לחם סודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לחם סודה אירי (farl)
לחם סודה מחיטה מלאה

לחם סודה הוא לחם כפרי שלצורך התפחתו משתמשים בסודה.

באירלנד, לחם "רגיל" כלחם סודה מלווה את הארוחה העיקרית כתוספת או כמזון בפני עצמו כששכבה עבה של חמאה או ריבה מרוחה על פרוסתו. צבעיו של הלחם הם חום ולבן, והוא נאפה לעתים בצורה של עוגה (farl). העוגה היא צורה שמתקבלת כתוצאה מלישה מסוימת של בצק לחם סודה ועיצובה בצורה שכזו. כשהלחם מוכן נוהגים להקיש עליו ואם הכיכר משמיעה צליל חלול, הדבר אומר כי היא מוכנה.

החל משנות החמישים של המאה התשע עשרה ביכרו האירים את אבקת האפייה שמכילה סודה כחומר התפחה. זאת על פני השמרים שהיו נדירים בארצם. לחם שמרים רגיל המופק במאפייה היה זמין רק בעריה הגדולות של אירלנד. לא בכפרים. במהלך האפייה השתמשו גם בחומר חומצי כיוגורט, המצוי בשפע בארץ זו, בשל גידול משק החלב. לחם סודה נאפה בעבר בסיר או על משטח ברזל שהונח על גחלים. אלו הן שתי שיטות ההכנה של לחם סודה, בצפונה ובדרומה של אירלנד. לעתים עד היום. כיכר לחם הסודה מכבדת את שולחן החג והשמחות האירי ובהם לובש הלחם המסורתי פנים אחרות. לבצק שלו יוסיפו ביצים, חמאה, סוכר, פירות יבשים ותבלינים שונים. בארצות הברית ובצפון אמריקה, לחם סודה הוא לחם עוגתי עם פירות.