סנדרו אחמטלי – הבדלי גרסאות
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, ניקוי קוד |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=סנדרו אחמטלי |
|שם=סנדרו אחמטלי |
||
|תמונה=[[קובץ:Sandro Akhmeteli.jpg|220px]] |
|תמונה=[[קובץ:Sandro Akhmeteli.jpg|220px]] |
||
|כיתוב= |
|||
|תאריך לידה=[[13 באפריל]] [[1886]] |
|תאריך לידה=[[13 באפריל]] [[1886]] |
||
|תאריך פטירה=[[27 ביוני]] [[1937]] |
|תאריך פטירה=[[27 ביוני]] [[1937]] |
||
|מקום לידה= |
|||
|מקום פטירה= |
|||
|עיסוק=[[במאי תיאטרון]] [[גאורגי]] |
|עיסוק=[[במאי תיאטרון]] [[גאורגי]] |
||
|סוגה מועדפת= |
|||
|שנות הפעילות= |
|||
|יצירות בולטות= |
|||
|הושפע מ= |
|||
|השפיע על= |
|||
|פרסים= |
|||
|אתר אינטרנט= |
|||
|קישור= |
|||
}} |
}} |
||
[[קובץ:რუსთაველის თეატრის დასი.jpg|ממוזער|סמדו אחמטלי (יושב, השני מימין) יחד עם [[קוטה מרג'נישווילי]] (יושב, השמאלי), [[דודו אנתדזה]] (עומד מימין) ואחרים. 1923]] |
[[קובץ:რუსთაველის თეატრის დასი.jpg|ממוזער|סמדו אחמטלי (יושב, השני מימין) יחד עם [[קוטה מרג'נישווילי]] (יושב, השמאלי), [[דודו אנתדזה]] (עומד מימין) ואחרים. 1923]] |
||
סנדרו אַחמֵטֵלִי (ב[[גאורגית]]: '''სანდრო ახმეტელი''';{{כ}} [[13 באפריל]] [[1886]] - [[27 ביוני]] [[1937]]) היה [[במאי תיאטרון]] [[גאורגיה|גאורגי]] שהתפיסות החדשניות שלו השפיעו עמוקות על ההתפתחות ה[[גאורגיה הסובייטית|סובייטית]] והפוסט-סובייטית של התיאטרון הגאורגי. נחשב לאחד מגדולי במאי התיאטרון של גאורגיה. בין השנים [[1926]] |
סנדרו אַחמֵטֵלִי (ב[[גאורגית]]: '''სანდრო ახმეტელი''';{{כ}} [[13 באפריל]] [[1886]] - [[27 ביוני]] [[1937]]) היה [[במאי תיאטרון]] [[גאורגיה|גאורגי]] שהתפיסות החדשניות שלו השפיעו עמוקות על ההתפתחות ה[[גאורגיה הסובייטית|סובייטית]] והפוסט-סובייטית של התיאטרון הגאורגי. נחשב לאחד מגדולי במאי התיאטרון של גאורגיה. בין השנים [[1926]]–[[1935]] הוא ניהל את [[תיאטרון רוסתוולי]] שב[[טביליסי]], התיאטרון הראשי של גאורגיה, והפך אותו לאחד מהתיאטראות המצליחים בכל רחבי [[ברית המועצות]]. במהלך [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]] הוא נעצר והוצא להורג באשמת שווא של [[ריגול]]. |
||
== חייו== |
== חייו== |
||
| שורה 25: | שורה 14: | ||
בשנת [[1918]] [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה|הכריזה גאורגיה על עצמאותה]] והממשלה ה[[המפלגה הגאורגית הסוציאל-דמוקרטית (מנשביקית)|מנשביקית]] החדשה השיקה תוכנית לתחיית התיאטרון הלאומי של גאורגיה. אחמטלי שב לגאורגיה כדי להוביל את האמנים הצעירים למאבק כנגד התוכנית. בשנת [[1922]], לאחר [[פלישת הצבא האדום לגאורגיה]] וכינונה של [[גאורגיה הסובייטית]], שב הבמאי הפרו-סובייטי, [[קוטה מרג'נישווילי]] לגאורגיה, ויחד עמו החל אחמטלי בביצוע רפורומות ב[[תיאטרון רוסתוולי]]. אף על פי ששיתוף הפעולה ביניהם היה פורה הוא לא היה קל. האופי השמרני והקונפורמיסט של מרג'נישווילי לא הסתדר עם האופי הסוער והניהול האוטוקרטי של אחמטלי ובשנת 1926 עזב מרג'נישווילי את תיאטרון רוסתווילי, כשהוא משאיר את אחמטלי כמנהל היחיד של התיאטרון. אחמטלי ייסד תאגדי אומנותי משל עצמו בשם דוּרוּגִ'י (על שם נהר ה[[דורוג'י (נהר)|דורוג'י]], אחד מיובליו של ה[[אלזני (נהר)|אלזני]]), ודרש מכל חבריה לחתום על התחייבות "להקריב את חייו ועתידם לרצון התאגיד והתיאטרון". |
