המפרץ הפרסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המפרץ הפרסי
PersianGulf vue satellite du golfe persique.jpg

צילום לווין של המפרץ הפרסי
מיקום בין חצי האי ערב ואיראן
סוג מפרץ, ים שולי
ים של מפרץ עומאן שבהאוקיינוס ההודי
שטח 251,000 קמ"ר
אורך מרבי 989 ק"מ
עומק ממוצע 50 מטרים
עומק מרבי 90 מטרים
מדינות באגן הניקוז איראן, עיראק, כווית, ערב הסעודית, קטאר, בחריין, איחוד האמירויות הערביות ועומאן (מובלעת מוסנדם)
קואורדינטות 26°54′17″N 51°32′51″E / 26.90472°N 51.54750°E / 26.90472; 51.54750קואורדינטות: 26°54′17″N 51°32′51″E / 26.90472°N 51.54750°E / 26.90472; 51.54750

המפרץ הפרסיפרסית: خلیج فارس, ח'ליג' פארס) הנו לשון של מפרץ עומאן המשתרעת בין חצי האי ערב ואיראן.

המפרץ, המשתרע על שטח של 251,000 קמ"ר, מתחבר למפרץ עומאן במזרח דרך מצר הורמוז. בקצהו המערבי קיימת הדלתא הגדולה של נהר שט אל-ערב (شط العرب/اروند رود), אליו מתנקזים מימי נהרות הפרת והחידקל. אורכו של המפרץ הוא 989 ק"מ, ורוחבו בנקודה הצרה ביותר (מצר הורמוז) הוא 56 ק"מ. המים בדרך כלל רדודים מאוד, ועומקם המרבי הוא 90 מטרים בלבד. זרמי המפרץ איטיים מאוד, וטווח הגאות מוגבל אף הוא.

המפרץ הפרסי וחופיו הם המקור הגדול בעולם להפקת נפט גולמי (כ-60% מהעתודות הידועות בעולם מרוכזות בסביבתו), ותעשיות הנפט ומוצריו הן הדומיננטיות באזור. אף שהנפט התגלה כבר ב-1908, רק בשנות השלושים - במקביל לגילוי שדות הנפט הגדולים - שב ועורר המפרץ התעניינות בינלאומית, במקביל להקמת מתקנים מודרניים לקידוח, הפקה וזיקוק.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרץ הפרסי ידוע גם בשם המפרץ הערביערבית: الخليج العربي, אל-ח'ליג' אל-ערבי), בעיקר בפי הערבים, או רק "המפרץ". קריאה למפרץ בשם זה נעשית גם מטעמים פוליטיים (ראו להלן), כדי להדגיש את היות רוב תושבי המפרץ, מכל עבריו, דוברי ערבית. המפרץ הערבי היה שמו המקובל של הים האדום עד שלהי המאה ה-19. היסטורית, השם הנפוץ ביותר הוא המפרץ הפרסי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותו הכלכלית והתעבורתית של המפרץ הפרסי זכתה להכרה עוד בימי קדם. בסוף האלף ה-3 לפנה"ס, האלף ה-2 והאלף ה-1 לפנה"ס התקיימה באזור המפרץ תרבות סחר עתיקה שנקראה דילמון, היא עסקה בסחר עם תרבות עמק האינדוס. אלכסנדר הגדול רצה לבנות נמל ראשי לאימפריה חובקת עולם במפרץ זה. יחד עם זאת, חשיבותו זו דעכה במקביל לדעיכת מסופוטמיה. במאות הבאות היה המפרץ נתון לשליטה פרסית, ערבית, טורקית ומערב-אירופית. באמצע המאה ה-19 הכירו השיח'ים הערבים בדומיננטיות הבריטית במפרץ, ובראשית המאה ה-20 הכירו בכך גם המעצמות האירופיות. בשנת 1960 נסוגה בריטניה מהמפרץ הפרסי, ותחתיה ביססו ארצות הברית וברית המועצות את נוכחותן באזור. ב-1971 הוקם הבסיס הצבאי האמריקני הראשון בבחריין.

