 2006

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האוטוביוגרפיה של לואיס בלק משנת 2005 - "Nothing's Sacred".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]