גאורגית
| גאורגית (גרוזינית) (ქართული) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | כ-7,500,000 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | כ-4,000,000 |
| שיטת הכתב: | אלפבית גאורגי |
| סיווג משפחתי: | קווקזיות
|
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | גאורגיה |
| גוף מפקח: | אין |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
גאורגית, גרוזינית או גרוזית (ქართული, כּארתוּלי או ქართული ენა, כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.
הגאורגית היא שפת אם של כ-3.9 מיליון איש בגאורגיה עצמה (83% מסך האוכלוסייה), ועוד כ-500,000 איש מחוץ לגאורגיה (בעיקר בטורקיה, איראן, רוסיה, ארצות הברית ואירופה). הגאורגית היא השפה הספרותית של הקבוצה האתנית של הגאורגים, במיוחד אלה הדוברים שפות כרתווליות אחרות (סוואנים, מגרלים ולאזים). גאורגית יהודית, הנחשבת, לעתים, לנפרדת מהשפות היהודיות מדוברת על ידי כ-20,000 איש נוספים בגאורגיה עצמה וכ-65,000 איש מחוץ לגאורגיה (מתוכם כ-60,000 איש בישראל).
תוכן עניינים |
[עריכה] סיווג
הגאורגית היא השפה הנפוצה מבין השפות הכרתווליות, משפחת שפות שכוללת את הסוואנית והמגרלית, המדוברות בעיקר בצפון-גאורגיה, והלאזית, המדוברת בעיקר לחופי הים השחור בטורקיה ממליאט [1] ריזה לגבול עם גאורגיה.
[עריכה] דיאלקטים
הדיאלקטים של הגאורגית כוללים:
[עריכה] היסטוריה
הגאורגים סבורים כי הגאורגית התפצלה מהמגרלית והלאזית במיליניום הראשון לפני הספירה. הבלשנים, ג. קלימוב, ט. גמקרלידזה וג. מאצ'אוואריאני, במידה מסוימת של הבדל, סבורים כי הפיצול המוקדם ביותר לגאורגית הופיע כבר במיליניום השני לפני הספירה או אף מוקדם יותר, כשהם מפרידים את הסוואנית מהשפות הכרתווליות האחרות. המגרלית והלאזית התפצלו מהגאורגית כאלף שנה מאוחר יותר.
לגאורגית מסורת ספרותית עשירה. הטקסט המוקדם ביותר המצוי בידינו בשפה הגאורגית היא היצירה מהמאה החמישית, מות הקדושים של המלכה שושניק הקדושה (წამებაჲ წმიდისა შუშანიკისი დედოფლისაჲ) מאת יעקוב צורטבלי. האפוס הלאומי הגאורגי, עוטה עור הנמר, שנכתב על ידי שותא רוסתוולי, מתוארך למאה השתים עשרה.
[עריכה] שיטת הכתיבה
 |
ערך מורחב – אלפבית גאורגי |
| גאורגית - לוח אותיות וערכיהן ביוניקוד בקובץ  |
||||||||||||||||
| 0 | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | A | B | C | D | E | F | |
| U+10Ax | Ⴀ | Ⴁ | Ⴂ | Ⴃ | Ⴄ | Ⴅ | Ⴆ | Ⴇ | Ⴈ | Ⴉ | Ⴊ | Ⴋ | Ⴌ | Ⴍ | Ⴎ | Ⴏ |
| U+10Bx | Ⴐ | Ⴑ | Ⴒ | Ⴓ | Ⴔ | Ⴕ | Ⴖ | Ⴗ | Ⴘ | Ⴙ | Ⴚ | Ⴛ | Ⴜ | Ⴝ | Ⴞ | Ⴟ |
| U+10Cx | Ⴠ | Ⴡ | Ⴢ | Ⴣ | Ⴤ | Ⴥ | ||||||||||
| U+10Dx | ა | ბ | გ | დ | ე | ვ | ზ | თ | ი | კ | ლ | მ | ნ | ო | პ | ჟ |
| U+10Ex | რ | ს | ტ | უ | ფ | ქ | ღ | ყ | შ | ჩ | ც | ძ | წ | ჭ | ხ | ჯ |
| U+10Fx | ჰ | ჱ | ჲ | ჳ | ჴ | ჵ | ჶ | ჷ | ჸ | ჹ | ჺ | ჻ | ჼ | |||
[עריכה] עיצורים
| שפתיים | שיניים/מכתשיים | בתר-מכתשיים | וילוניים | ענבליים | סדקיים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | m მ | n ნ | |||||
| סותם | אטום | p ფ | t თ | k ქ | |||
| קולי | b ბ | d დ | g გ | ||||
| מסודק | pʼ პ | tʼ ტ | kʼ კ | qʼ ყ | |||
| מחוכך | אטום | ʦ ც | ʧ ჩ | ||||
| קולי | ʣ ძ | ʤ ჯ | |||||
| מסודק | ʦʼ წ | ʧʼ ჭ | |||||
| חוכך | אטום | s ს | ʃ შ | x1 ხ | h ჰ | ||
| קולי | v ვ | z ზ | ʒ ჟ | ɣ1 ღ | |||
| מקיש | ɾ რ | ||||||
| צדי | l ლ | ||||||
1. ישנן כמה אפשרויות בסיווג העיצורים ხ ו-ღ: ארונסון סיווג אותם ב-1990 כ"בתר-וילוניים", הוויט לעומתו סבר שביטוי עיצורים אלה נע בין הווילון לענבל, תלוי במילה ובדובר, רוב הבלשנים מסווגים את העיצורים האלה בפשטות כווילוניים.
[עריכה] תנועות
| ɪ ი | ʊ უ | |
| ɛ ე | ɔ ო | |
| a ა |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- גאורגית באתר אתנולוג
- מילון אנגלי גאורגי - גאורגי אנגלי מילון שימושי אונליין
- מילון גרמני גאורגי - גאורגי גרמני מילון שימושי אונליין
- אלן בארי, ניו יורק טיימס, מגדל בבל בקווקז - 40 שפות באזור אחד, 26.8.2008, הארץ