בשנת [[1918]] [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה|הכריזה גאורגיה על עצמאותה]] והממשלה ה[[המפלגה הגאורגית הסוציאל-דמוקרטית (מנשביקית)|מנשביקית]] החדשה השיקה תוכנית לתחיית התיאטרון הלאומי של גאורגיה. אחמטלי שב לגאורגיה כדי להוביל את האמנים הצעירים למאבק כנגד התוכנית. בשנת [[1922]], לאחר [[פלישת הצבא האדום לגאורגיה]] וכינונה של [[גאורגיה הסובייטית]], שב הבמאי הפרו-סובייטי, [[קוטה מרג'נישווילי]] לגאורגיה, ויחד עמו החל אחמטלי בביצוע רפורומות ב[[תיאטרון רוסתוולי]]. אף על פי ששיתוף הפעולה ביניהם היה פורה הוא לא היה קל. האופי השמרני והקונפורמיסט של מרג'נישווילי לא הסתדר עם האופי הסוער והניהול האוטוקרטי של אחמטלי ובשנת 1926 עזב מרג'נישווילי את תיאטרון רוסתווילי, כשהוא משאיר את אחמטלי כמנהל היחיד של התיאטרון. אחמטלי ייסד תאגדי אומנותי משל עצמו בשם דוּרוּגִ'י (על שם נהר ה[[דורוג'י (נהר)|דורוג'י]], אחד מיובליו של ה[[אלזני (נהר)|אלזני]]), ודרש מכל חבריה לחתום על התחייבות "להקריב את חייו ועתידם לרצון התאגיד והתיאטרון". |
||
יחסיו של אחמטלי עם השלטון הסובייטי החדש ב[[גאורגיה הסובייטית]] לא היו קלים. למרות חדשנותו והיותו שמאלני, האקספרסיוניזם והאקספרימנטליות שלו לא תאמו במיוחד לדוקטרינות ה[[בולשביקים|בולשביקיות]]. במהלך [[מרד אוגוסט (גאורגיה)|המרד האנטי-סובייטי בגאורגיה]] בשנת [[1924]], הוא נעצר לזמן קצר ותושאל לגבי מידת שיתוף הפעולה שלו עם הקושרים. בלחץ של [[לברנטי בריה|בריה]] הוא פרק, בשנת [[1927]], את תאגיד דוג'ורי, אולם התהודה של הצלחותיו התיאטרליות זיכו אותו בהגנה ב[[מוסקבה]]. כישוריו והכוריאוגרפיה שלו זכו להכרה בינלאומית. לאחר יצירת המופת שלו בביצוע המחזר של [[גריגול רובכידזה]], "למרה", זכה, בשנת [[1930]], בפרס באולימפיאדת הדרמה במוסקבה. אחמטלי וחבורתו הוזמנו לסיורים ב[[ארצות הברית]], דבר שהדליק נורה אדומה בקרב השלטונות הסובייטים. בעקבות הסקנדל של עריקת רובכידזה ל[[גרמניה]], מאוחר יותר באותה שנה, פתח בריה בחזית חדשה כנגד אחמטלי. באופן פרדוקסלי, המשיך המחזה להופיע על הבמות, כדי להראות את התקדמות התיאטרון הסובייטי, אם כי ללא שמו של הבמאי על הכרזות. אחמטלי הפיק את עבודתו הגדולה האחרונה, שהייתה מבוססת על המחזה "[[השודדים]]" של [[פרידריך שילר|שילר]], בשנת [[1933]], ולאחריו ערך סיור ניצחון |
יחסיו של אחמטלי עם השלטון הסובייטי החדש ב[[גאורגיה הסובייטית]] לא היו קלים. למרות חדשנותו והיותו שמאלני, האקספרסיוניזם והאקספרימנטליות שלו לא תאמו במיוחד לדוקטרינות ה[[בולשביקים|בולשביקיות]]. במהלך [[מרד אוגוסט (גאורגיה)|המרד האנטי-סובייטי בגאורגיה]] בשנת [[1924]], הוא נעצר לזמן קצר ותושאל לגבי מידת שיתוף הפעולה שלו עם הקושרים. בלחץ של [[לברנטי בריה|בריה]] הוא פרק, בשנת [[1927]], את תאגיד דוג'ורי, אולם התהודה של הצלחותיו התיאטרליות זיכו אותו בהגנה ב[[מוסקבה]]. כישוריו והכוריאוגרפיה שלו זכו להכרה בינלאומית. לאחר יצירת המופת שלו בביצוע המחזר של [[גריגול רובכידזה]], "למרה", זכה, בשנת [[1930]], בפרס באולימפיאדת הדרמה במוסקבה. אחמטלי וחבורתו הוזמנו לסיורים ב[[ארצות הברית]], דבר שהדליק נורה אדומה