פטריארכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פטריארכיה (πατριάρχης - "שלטון האב") במשמעותה המילולית היא "שלטון גברי", והגדרתה היא שיטת ארגון חברתי שבה הסמכויות מרוכזות בידיו של גבר, והשליטה במוסדות החברתיים נמצאת, ברובה או כולה, בידיהם של גברים, המעבירים את השלטון ביניהם. הכוח נשאר ונשמר תמיד בידי הגברים נותני הטון, כולל השתלטות על הנשים והן השתלטות על כל הקשור בנושאים הבאים: דת, כלכלה, פוליטיקה, שפה ותרבות והן השתלטות על כל הנגזרות כגון: אומנות, משפט, מדע, רוחניות ואידאולוגיה. משפחה פטריארכלית, כנגזר מכך, היא משפחה שבה משטר האב מהווה מרות שחלה על נשים, ילדים ורכוש, ובמובן הרחב זהו מוסד של שליטה ופריווילגיה גברית - שתלויה, בין השאר, בנחיתותן היחסית של נשים או שיעבודן.

בנצרות (על כל זרמיה) הפטריארך שהוא הבישוף הבכיר ביותר באזור מסוים שולט בשטח הנקרא פטריארכיה.

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפט הרומי אבי המשפחה (לטינית: "פאטר-פאמיליאס") היה ראש המשפחה. תחת סמכות האב היו כל בני הבית, למעט בנות נשואות. בראשית התקופה הרומית כללה סמכות האב את הרשות למכור את בני המשפחה לעבדות, ואף להוציאם להורג. מאוחר יותר הצטמצם כוחו החוקי לענייני רכוש בלבד. כל רכוש שהיה שייך למשפחה או לאחד מבניה היה רכושו של אב המשפחה, ועל פי החוק רק הוא היה מורשה לקבוע את השימוש בו. הגוף הייצוגי המחוקק של רומא, הסנאט, הוקם כמועצת "האבות", פאטר (Pater), ומכאן גם שמם של בני מעמד זכויות-היתר, הפטריקים.

שימוש מודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם התואר "פטריארכלי" משמש כיום בחברות מודרניות לתיאורם של מרכיבים שונים במבנה הסמכות השלטת במוסדות חברתיים מסורתיים שבהם מעמד האשה עדיין נחות כביכול. הפמיניזם יוצא במלחמה כנגד הסדר הפטריארכלי בחברה, וארגוני נשים פועלים לשינוי המצב מיסודו באמצעות מאבק ממושך לקידום זכויות האישה.

צורת המשפחה ההפוכה היא המטריארכיה - האומרת שהמשפחה מתנהלת לפי ערכים מטריאכליים (אימהיים) שעיקרם דאגה למשפחה ושיתוף.


החברה הפטריארכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטריארכיה טומנת בחובה יצוג יתר של גברים בממשל (ביחס לאחוז שלהם באוכלוסייה),פטריארכיה זה יצוג יתר של גברים בעמדות הנהלה ובמקומות עבודה.

השתלטות של הגברים על התרבות, דת, פוליטיקה, כלכלה, שמזה נגזר שליטה במדע, אומנות, משפט, אידאולוגיה, רוחניות.

במישור החברתי, הוא נשלט על ידי המערכת הפטריארכלית של יחסים חברתיים, כלכליים ופוליטיים הנשלט על ידי השתייכות שבטית ומקומית ועדתית, משום שהחברה הפטריארכלית היא סוג של חברות מסורתיות המחייבת שליטה של גברים.

מנהיגות נשים ומנהיגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה מקובל לראות במנהיגות תכונה גברית, ומחקרי המנהיגות המוקדמים לא הרבו לעסק בקשר שבין מין למנהיגות. יתרה מזאת, נשים היו יכולות להפוך למנהיגות רק אם סיגלו לעצמן דפוסים המזוהים עם הסטריאוטיפ הגברי, למשל נמצא קבוצה של נשים בלבד או בקבוצה של גברים בלבד, האדם היושב בראש השולחן מתויג אוטומטית כמנהל או כמנהלת הקבוצה. בקבוצה מעורבת, לעומת זאת, ההטיה התרחשה רק כשהיושב בראש השולחן היה גבר. כלומר, ציפיות חברתיות מאפשרות לגברים להיתפס כמנהיגים יותר מנשים. נשים נתקלות בתקרת זכוכית החוסמת את התקדמותן בסולם החברתי. תקרת הזכוכית היא ביטוי למחסום שבו נתקלים בני קבוצות מופלות בחברה אך עם זאת בדרכו של מי שנתקבל בו, ומונע ממנו להתקדם בהיררכיה. לגבי נשים, נטען שהן נתקלות לא רק בתקרת זכוכית החוסמת את התקדמותן כלפי מעלה, אלא גם בקירות זכוכית המונעים מהן להתקדם ממחלקות מסוימות בארגון, לתפקידים מקבילים בהיררכיה במחלקות אחרות. למשל, נשים רבות יחסית מועסקות בתפקידים בכירים במחלקות ליחסי ציבור, אך אינן מקבלות הזדמנות לעבור לתפקידים דומים במחלקות הייצור והשיווק. כלומר החברה איננה מעניקה הזדמנות שווה לנשים ולגברים בכל הנוגע לתפקידי מנהיגות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע קול צבי טריגר, ‏פשעים נגד הפטריארכיה (האוניברסיטה המשודרת), באתר iCast

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.