מוריס כהן (מדען)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוריס כהןאנגלית: Morris Cohen;‏ 27 בנובמבר 191127 במאי 2005) היה מטלורג אמריקאי יהודי, מומחה למטלורגיה של פלדה ופרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד ב-1911 בעיר צ'לסי (אנ') שבמדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית, בנם של אליס לבית אוֹבְסון וג'וליוס כהן.

בשנת 1933 קיבל תואר בוגר במדעים ב-MIT, ובשנת 1936 קיבל תואר דוקטור למדעים מהמכון. ב-1937 הצטרף לסגל המכון כמרצה למטלורגיה במחלקה להנדסת חומרים, וב-1946 התמנה לפרופסור מן המניין למטלורגיה פיזית.

ב-1962 זכה ב-Ford professorship, וב-1974 הפך לפרופסור של המכון (Institute Professor – הדרגה הגבוהה ביותר הניתנת לחברי סגל המכון; מקביל לפרופסור מחקר). בשנת 1982 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

במהלך מלחמת העולם השנייה היה כהן חבר הנהלת פרויקט מנהטן. הוא ועמיתיו פיתחו את מוטות דלק עבור הכור הגרעיני הראשון של אנריקו פרמי, פרופסור במכון ללימודי הגרעין באוניברסיטת שיקגו.

בשנת 1968 זכה במדליית זהב מחברת ASM International (לשעבר האגודה האמריקנית למתכות). ב-1970 זכה במדליית זהב מהמכון למתכות של יפן. בשנת 1976 זכה במדליה הלאומית למדעים "על מחקר מקורי וקידום הידע על אודות המטלורגיה הפיזית והמכנית של ברזל ופלדה, ובמיוחד על עבודתו בתחום הטרנספורמציה המרטנזיטית בהקשחת פלדה"‏[1].

ב-1987 זכה בפרס קיוטו לטכנולוגיה מתקדמת, על תרומתו היסודית לפיתוח חומרים חדשים.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריס כהן נפטר ב-2005, בביתו שבסוומפסקוט, בגיל 93. במותו הניח את בנו ג'ואל וכלתו, נכדים ונינים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בינואר 1937, נישא כהן לרות קרֶנצמן, והיה אב לשניים: ברברה נורווינד וג'ואל כהן.

בראשית שנות ה-50, היה ממייסדי בית הכנסת "סיני" (Temple Sinai) שבמַרבּלהֶד (אנ'), מסצ'וסטס (המשרת את מרבלהד וסווֹמפּסקוט (אנ')), ובין השנים 1955–1957 כיהן כנשיאו‏[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'Cohen, Morris,' in: Who's who in world Jewry, 1978, p. 163.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.