בקרב השלטונות הסובייטים. בעקבות הסקנדל של עריקת רובכידזה ל[[גרמניה]], מאוחר יותר באותה שנה, פתח בריה בחזית חדשה כנגד אחמטלי. באופן פרדוקסלי, המשיך המחזה להופיע על הבמות, כדי להראות את התקדמות התיאטרון הסובייטי, אם כי ללא שמו של הבמאי על הכרזות. אחמטלי הפיק את עבודתו הגדולה האחרונה, שהייתה מבוססת על המחזה "[[השודדים]]" של [[פרידריך שילר|שילר]], בשנת [[1933]], ולאחריו ערך סיור ניצחון במוסקבה. באותה שנה זכה בתואר אמן העם של גאורגיה הסובייטית. |
||
אחמטלי לא יכל לברוח מהפיקוח של בריה. הוא האשים אותו בפעילו אנטי-סובייטית ובסיור אסור מחוץ לרחבי ברית המועצות ולבסוף הורד מן הבימה בשנת [[1935]]. הוא מצא מקלט ברק מעריציו במוסקבה, אולם בשנת [[1937]], הוא הוסגר לטביליסי ונכלא עם מספר רב של עמיתיו באשמת שווא של ריגול עבור ה[[בריטניה|בריטים]] ומזימה לרצוח את בריה וסטלין. אחמטלי היה נתון לעינויים בנוכחות בריה, שהותירו אותו אילם ומשותק. הוא אולץ להתוודות, אך סירב למסור של מעורבים אחרים במזימה לכאורה. הוא הוצא להורג ב-[[27 ביוני]] |
אחמטלי לא יכל לברוח מהפיקוח של בריה. הוא האשים אותו בפעילו אנטי-סובייטית ובסיור אסור מחוץ לרחבי ברית המועצות ולבסוף הורד מן הבימה בשנת [[1935]]. הוא מצא מקלט ברק מעריציו במוסקבה, אולם בשנת [[1937]], הוא הוסגר לטביליסי ונכלא עם מספר רב של עמיתיו באשמת שווא של ריגול עבור ה[[בריטניה|בריטים]] ומזימה לרצוח את בריה וסטלין. אחמטלי היה נתון לעינויים בנוכחות בריה, שהותירו אותו אילם ומשותק. הוא אולץ להתוודות, אך סירב למסור של מעורבים אחרים במזימה לכאורה. הוא הוצא להורג ב-[[27 ביוני]] 1937. לתושבים הזרים שבאו לבקר אותו בתיאטרון נאמר כי כי הוא פרש לגמלאות. שמו של אחמטלי טוהר לראשונה על ידי היסטוריונית התיאטרון, [[נתלה אורושדזה]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־00:54, 26 ביוני 2017
סנדרו אַחמֵטֵלִי (בגאורגית: სანდრო ახმეტელი; 13 באפריל 1886 - 27 ביוני 1937) היה במאי תיאטרון גאורגי שהתפיסות החדשניות שלו השפיעו עמוקות על ההתפתחות הסובייטית והפוסט-סובייטית של התיאטרון הגאורגי. נחשב לאחד מגדולי במאי התיאטרון של גאורגיה. בין השנים 1926–1935 הוא ניהל את תיאטרון רוסתוולי שבטביליסי, התיאטרון הראשי של גאורגיה, והפך אותו לאחד מהתיאטראות המצליחים בכל רחבי ברית המועצות. במהלך הטיהורים הגדולים של סטלין הוא נעצר והוצא להורג באשמת שווא של ריגול.
חייו
סנדרו אחמטלי נולד לאב כומר כאלכסנדרה אַחמֵטֵלַאשווִילִי ( ალექსანდრე ახმეტელაშვილი) בכפר אנאגה, קאחתי (באותם ימים במלכות המשנה של הקווקז, האימפריה הרוסית). השפעת תוואי הנוף והתרבות הייחודיות לחבל ההררי במזרח גאורגיה, ניכרו מאוחר יותר בעבודתו. הסופר ואסיל בארנובי היה המורה של אחמטלי והוא רכש ממנו ידע מעמיק של הספרות הגאורגית והעולמית. במקביל הוא עסק באיגרוף. עקב נישואיו הוא נאלץ לעבור לסנקט פטרבורג ונרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת סנקט פטרבורג ולמד שם עד לשנת 1916. באותן השנים בילה אחמטלי את רוב זמנו לכתיבת ביקורת תיאטרון. בשנת 1915 הוא כתב את המניפסט הראשון שלו, גילוי דעת המגנה את התיאטרון הגאורגי. לדעתו התיאטרון הגאורגי צריך "להיהרס, כדי שיוכל להיות רך יותר, יצרי יותר, טמפרמנטי, אמוציונלי, אדיר וחזק, נועז והרואי".
