מחברות איתיאל

ספר מחברות איתיאל

ספר מחברות איתיאל (בערבית: "مقامات معي الرب"), " היא מקאמות אלחרירי 1951", נכתב על ידי המשורר הערבי אל-חרירי ותורגם לעברית על ידי המשורר יהודה אלחריזי.

היצירה

השם "מחברות איתיאל" הוענק על ידי החוקר האנגלי צ'רני, על סמך שמו של המגיד בנוסח העברי. מדובר ביצירה סיפורית הכתובה בפרוזה מחורזת (סג'ע) כשמשולבים בה קטעי שירים שקולים. במתכונתו הקלאסית מופיע סוג ספרותי חדשני זה בדרך כלל באסופה של מספר מקאמות, כשכל פרק עומד לעצמו ומספר סיפור עצמאי. במקאמות שונות ישנן שתי דמויות חוזרות ומופיעות שמהוות גורם מלכד הנותן לאסופה את אופייה כיחידה אחת: הגיבור, שבהן הגיבור הנכלולי הוא משוטט משכיל ופקח, בדרך כלל מחופש לאיש עני וקבצן, מוציא בתחבולותיו מהמספר את כספו, ומוביל אותו לאירועים מביכים ולעיתים אף אלימים. אבל, המספר או המגיד ממשיך לתור אחר חברתו של הגיבור, מוקסם מיכולתו הרטורית.

כפי שנזכר במבוא למחברות איתיאל: "מקפיד אלחרירי על הפרוזה המחורזת במקאמות שלו, וגם הוא מרבה בשילוב שירים שקולים שבעצם נוכחותם מוכיחים את מיומנותו המקצועית הגבוהה של המשורר. את סיפורי עלילותיו המגוונות של אבו זַיְד, נוכל חביב ורב תחבולות, הוא מפקיד בידי מספר אחד, חַארית' אִבְּן חַמאם. אלחרירי מביא את הלשון הערבית ביצירתו לשיאים סגנוניים שהופכים את חיבוריו למפורסמים בעולם הערבי כולו, במזרח כמו במערב. יצירתו מפליאה באוצר המילים העשיר שלה, במשחקי הלשון המשוכללים והמפתיעים ובמגוון הביטויים העושים שימוש בעושרה של השפה הערבית. יצירתו של אלחרירי מהווה את השלב האחרון בהתקבלותה הרשמית של המקאמה כסוגה ספרותית בקרב העילית התרבותית. אלחרירי הוא אשף הצימודים, החידות, האיגרות ההפוכות, הנקראות גם מן הסוף להתחלה וכיוצא באלו תחבולות לשון, שהיו אהובות ביותר על הקהל באותה תקופה בשל יסוד ההפתעה והחידוד הטמון בהן. לא בכדי זכו ה'מַקַאמַאתּ' פרי עטו לאין ספור העתקות ופירושים והן נחשבות לפרק רב חשיבות בקלאסיקה של הספרות הערבית הימי-ביניימית".

יצירת המופת של אלחרירי זכתה לתפוצה אדירה, בקרב קהל צרכני הספרות, ערבים ויהודים. אלחריזי הוא היחיד שהצליח לתרגם לעברית את המלאכה המורכבת של אלחרירי. יצירתו של אלחרירי מנתה חמישים מקאמות, ואלחריזי תרגם, כעדותו במבוא לספר "תחכמוני", את היצירה בשלמותה: "העתקתי כל הספר במילים נכוחים / ושירים כבדולחים", כלשונו. הישג זה של אלחריזי ראוי מהווה את פיסגת הישגיו כ"מעתיק".

כתב יד אחד

כפי שצוין במבוא לספר מחברות איתיאל: "רק כמחצית מן התרגום העברי הגיע לידינו כ-25 מחברות, בכתב יד יחיד שמצאו בתימן, שפורסם לראשונה על ידי החוקר האנגלי צ'רני בשנת 1872, מהמחברת השנייה עד העשרים ושש, וכן את סופה של המחברת הראשונה. המחברת העשרים ושבע מקוטעת ואין ממנה אלא ראשיתה וקטע אחד נוסף. נוסף לחוסר בשירים במקומות אחדים בדפי הספר נעלם חלק מהשורות העליונות, מחמת רטיבות ועוד יש מקומות אחדים מטושטשים". המהדורה המודרנית, מנוקדת ומבוארת, של י' פרץ מסתמכת על אותו מקור.

תוכן המחברות

בספר ישנה חלוקה למקאמות שמתחלקות למחברות:

מחברת א מחברת ב מחברת ג - מחברת הזהובים מחברת ד - מחברת החברה מחברת ה - מחברת האורח מחברת ו - מחברת האגדות מחברת ז - מחברת הזקן והזקנה מחברת ח - מחברת העבד והמשפחה מחברת ט - מחברת כהן און

מחברת י - מחברת המריבים מחברת יא - מחברת המוכיח מחברת יב - מחברת התיור מחברת יג - מחברת האישה וילדיה מחברת יד - מחברת הזקן והעלם מחברת טו - מחברת הירושות מחברת טז - מחברת האותיות המתהפכות מחברת יז - מחברת האיגרת הנסוגה מחברת יח - מחברת הנביע

מחברת יט - מחברת החולה מחברת כ - מחברת המת מחברת כא - מחברת המוסר מחברת כב - מחברת החשבונות מחברת כג - מחברת גונב השיר מחברת כד - מחברת הדקדוק מחברת כה - מחברת נשקי הקׂר מחברת כו - מחברת האיגרת החברברית מחברת כז - מחברת הבהמה האובדת

