שמיעתנות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dorian Gray Wild (שיחה | תרומות)
←‏קישורים חיצוניים: לפי דף השיחה
ביטול גרסה 22269287 של Borochov edit (שיחה) אין מקומן של אנקדוטות בקישורים חיצוניים.
שורה 14: שורה 14:
* {{יוטיוב|UrDNqgnjHwU|שם=מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016|אורך=3:53}}, מאת ahboaz
* {{יוטיוב|UrDNqgnjHwU|שם=מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016|אורך=3:53}}, מאת ahboaz
* {{סרטונים}} {{פוסט פייסבוק|100002389588798|ורד שלום|1559422547480716||מיחא ומדיניות השיקום השמיעתי שלהם|18 בדצמבר 2017|אורך=6:45}}, עם תרגום מלא בתרומת נעמה וייס, מתורגמנית מוסמכת לשפת הסימנים הישראלית
* {{סרטונים}} {{פוסט פייסבוק|100002389588798|ורד שלום|1559422547480716||מיחא ומדיניות השיקום השמיעתי שלהם|18 בדצמבר 2017|אורך=6:45}}, עם תרגום מלא בתרומת נעמה וייס, מתורגמנית מוסמכת לשפת הסימנים הישראלית
* {{יוטיוב|1yzL4V67rfk|שם=בית חולים פסיכיאטרי מחזיק אישה ללא הכשרה מתאימה, 16 בינואר 2018|אורך=2:40}}, חדשות הערב בערוץ [[כאן 11]]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־09:02, 17 בינואר 2018

שמיעתנות או אודיזםאנגלית: Audism) היא צורה של יכולתנות, אפליה על בסיס נכות. השמיעתנות נהוגה כלפי חירשים וכבדי שמיעה, ומתארת תפיסה לפיה יש עדיפות[דרושה הבהרה] לאדם בעל תרבות של שומעים (שומע, או חירש המתנהג כשומע) על פני אדם בעל תרבות החירשים, או תפיסה לפיה חיים ללא שמיעה או עם שמיעה פחותה הם חיים אומללים. תפיסה זו מובילה להתייחסות אל חירשות כאל מחלה, והתוצאה היא סטיגמה כלפי חירשים.

את המונח טבע טום ל. האמפריז (אנ') בעבודת הדוקטורט שלו בשנת 1977, אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין (אנ') השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את זה לדיכוי חירשים באופן כללי[דרושה הבהרה].

על פי השמיעתנות, על הגוף האנושי להיות שומע וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף[דרושה הבהרה] על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, בהפלה מלאכותית של עוברים חירשים, כיוון שהם אינם עומדים בדרישה לגוף הרצוי,[1] כולל היתר הלכתי, לדעת פוסקים מעטים, לאשה שחלתה באדמת להפיל, כאשר הסיכון לעובר הוא חירשות או עיוורון.[2] ההיבט החברתי מתייחס למעמד בהיררכיה החברתית. מקומו של האדם השומע או החירש במבנים חברתיים שונים נגזר מיכולתו לשמוע או להתנהג כשומע. השלכה נפוצה של תפיסה זו היא להעדיף[דרושה הבהרה] אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה, מאשר אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה (עם זאת, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר אפליה מחמת מוגבלות כאשר מוגבלות זו אינה פוגעת בדרישות המהותיות של התפקיד).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מישל רבל, עורך, סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2008, עמ' 95;
    H-Dirksen L. Bauman, Scott Simser, Gael Hannan, Beyond Ableism and Audism: Achieving Human Rights for Deaf and Hard Of Hearing Citizens, Canadian Hearing Society, p. 12
  2. ^ הרב משה צוריאל, הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה, תחומין כה, באתר של מכון צומת
ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.