גאורגית

גאורגית (גרוזינית) (ქართული)
סך כל הדוברים:	כ-7,500,000
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:	כ-4,000,000
שיטת הכתב:	אלפבית גאורגי
סיווג משפחתי:	קווקזיות  שפות כרתווליות   גאורגית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות:	גאורגיה
גוף מפקח:	אין
ראו גם: שפה • רשימת שפות

גאורגית, גרוזינית או גרוזית (ქართული, כּארתוּלי או ქართული ენა, כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.

הגאורגית היא שפת אם של כ-3.9 מיליון איש בגאורגיה עצמה (83% מסך האוכלוסייה), ועוד כ-500,000 איש מחוץ לגאורגיה (בעיקר בטורקיה, איראן, רוסיה, ארצות הברית ואירופה). הגאורגית היא השפה הספרותית של הקבוצה האתנית של הגאורגים, במיוחד אלה הדוברים שפות כרתווליות אחרות (סוואנים, מגרלים ולאזים). גאורגית יהודית, הנחשבת, לעתים, לנפרדת מהשפות היהודיות מדוברת על ידי כ-20,000 איש נוספים בגאורגיה עצמה וכ-65,000 איש מחוץ לגאורגיה (מתוכם כ-60,000 איש בישראל).

סיווג

הגאורגית היא השפה הנפוצה מבין השפות הכרתווליות, משפחת שפות שכוללת את המגרלית והסוואנית, המדוברות בעיקר במערב גאורגיה (המגרלית בחלק המערבי של מישור קולכתי, ואילו הסוואנית בהרים שמצפון למישור), והלאזית, המדוברת בעיקר בצפון-מזרח טורקיה ובדרום-מערב גאורגיה.

דיאלקטים

הדיאלקטים של הגאורגית כוללים:

אימרית רצ'ה-לצ'חומית גורית אג'רית פשאבית

כארתלית קאחית אינגילואית תושית חבסורית

מוחבית אימרחבית (בטורקיה) פרידאנית (בפריידון שאהר ובפריידון) מתיאולית מסחתית

היסטוריה

הבלשנים סבורים, שהגאורגית, הסוואנית והלאזית-מגרלית היו בעבר חלק משפה פרוטו-כרתוולית משותפת; הבלשנים ג. קלימוב, ט. גמקרלידזה ו ג. מאצ'אוואריאני סבורים, שהסוואנית התפצלה מהשפה הקדמונית המשותפת במילניום השני לפני הספירה. בעקבות ההתפצלות הזאת, נוצרה השפה הגאורגית. במיליניום הראשון לפני הספירה, השפה הלאזית-מגרלית התפצלה מהשפה הגאורגית. במאה ה-15, בעקבות השתלטות התורכית על החבל הלאזי, המקומיים הופרדו מהמגרלים והשפה הלאזית-מגרלית התפצלה ללאזית ולמגרלית.

לגאורגית מסורת ספרותית עשירה. הטקסט המוקדם ביותר המצוי בידינו בשפה הגאורגית היא היצירה מהמאה החמישית, מות הקדושים של המלכה שושניק הקדושה (წამებაჲ წმიდისა შუშანიკისი დედოფლისაჲ) מאת יעקוב צורטבלי. האפוס הלאומי הגאורגי, עוטה עור הנמר, שנכתב על ידי שותא רוסתוולי, מתוארך למאה השתים עשרה.

שיטת הכתיבה

ערך מורחב – אלפבית גאורגי

גאורגית - לוח אותיות וערכיהן ביוניקוד בקובץ

0

1

2

3

4

5

6

7

8

9

A

B

C

D

E

F

U+10Ax

Ⴀ

Ⴁ

Ⴂ

Ⴃ

Ⴄ

Ⴅ

Ⴆ

Ⴇ

Ⴈ

Ⴉ

Ⴊ

Ⴋ

Ⴌ

Ⴍ

Ⴎ

Ⴏ

U+10Bx

Ⴐ

Ⴑ

Ⴒ

Ⴓ

Ⴔ

Ⴕ

Ⴖ

Ⴗ

Ⴘ

Ⴙ

Ⴚ

Ⴛ

Ⴜ

Ⴝ

Ⴞ

Ⴟ

U+10Cx

Ⴠ

Ⴡ

Ⴢ

Ⴣ

Ⴤ

Ⴥ

U+10Dx

ა

ბ

გ

დ

ე

ვ

ზ

თ

ი

კ

ლ

მ

ნ

ო

პ

ჟ

U+10Ex

რ

ს

ტ

უ

ფ

ქ

ღ

ყ

შ

ჩ

ც

ძ

წ

ჭ

ხ

ჯ

U+10Fx

ჰ

ჱ

ჲ

ჳ

ჴ

ჵ

ჶ

ჷ

ჸ

ჹ

ჺ

჻

ჼ

עיצורים

		שפתיים	שיניים/מכתשיים	בתר-מכתשיים	וילוניים	ענבליים	סדקיים
אפי		m მ	n ნ
סותם	אטום	p ფ	t თ		k ქ
	קולי	b ბ	d დ		g გ
	מסודק	pʼ პ	tʼ ტ		kʼ კ	qʼ ყ
מחוכך	אטום		ʦ ც	ʧ ჩ
	קולי		ʣ ძ	ʤ ჯ
	מסודק		ʦʼ წ	ʧʼ ჭ
חוכך	אטום		s ს	ʃ შ	x1 ხ		h ჰ
	קולי	v ვ	z ზ	ʒ ჟ	ɣ1 ღ
מקיש			ɾ რ
צדי			l ლ

1. ישנן כמה אפשרויות בסיווג העיצורים ხ ו-ღ: ארונסון סיווג אותם ב-1990 כ"בתר-וילוניים", הוויט לעומתו סבר שביטוי עיצורים אלה נע בין הווילון לענבל, תלוי במילה ובדובר, רוב הבלשנים מסווגים את העיצורים האלה בפשטות כווילוניים.

תנועות

ɪ ი		ʊ უ
ɛ ე		ɔ ო
	a ა

ראו גם

• אלפבית גאורגי
• גאורגית יהודית

קישורים חיצוניים

• גאורגית באתר אתנולוג
• מילון אנגלי גאורגי - גאורגי אנגלי מילון שימושי אונליין
• מילון גרמני גאורגי - גאורגי גרמני מילון שימושי אונליין
• אלן בארי, ניו יורק טיימס, מגדל בבל בקווקז - 40 שפות באזור אחד, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2008