בשנת 1918 הכריזה גאורגיה על עצמאותה והממשלה המנשביקית החדשה השיקה תוכנית לתחיית התיאטרון הלאומי של גאורגיה. אחמטלי שב לגאורגיה כדי להוביל את האמנים הצעירים למאבק כנגד התוכנית. בשנת 1922, לאחר פלישת הצבא האדום לגאורגיה וכינונה של גאורגיה הסובייטית, שב הבמאי הפרו-סובייטי, קוטה מרג'נישווילי לגאורגיה, ויחד עמו החל אחמטלי בביצוע רפורומות בתיאטרון רוסתוולי. אף על פי ששיתוף הפעולה ביניהם היה פורה הוא לא היה קל. האופי השמרני והקונפורמיסט של מרג'נישווילי לא הסתדר עם האופי הסוער והניהול האוטוקרטי של אחמטלי ובשנת 1926 עזב מרג'נישווילי את תיאטרון רוסתווילי, כשהוא משאיר את אחמטלי כמנהל היחיד של התיאטרון. אחמטלי ייסד תאגדי אומנותי משל עצמו בשם דוּרוּגִ'י (על שם נהר הדורוג'י, אחד מיובליו של האלזני), ודרש מכל חבריה לחתום על התחייבות "להקריב את חייו ועתידם לרצון התאגיד והתיאטרון".
יחסיו של אחמטלי עם השלטון הסובייטי החדש בגאורגיה הסובייטית לא היו קלים. למרות חדשנותו והיותו שמאלני, האקספרסיוניזם והאקספרימנטליות שלו לא תאמו במיוחד לדוקטרינות הבולשביקיות. במהלך המרד האנטי-סובייטי בגאורגיה בשנת 1924, הוא נעצר לזמן קצר ותושאל לגבי מידת שיתוף הפעולה שלו עם הקושרים. בלחץ של בריה הוא פרק, בשנת 1927, את תאגיד דוג'ורי, אולם התהודה של הצלחותיו התיאטרליות זיכו אותו בהגנה במוסקבה. כישוריו והכוריאוגרפיה שלו זכו להכרה בינלאומית. לאחר יצירת המופת שלו בביצוע המחזר של גריגול רובכידזה, "למרה", זכה, בשנת 1930, בפרס באולימפיאדת הדרמה במוסקבה. אחמטלי וחבורתו הוזמנו לסיורים בארצות הברית, דבר שהדליק נורה אדומה בקרב השלטונות הסובייטים. בעקבות הסקנדל של עריקת רובכידזה לגרמניה, מאוחר יותר באותה שנה, פתח בריה בחזית חדשה כנגד אחמטלי. באופן פרדוקסלי, המשיך המחזה להופיע על הבמות, כדי להראות את התקדמות התיאטרון הסובייטי, אם כי ללא שמו של הבמאי על הכרזות. אחמטלי הפיק את עבודתו הגדולה האחרונה, שהייתה מבוססת על המחזה "השודדים" של שילר, בשנת 1933, ולאחריו ערך סיור ניצחון במוסקבה. באותה שנה זכה בתואר אמן העם של גאורגיה הסובייטית.
אחמטלי לא יכל לברוח מהפיקוח של בריה. הוא האשים אותו בפעילו אנטי-סובייטית ובסיור אסור מחוץ לרחבי ברית המועצות ולבסוף הורד מן הבימה בשנת 1935. הוא מצא מקלט ברק מעריציו במוסקבה, אולם בשנת 1937, הוא הוסגר לטביליסי ונכלא עם מספר רב של עמיתיו באשמת שווא של ריגול עבור הבריטים ומזימה לרצוח את בריה וסטלין. אחמטלי היה נתון לעינויים בנוכחות בריה, שהותירו אותו אילם ומשותק. הוא אולץ להתוודות, אך סירב למסור של מעורבים אחרים במזימה לכאורה. הוא הוצא להורג ב-27 ביוני 1937. לתושבים הזרים שבאו לבקר אותו בתיאטרון נאמר כי כי הוא פרש לגמלאות. שמו של אחמטלי טוהר לראשונה על ידי היסטוריונית התיאטרון, נתלה אורושדזה.