העימות הערבי-פרסי המתמשך, ושאיפותיהן של מדינות האזור לזכות בעתודות נפט רחבות יותר, הביאו למספר סכסוכי גבולות אלימים. המפרץ הפרסי היה אחד מחזיתות מלחמת איראן-עיראק (1980-1988), אשר נסובה סביב זכויות השיט בשט אל-ערב, כאשר כל אחד מהצדדים פעל, בין היתר, כדי להשמיד את מיכלי הנפט של היריב. יציבותן הביטחונית של כל מדינות המפרץ הייתה בסכנה במהלך המלחמה הזו. ב-1991 שוב עמד המפרץ הפרסי במוקד עימות צבאי, כאשר עיראק פלשה לכווית ובסופו של דבר נאלצה לסגת ממנה, במה שנודע בתור מלחמת המפרץ, אף שהסכסוך לא התמקד בראש ובראשונה במפרץ עצמו.

מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות השוכנות לחוף המפרץ הפרסי, או מדינות המפרץ הפרסי, הן (בכיוון השעון, מדרום-מזרח): איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית, קטאר השוכנת על חצי אי בחוף הסעודי, בחריין השוכנת על אי, כווית ועיראק בצפון-מערב ואיראן בצפון. מספר איים קטנים שוכנים בתחומי המפרץ, והשליטה עליהם היא במוקד החיכוכים הדיפלומטיים בין המדינות השכנות.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביבתו הטבעית של המפרץ הפרסי עשירה מאוד, וכוללת מינים ייחודיים של דגים, שוניות אלמוגים מרהיבות וצדפות פנינים. יחד עם זאת, התיעוש הנרחב, דליפות הנפט החוזרות והנשנות באזור וחוסר היציבות הפוליטית-צבאית השפיעו לרעה על סביבתו של המפרץ, וארגונים רבים בעולם פועלים כיום על מנת לשמר את המערכת האקולוגית באזור.

המחלוקת על שם המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של המפרץ הפרסי מהווה סלע מחלוקת בין איראן לבין מדינות ערב מאז שנות החמישים, ואיראן נוקטת מדיניות תקיפה ביחס לכל גורם בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית העושה שימוש במונח "המפרץ הערבי". בין היתר מנהלת איראן בשנים האחרונות מסע הסברה נגד השימוש במונח זה, הכולל, בין היתר, החרמת גופים ופרסומים בינלאומיים העושים שימוש במונח, "הפצצת גוגל" (ניסיון להשפיע על דירוגו של אתר אינטרנט בתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש) במונח "המפרץ הפרסי" ואף פריצה של האקרים איראנים לאתרים שונים בהם נעשה שימוש במונח "המפרץ הערבי".

בשנת 2009 פרץ משבר בין איראן לבין התאחדות משחקי הסולידריות האסלאמית, שאמורים היו להתקיים בחודש אוקטובר באותה שנה בטהראן, לאחר שאיראן סירבה להיענות לדרישת ערב הסעודית להסיר את השם "המפרץ הפרסי" מכל המדליות והעלונים, שיחולקו במהלך התחרויות. אתרי חדשות איראנים טענו במהלך המשבר, כי המונח "המפרץ הפרסי" נמצא בשימוש עמי העולם זה 2500 שנים וכי אין כל סיבה שמדינות ערב יעשו שימוש במונח המסולף "המפרץ הערבי", שהשימוש בו החל בתקופתו של נשיא מצרים לשעבר, גמאל עבד אלנאצר, במסגרת מאבקו נגד השאה האיראני בשנות החמישים והשישים.

דוגמה נוספת לעימות סביב סוגיית שמו של המפרץ ניתנה לאחר נאומו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, בדמשק לרגל יום כיבוש ירושלים על ידי צלאח א-דין בשנת 2009. משעל השתמש במונח "המפרץ הערבי" בהתייחסו למפרץ הפרסי. האתר הרפורמיסטי "פרארו" הכתיר את הדיווח על דבריו של משעל בכותרת: "ח'אלד משעל השיב לאיראן על אהבתה".‏[1] גם חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, קדרתאללה עליח'אני (Qodratollah Alikhani), מתח ביקורת חריפה על דבריו של משעל ואמר, כי איראן מצפה מראש הלשכה המדינית של חמאס לשנות את עמדתו ולהימנע משימוש במונח "המפרץ הערבי" בנאומיו ובהצהרותיו. על גורמים בכירים בעולם לדעת, אמר עליח'אני, כי העם והשלטונות באיראן רגישים מאוד ביחס למפרץ הפרסי.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרארו, 3 אוקטובר
  2. ^ אינדה, 5 אוקטובר


מדינות המפרץ הפרסי

איראן · איחוד האמירויות הערביות · בחריין · כווית · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · קטאר