לילא עותמאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לילא עותמאן
ليلى العثمان
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 באוקטובר 1945 (בת 78)
כווית סיטי, כווית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שייח'ות כווית, כווית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לילא עותמאןערבית: ليلى عبد الله العثمان, בתעתיק מדויק: לילא עבד אללה אלעת'מאן; נולדה ב-15 באוקטובר 1943 בכווית) היא סופרת, משוררת ומחברת כוויתית מפורסמת. בת לאחת המשפחות הבולטות בכווית. בגיל 22 פרסמה לראשונה טורי דעה ומאמרים בעיתונות המקומית בנושאי ספרות וחברה. לאורך הקריירה פרסמה מספר אוספים של סיפורים קצרים, נובלות ומאמרים חדשותיים רבים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילא עבד אללה אלעת'מאן נולדה ב-15 באוקטובר 1943 בכווית למשפחה מוסלמית גדולה ואמידה, אאל עת'מאן. אביה, עבד אללה אל ע'תמאן, היה סופר ומחבר כוויתי נודע וכן איש עסקים מצליח במפרץ הפרסי. במספר ראיונות שערכה, סיפרה כי אביה היה נשוי ל-9 נשים, ובבית שררה אווירה חיובית. כמן כן, העידה עותמאן כי הושפעה רבות במהלך ילדותה מהקשר המיוחד שלה עם סבתה.[2]

מגיל צעיר פיתחה עותמאן חיבה לכתיבה ויצירה, ואט אט כישרונה התגלה בתחומי הסיפורת. היא החלה לפרסם טורים ומאמרים בעיתונות המקומית על בסיס יומי ושבועי בנושאי חברה וספרות בעודה תלמידה בבית הספר, בבגרותה עברה לפרסם בעיתונות באופן קבוע במקביל לפרסום יצירותיה בתחומי הסיפור הקצר והשירה.[3]

עותמאן נישאה פעמיים במהלך חייה. כיום היא גרושה ואמא ל-6 ילדים.[3]

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה המקצועית שלה, לילא עת'מאן פרסמה עשרות יצירות ספרותיות ממגוון סוגות, בייחוד בתחומי הרומן והסיפור הקצר. מן הבולטות שבהן: "זהרה נכנסת לשכונה" (زهرة تدخل الحي) ו"שתיקת הפרפרים" (صمت الفراشات).

כתיבתה של עותמאן עסקה בנושאים רבים מגוונים. אחד הבולטים שבהם הוא מעמד האישה בחברה הכוויתית. ברומן שכתבה ב-1976, "וסמיה יוצאת מן הים" (وسمية تخرج من البحر) ישנו עיסוק ביקורתי בדומיננטיות הפטריארכלית, המשפיעה על חייהן של נשים בכווית. הדמות הראשית ברומן, וסמיה, היא נערה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. היא מנהלת מערכת יחסים עם עבדאללה, המגיע ממעמד סוציו אקונומי נמוך. כל זאת, בלי ידיעתם של אביה ואחיה של וסמיה - הדמות הגבריות הדומיננטיות בחייה.[4]

פרט לעניינים הנוגעים למעמד האישה, עותמאן כתבה גם על אודות סכסוכים גאופוליטיים. דוגמה לכך ניתן לראות בשני הרומנים שלה "יומן של אורך רוח ומרירות" (يوميات الصبر والمرّة) ו"ימים בתימן" (أيام في اليمن) העוסקים במאורעות מלחמת המפרץ הראשונה, בה עיראק פלשה לכווית ב-1990.[5]

מחלוקת סביב כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון הכתיבה של עותמאן עורר הדים וביקורות שחרגו מגבולות השיח הציבורי גרידא. בינואר 2000 עותמאן נידונה עם סופרת נוספת מאוניברסיטת כווית - עאליה שעיב - לחודשיים מאסר עקב כך שנמצאה אשמה בשימוש בביטויים ותכנים פוגעניים כלפי דת האסלאם, ובפגיעה ברגשות הציבור. לבסוף עונש זה הומר בתשלום ערבות. על פי דו"ח של ארגון Human Rights Watch שפורסם על אודות המשפט, הפסיקה כנגד עותמאן היוותה נקודת שבר בכל הקשור לחופש הביטוי בכווית. עוד צוין בדו"ח כי בפסיקת בית המשפט בכווית לא הייתה התייחסות לביטויים ספציפיים שבעקבותיהם עת'מאן נשפטה.[6]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהוקרה על יצירותיה של עותמאן, הוענקו לה לאורך השנים פרסים רבים, וכן היא הוכרה כחברה בארגונים וחוגים רבים, כמו אגודת הסופרים הכוויתים (رابطة الادباء الكويتيين) ואיחוד הסופרים הערביים (اتحاد الكتاب العرب). החל משנת 2004 מוענק פרס הנושא את שמה לסופרים וסופרות צעירים מצטיינים מכווית. פרס זה מוענק אחת לשנתיים.[1]

פרסומים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת:

  • "האישה והחתול" (المرأة والقطة) (1985)[7]
  • "وسمية تخرج من البحر" (1986)[7]
  • "המשפט" ( المحاكمة) (2000)[7]
  • "יומן של סבלנות ומרירות" (يوميات الصبر المر) (2003)[8]
  • "עצם הזנב" (العصعص) (2004)[9]

אוספי סיפורים קצרים:

  • "אישה באגרטל" (امرأة في إناء) (1976)[9]
  • "העזיבה" (الرحيل) (1979)[9]
  • "חמישים וחמישה סיפורים קצרים" (55 حكاية قصيرة) (1992)[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Banipal (UK) Magazine of Modern Arab Literature - Contributors - Laila al-Othman, www.banipal.co.uk, מתוך אתר מגזין Banipal לספרות ערבית מודרנית.
  2. ^ מתוך ראיון טלוויזיוני לערוץ Dubai TV: الأديبة ليلى العثمان ضيفة نلتقي مع بروين حبيب, נבדק ב-2023-02-19
  3. ^ 1 2 מתוך ראיון טלוויזיוני לערוץ הכוויתי KTV: برنامج (ليالي الكويت) يستضيف الأديبة ليلى العثمان عبر تلفزيون الكويت, נבדק ב-2023-02-19
  4. ^ Ishaq Tijani, 4, Male Domination, Female Revolt : Race, Class, and Gender in Kuwaiti Women's Fiction, Leiden: Brill, 2009, Women and Gender, the Middle East and the Islamic World, עמ' 63,66-68, ISBN 978-90-04-16779-7. (בenglish)
  5. ^ Abdallah, Mariam, Laila al-Othman: A Life of Difference and Defiance, syriandays.net, מצוטט מתוך אתר al-ahkbar במהדורה האנגלית, ‏28.12.2011
  6. ^ ארגון Human Rights Watch, דו"ח על אודות המשפט של לילא עותמאן, ‏25 ינואר 2000
  7. ^ 1 2 3 رابطة الادباء الكويتيين, alrabeta.com
  8. ^ ليلى العثمانالجنسيةكويتيةوُلـِد17 أكتوبر 1943الكويت, ليلى العثمان, المعرفة (בערבית)
  9. ^ 1 2 3 4 Elaph Publishing Limited, الرقابة الكويتية تعرقل فسح رواية "العصعص" لليلى العثمان, Elaph - إيلاف, ‏2002-11-02 (בערבית)