הסגנון

אלחריזי בתרגומו למחברות איתיאל עושה רושם של לשון ביצירה מקורית. רק במקומות שתרגומם מדויק ומילולי, הוא מלאכותי וקשה. הספר מחברות איתיאל ערוך לא רק כאוסף סיפורים, דברי חריפות וחומר שעשועים, אלא גם ובעיקרו כתעודה ספרותית-היסטורית, וכפרק חשוב בתולדות הספרות העברית. הוא שימש לרבים דוגמה למופת, ומספר משוררי המחברת בישראל הגיע לעשרות. כמתכונת "מחברות איתיאל" נוצר ספר תחכמוני כיצירה של יהודה אלחריזי ולא תרגום. ישנן מילים רבות שיהודה אלחריזי מצא להם תחליף, במחברות איתיאל יש שגיאות בדקדוק בייחוד במין, כגון: "מלים נוראים", אולם מתוך השוואת "מחברות איתיאל" למקאמות אלחרירי מתברר, שאלחריזי שאף ליהד את המקאמות של אלחרירי ואין כל פלא, שבחר בדרך זו, כי הוא סבר, שהשירה הערבית והלשון הערבית מקורן בתרבות ישראל. וכה דבריו (בהקדמה לתחכמוני):

השוואה בין המקור בערבית לתרגום בעברית

שמות האנשים בחלק המקאמות של אלחרירי שנשארו לנו, מספרם ארבעים וששה, כשליש מהם לא תורגמו בכלל כשליש השמות נמסרו בשמות אנשים מן המקרא המתאימים במהותם התאמת-מה לאנשי המקור הערבי. כפי שנזכר בספר אלחריזי: אלחריזי לא מתרגם את שם המקור, אלא הוא בוחר בשבילו שם עברי מן המקרא, המתאים לו לפי מהותו של בעל השם". מכל שמות המקומות שבמקור הערבי תרגם אלחריזי תרגום של ממש רק אחד בלבד: אל-פורתו – פרת ( מח' כ"ב). בערך החלק החמישי של השמות הושמט לגמרי. ואת כל השמות שבתרגום הוא מעברת מלבד שם משורר עברי אחד – שמואל בן עדיה - שמובא על ידי אלחרירי ונשאר בידי אלחריזי בערבית – מתוך גאוות אלחריזי כי המשורר העברי נזכר אצל אל-חרירי בשמו.

הוא כתב שמות המקאמות במקור, בכתובות שעליהן, הם על פי מקומות העלילות שבהן. יש מקאמה מעררה^{[דרושה הבהרה]} של דמשק, של מכה, של נסברין ועוד. הכתובות בתרגום הן על פי התוכן ואין בהם כל שם של מקום. המחברות נכתבו כמו המקור בפרוזה חרוזה, אולם אין התאם גמור בין המשפטים החרוזים שבתרגום למשפטים החרוזים של המקום. ברצותו הוא מרחיב וברצותו מקצר, יש משפטים שאינו מתרגם בכלל, ויש שהוא מוסיף משפטים חרוזים משלו. להן פרטים שהוחלפו בתרגום:

מקאמאת אלחרירי	מחברות איתיאל-אלחריזי
שמות הגיבורים הראשיים במקור הערבי : שם המשורר הנודד-אבו זיד, שם המספר- אל חארת אבן המאם	בתרגום שמו של המשורר הוא –חבר הקיני, שמו של המספר איתיאל.
שאם בסוריה	צוען שהיא במצרים.
מדינת אס-סלאם (בגדאד)	ארץ כנען
המשורר אבן עבאדה (מח' ב')	אחד מן המשוררים
מולדתו של המשורר הנודד היא במקור סארוג	בתרגום בצעננים/ עיר קדש
פסוקים מן הקוראן	פסוקים מתאימים בתכנם מן המקרא

מחברת האותיות המתהפכות

היא המחברת השש עשרה - מקאמה מחורזת המתארת חבורה המשתעשעת בהמצאת משפטים פלינדרומיים - "מליצות מתהפכות" בלשונו של המחבר. ”"...שוֹטַטנוּ בְּחוּצוֹת הָעֵצוֹת הָעֲרוּכוֹת / וחָשַבְנו לחַבֵּר מְליצוֹת מִתהַפְּכוֹת / לִהיות לִפְאֵר וּלִצְבִי / כְּגוֹן הָאוֹמר: 'יָבִין נִיבִי' ...". החברים המתפארים איש איש”.

אמר המגיד: והייתה חברתנו חבור נחמד / ומספרנו כמספר אצבעות היד

ויתחיל העומד לימיני / אשר היה השטן לשטני / ויאמר:

בחר בלב רחב.

ויען אחר ויאמר:

חון לדל נוח.

ויאמר האחר:

חֲבֺש לַכּל שבח.

ויען הרביעי ויאמר:

רצון הֱיֵה נוצר".

.

פלינדרומים נוספים המופיעים במחברת:

• אשא / בלב / כי דודיך
• אצא / מחם / כידודיך
• הניב שרש בינה
• אפר נוגי יגון רפא
• הפר עצב בצע רפה
• לכם חק ועדי לשם. משלי דע וקח מכל
• כסל שו רצון יוצר. רצוי נוצר ושל סכל.