זכויות האישה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח זכויות האישה או זכויות הנשים מתייחס למעמדן בחברה וזכויותיהן של נערות ונשים בכל גיל.
זכויות אלו יכולות להיות ממוסדות, או מדוכאות על ידי חוקים או מסורת, אולם הכוונה במונח היא לכלל הנשים ולא למעמדה של אישה בודדת.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המאבק לזכויות האישה החל לפני אלפי שנים[דרוש מקור], כאשר בחברות שונות הנשים דוכאו, ובחלקן נחשבו כרכוש (רכוש האב ומאוחר יותר הבעל). גם כיום יש עדיין חברות בהן לנשים אין זכויות כלל ולכן לא ניתן לדבר בהן על המונח זכויות האישה.
על פי גישת האבולוציה החברתית, כל עוד המשטר הכלכלי היה של ציד ולקט, לנשים היה מעמד נחות היות שלא השתתפו בציד (שתרם חלבונים) שהיה כרוך ביציאה ממתחם המגורים, בטקסים ופעילות משותפת של הציידים, אלא, בעיקר עקב הצורך לטפל בילדים, עסקו בלקט של פירות וזרעים, לרוב לבד ובתחום הקרוב לתחום המגורים.
אחרי ביות בעלי החיים, עם המעבר לחברת נוודים חל שיפור מועט בלבד במעמדן של הנשים היות שהגברים נחשבו עדיין למגיני השבט ולמונעי ביזה מצד שבטים אחרים. בנוסף, הנשים נזקקו לכוחם הפיזי של הגברים, למשל לצורך גלילת האבן מעל פי הבאר.
בחברות החקלאיות היה מעמדן של נשים גבוה מעט יותר. בעיקר הודות לכך שהעבודה התחלקה בין בני הזוג ולעתים קרובות נעשתה בצוותא.
בתרבויות העת העתיקה וימי הביניים היה משטר פטריארכלי והנשים היו נתונות למרותם של גברים. לזמן קצר, תאודורה (המאה ה-6) קידמה את מעמד האישה בקובצי החוקים של יוסטיניאנוס הראשון ובתקופתה לנשים באימפריה הביזנטית הייתה זכות ליזום גירושין, אולם תיקוניה לא שרדו.
חלק מהנאורות של עידן האורות באירופה, כחלק מהמאבק לשיחרור עבדים, אריסים, שחורים ואף יהודים הייתה המודעות לכך שגם נשים הן בני-אדם הזכאיות לזכויות בזכות עצמן. אחד מאלו שביטא זאת היה הפילוסוף הצרפתי המרקיז דה קונדורסה בחיבורו "התוכנית לציור היסטורי של קדמת הרוח האנושי". אולם את הפמיניסטית אולימפ דה גוז' (Olympia de Gouges) שהציעה את "הכרזת זכויות האישה והאזרחית" (Déclaration des Droits de la Femme et de la Citoyenne) הובילו אל הגיליוטינה לעריפת ראשה. כאשר הקומונה הפריזאית הראשונה החליטה ב-1792 על זכות הצבעה אוניברסלית, היא שללה אותה מנשים.
עד למחצית המאה ה-19 ההגות המערבית התייחסה למשפחה פטריארכלית כאל המצב הטבעי. רק באותה עת התחילה התעוררות ממוסדת של נשים לשינוי מצבן. נשים החלו לדרוש זכויות כמו הזכות ללמוד ולרכוש השכלה. הזכות להצביע ולהשפיע, זכות להיות בעלות רכוש ועוד.
[עריכה] פמיניזם
-

ערך מורחב – פמיניזם
פמיניזם הוא תפיסת עולם המפרשת את המציאות החברתית הקשורה לחייהן ומעמדן של נשים בחברה, תוך התמקדות במשמעויות הפוליטיות, החברתיות, התרבותיות והכלכליות של יחסי גברים-נשים.
הפמיניזם, כחלק מהמאבק והתנועה לשחרור האישה ולזכויות הנשים החל באמצע המאה ה-19, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה. המאבק התנהל במישורים שונים שבהם זכות בחירה לנשים, זכות הנשים להשכלה וכן מאבק על שיפור משכורתן ותנאי עבודתן של נשים.
[עריכה] סופרג'יסטיות
-

ערך מורחב – סופרג'יזם
סופרג'יזם הייתה תנועה עולמית פמיניסטית אשר נאבקה למען שוויון זכויות אזרחי לנשים ובעיקר על זכותן להצביע ולהשתתף בבחירות דמוקרטיות. התנועה פעלה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 והובילה לשינויים מהותיים ביחס לנשים ובמעמדן המשפטי במדינות רבות.
[עריכה] זכויות האישה בישראל
עד העליות הציוניות, נשים בארץ ישראל לא זכו לזכויות רבות. נשים היו כפופות למג'לה (החוק העות'מאני) שהכפיף אותן לחוקי העדות הדתיות השונות, שלא דגלו בזכויות לנשים. כתוצאה מכך נשים לא יכלו לבחור, היו מקופחות בדיני האישות והירושה ועוד.
עולי העלייה הראשונה, שהיו דתיים, התייחסו לאפליית נשים כאל מצב נתון, וקיבלו את ההסדרים הקיימים. עולי העלייה השנייה ואילך היו חדורים בהשקפת עולם סוציאליסטית שדגלה בשוויון זכויות.
חוקים:
- חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 [1]
- חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 [2]
- חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987 (הוחלף ב-2004 בחוק גיל פרישה [3])
- חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 [4]
- חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996 [5]
- חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998
[עריכה] זכויות האישה ביהדות
-

ערך מורחב – מעמד האישה ביהדות
עד חרם דרבנו גרשום לגבר יהודי היה מותר לשאת יותר מאשר אישה אחת גם ללא הסכמתן של נשותיו הנוכחיות וכן הותר לו לגרש כל אחת מנשותיו גם ללא הסכמתה ולהחזיק פילגשים. בנוסף, נשים לא נחשבו כיורשות במשפט היהודי. עובדות אלו גרמו לכך שנשים היו תלויות בגברים וחרדות למעמדן.
ביהדות האורתודוקסית נשים פסולות לעדות ומלכהן בתפקידים ציבוריים.
על נשים נאסר לקרוא בתורה בציבור, נאסר עליהן ללמוד תורה פרט למינימום ההכרחי לשם קיום המצוות (בעיקר מצוות אל תעשה) [דרוש מקור].
רק בשנים האחרונות, בהשפעת הפמיניזם הכללי ובהשפעת השוויון היחסי בו זוכות נשים ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית החל זרם פמיניזם דתי המבקש להחיל ערכים פמיניסטיים על המחשבה וההלכה היהודיים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- זכויות נשים בהריון באתר ויצ"ו

