ליאונה הלמסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליאונה הלמסלי עם מעצרה ב-1988

ליאונה הלמסליאנגלית: Leona Mindy Roberts Helmsley; ‏4 ביולי 192020 באוגוסט 2007) הייתה אשת עסקים אמריקאית, שנודעה בכינוי "מלכת הרוע" (Queen of Mean). בשנות ה-80 הפכה הלמסלי לסמל לתאוות בצע בעקבות הסתבכותה בפרשת העלמת מס, בגינה ריצתה עונש מאסר, ובשל האמירה "רק האנשים הקטנים משלמים מסים", שיוחסה לה במהלך משפטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמסלי נולדה כלנה רוזנטל במארבלטאון, ניו יורק, למהגרים יהודים מפולין. בהיותה ילדה עברה המשפחה לברוקלין ובהמשך למנהטן. בנעוריה נשרה מבית הספר התיכון ושינתה את שמה מספר פעמים, עד שהחליטה להיקרא ליאונה רוברטס. בגיל 21 נישאה לעורך הדין לאו פנזירר, ממנו התגרשה ב-1952, ושנה לאחר מכן התחתנה עם איש העסקים ג'וזף לובין, נישואים שהחזיקו מעמד שבע שנים. ב-1968 פגשה ליאונה, שעבדה כמתווכת נדל"ן, את איל הנדל"ן הארי הלמסלי, שהיה אז נשוי, והחלה לעבוד כסגנית נשיא באחת החברות שבבעלותו. בהמשך התגרש הלמסלי מאשתו, וב-1972 התחתן עם ליאונה. השניים הקימו אימפריית נדל"ן, וניהלו בין היתר את בניין אמפייר סטייט.

ב-1980 מונתה הלמסלי לנשיאת רשת המלונות הלמסלי, והפכה לבעלת השליטה בעשרות מלונות ברחבי ארצות הברית. היא נודעה כמעבידה רודנית, שלא היססה לפטר עובדים ולהשפילם גם בשל הטעויות הקלות ביותר ונהגה לנסות להתחמק מתשלום חובותיה. אישיותה, יחד עם מודעות הפרסומת לבתי המלון שלה, בהן הוצגה כמלכה, זיכו אותה בכינוי "מלכת הרוע". ב-1982 מת בנה היחיד של הלמסלי מבעלה הראשון, ג'יי פנזירר, מהתקף לב. זמן קצר לאחר מכן קיבלה אלמנתו, מימי, צו פינוי מביתה, שהיה שייך להלמסלי. בנוסף, תבעה הלמסלי את עזבונו של בנה עבור כספים ונכסים שלדבריה לווה ממנה, וזכתה בכ-146 אלף דולר. מימי סיפרה מאוחר יותר כי ההוצאות המשפטיות במאבק מול הלמסלי פגעו בה קשות.

פרשת העלמת המס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983 רכשה הלמסלי בית קיץ בגריניץ', קונטיקט, והחלה בשיפוצו. לאחר שלא קיבלו את התשלום המגיע להם, פנו כמה קבלנים שעסקו בשיפוץ הבית לבית המשפט, שם התגלה כי ההוצאות הכרוכות בשיפוץ הבית (בין היתר, בניית רחבת ריקודים עשויה שיש בשווי מיליון דולר) נרשמו באופן בלתי חוקי כהוצאות עסקיות עבור רשת המלונות. סדרת כתבות שפרסם ניו יורק פוסט ב-1987 הובילה לפתיחת חקירה פדרלית נגד בני הזוג, ושנה מאוחר יותר הגיש פרקליט המדינה רודי ג'וליאני כתב אישום נגד בני הזוג בגין שורת עבירות מס וסחיטה. בעקבות מצב בריאותו הוכרז הארי הלמסלי כבלתי כשיר לעמוד לדין, וליאונה נאלצה להתמודד עם האישומים לבדה.

אליזבת באום, לשעבר מנהלת משק הבית של הלמסלי, העידה במהלך המשפט כי הלמסלי אמרה לה "אנחנו לא משלמים מסים. רק האנשים הקטנים משלמים מסים". למרות שהלמסלי הכחישה כי אמרה זאת, המשפט הפך מזוהה עמה. כמו כן העידו במשפט עובדים לשעבר של הלמסלי, שסיפרו כי השליטה טרור בבתיה ובמלונות שבבעלותה.

באוגוסט 1989 הורשעה הלמסלי ב-33 סעיפי אישום הנוגעים לעבירות מס והונאה וזוכתה מאשמת הסחיטה. השופט תיאר אותה כמי שפעלה לא מתוך צורך כספי אמיתי, אלא מתוך "חמדנות טהורה". היא נידונה לארבע שנות מאסר, אך לאחר מאבק שניהל עבורה עורך דינה אלן דרשוביץ הוסרו כמה מסעיפי האישום ועונשה הופחת. בסופו של דבר ריצתה 18 חודשי מאסר בכלא פדרלי והשתחררה בינואר 1994.

מותה וצוואתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמסלי מתה מדום לב בבית הקיץ שלה בגריניץ', כעשר שנים לאחר שהתאלמנה מבעלה הארי. בצוואתה הורישה את רוב הונה, שנאמד בלמעלה מארבעה מיליארד דולר, לקרן הצדקה שהקימה עם בעלה, והורתה להפנות את כספי הקרן לרווחתם של כלבים חסרי בית, אך בית המשפט פסק כי הקרן אינה חייבת לציית להוראה זו. בנוסף קבעה הלמסלי כי 12 מיליון דולר יופנו לטיפול בכלבתה טראבל, אך מאוחר יותר נקבע כי הסכום מוגזם, והוא הופחת לשני מיליון דולר. עם מותה של טראבל ב-2010 הועברה יתרת הסכום לקרן הצדקה המשפחתית. לאחיה אלווין רוזנטל הורישה 15 מיליון דולר. שניים מנכדיה, דייוויד ו-וולטר, ירשו כל אחד חמישה מיליון דולר במזומן וחמישה מיליון דולר נוספים בקרן נאמנות, זאת בתנאי שיבקרו לפחות פעם אחת בכל שנה קלנדרית בקברו של סבם. לשני נכדיה הנוספים, מיגן וקרייג, לא הורישה דבר, "מסיבות הידועות להם".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]