לואי דורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לואי דוּרֶה (צרפתית: Louis Durey‏; 27 במאי 1888 - 3 ביולי 1979), מלחין צרפתי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי דורה נולד בפריז, לאב איש עסקים מקומי. רק כשהגיע לגיל 19 בחר בקריירה מוזיקלית, לאחר ששמע יצירה של קלוד דביסי בקונצרט. כמלחין היה בעיקר אוטודידקט. מלכתחילה, תפסה המוזיקה הכוראלית מקום חשוב ביצירתו של דורה. יצירתו הראשונה שזכתה להכרה בעולם המוזיקה הייתה "פעמונים" (Carillons), דואט לפסנתר. בקונצרט בשנת 1918 עורר הישג זה שלו את תשומת לבו של מוריס ראוול, שהמליץ עליו לפני המו"ל שלו.

דורה יצר קשר עם עמיתו, דריוס מיו, ובפעולה משותפת הביאו לאיחוד ששת המלחינים שכונו, בשנת 1920, קבוצת השישה. דורה היה החבר המבוגר בקבוצה ובתקופה הראשונה היה הרוח החיה בהרכב נודע זה של מלחינים. עם זאת, בשנת 1921, כאשר שיתפו חברי הקבוצה פעולה בכתיבת המוזיקה ליצירתו של ז'אן קוקטו, Les Mariés de la Tour Eiffel דורה לא לקח חלק במשימה, למורת רוחו של קוקטו. דורה לא חיבב את קוקטו ופרישתו מן הפרויקט המשותף שינתה את מערך הקבוצה.

אחרי תקופתו עם קבוצת השישה המשיך דורה בקריירה שלו. כיון שלא חש מעולם צורך להשתייך לממסד המוזיקלי, נתן ביטוי גובר והולך לרעיונותיו השמאלניים, שהציבו אותו בבידוד אמנותי, אשר נמשך לכל אורך חייו.

לאחר ניתוק הקשר עם קוקטו, פרש דורה לדרום צרפת, לעבוד בבית שהיה לו בסן טרופה. נוסף למוזיקה קאמרית, כתב בסן טרופה את האופרה היחידה שלו, L’Occasion. בשנת 1929 נשא אישה ובשנה שלאחריה חזר לפריז. באמצע שנות ה-30' הצטרף למפלגה הקומוניסטית והיה פעיל ב"פדרציה למוזיקה עממית", שהוקמה אותו זמן. בשנות הכיבוש הנאצי של מלחמת העולם השנייה עבד עם המחתרת הצרפתית וחיבר שירים אנטי-פאשיסטיים. אחרי המלחמה הקצין את עמדותיו הקומוניסטיות ודעותיו הפוליטיות הבלתי-פשרניות הכשילו את הקריירה שלו. הצורך להשתכר למחייתו הביא אותו, בשנת 1950, לקבלת משרה של מבקר מוזיקה בעיתון קומוניסטי בפריז.

במהלך שנות ה-50' וראשית ה-60' המשיך להלחין, אך לא הוציא מוזיקה בעלת חשיבות של ממש. עבודתו על נושאים וייאטנמיים בשנות ה-60', שנבעה מסלידתו מחוסר הסדר שצרפת הותירה אחריה בווייאטנם (לשעבר הודו-סין הצרפתית) והמלחמה עם אמריקה, שפרצה כתוצאה מכך, הייתה אותו זמן, בפריז, כקול קורא במדבר.

לואי דורה, היה ככל הנראה, החבר הפחות-מוכר והנשכח ביותר בקבוצת השישה.

מת בסן-טרופה ב-1979.

כותרת הקישור