נכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Merge-arrows-3.svg מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך נכות בישראל, הסיבה לכך היא: שניהם עוסקים בנכות כפי שהיא מוגדרת בחוק הישראלי.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
הסמל הבינלאומי לנגישות המותאמת לנכים

המושג נכות מוגדר בחוק הביטוח הלאומי בתור מגבלה בתפקוד גופני או נפשי הנובעת ממום מולד או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב מחלה, תאונה, זדון וכדומה. לארגונים שונים עשויות להיות הגדרות שונות למושג "נכות" ולמושגים הקשורים בו (ראו לקות). בחוקי מדינת ישראל שנחקקו החל משנת 1988, למשל, משמש המושג "אדם עם מוגבלות" לתיאור נכה. עם זאת, לא כל הגדרה השונה מההגדרות של הביטוח הלאומי היא הגדרה בעלת משמעות. גישת התקינות הפוליטית, למשל, הביאה לעברית, בעקבות האנגלית, את המינוח "מאותגר פיזית", "מאותגר נפשית" או אדם עם מגבלות, כתחליף לנכה. המושג "מאותגר" לא משמש, ככל הנראה, כהגדרה בעלת ערך מעשי בשום ארגון.

דף זה ידון במושג "נכות" ובמשמעויותיו לפי הגדרת חוק הביטוח הלאומי. נכות יכולה להתבטא כאי-יכולת, תפקוד חלקי או חוסר תפקוד מוחלט של חלק בגוף האדם. נכות יכולה להיות גם פגיעה בנפשו של האדם. רמת הנכות משתנה ומתפרסת על פני טווח רחב של מגבלות, קלות וחמורות; למשל, סיווג מנכות קלה כמו צליעה ועד לשיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.

רבים מבעלי המגבלות אינם מגדירים את עצמם כנכים. חלקם מגדירים את עצמם כבעלי מוגבלות על פי מערכת הגדרות שונה מזו של הביטוח הלאומי, חלקם לא מודעים למוגבלותם ומטיבים לתפקד למרותהּ וחלקם מתעלמים ממנה.

אחוזי נכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוזי נכות הן הגדרות כמותיות למידת מוגבלותו של אדם לצורכי פיצוי על ידי רשות ממלכתית זו או אחרת. בישראל, אחוזי נכות מוגדרים על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל ידי אגף השיקום של משרד הביטחון. שתי הרשויות אינן מגדירות את אחוזי הנכות באופן זהה. ראשית, אחוזי נכות שנקבעו על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון חייבים לנבוע מפגיעה שאדם עבר כששירת בכוחות הביטחון (או מהחמרת מצב שעבר בגלל מדיניות רפואית כושלת של האחראים עליו בכוחות הביטחון) ואילו אחוזי נכות מהמוסד לביטוח לאומי אינם יכולים להתחשב בפגיעה שמשרד הביטחון לקח אחריות עליה. שנית, שני אנשים שנפגעו באופן דומה ועל כל אחד מהם אחראית רשות אחרת, עשויים לקבל אחוזי נכות שונים.

ככלל, אחוזי נכות מתחשבים בעיקר במגבלה של האדם הנפגע להשתלב בחברה כאזרח מועיל ומכובד. על כן, בעת קביעת אחוזי הנכות יש התחשבות בגורמים נוספים מלבד מצבו הגופני, קוגניטיבי והנפשי של האדם. לדוגמה, המוסד לביטוח לאומי ייתן לחירש מוחלט שאינו קורא שפתיים ואינו דובר את שפת סימנים אחוזי נכות גבוהים יותר מאשר לחירש מוחלט שכן רכש כישורים אלה. כמו כן, נלקחים בחשבון קריטריונים לפיהם הנכה עובד ומנהל חיי משפחה, זוגיות וילדים, ולכן לא יקבל את אותם אחוזי הנכות כמו נכה שלא מקיים את הדברים הללו.

קצבת נכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המוסד לביטוח לאומי קיים ענף נכות, המעניק קצבה חודשית או חד-פעמית לנכה.

תוכניות ביטוח פרטיות שונות כוללות אף הן פיצוי למבוטח שהפך לנכה.

כל אדם שהוגדר רשמית כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי זכאי להטבות והנחות שונות כגון הנחה בתשלום מס הכנסה וארנונה, אישור חניה במקומות השמורים לנכים וכו' זאת מעבר לקצבה המוענקת לו.

פגיעות שנגרמו עקב תאונות דרכים מתוקצבות על ידי קרן מיוחדת של ביטוח.

כל נכה המקבל קיצבה מהמוסד לביטוח לאומי חייב לעבור מידי תקופה בדיקה, האם יש הטבה או החמרה במצבו ובהתאם לתוצאות הבדיקה קובעת וועדה האם יחול שינוי בקצבה המוענקת לו.

משרד הבריאות מממן לנכים אביזרי עזר להם הם זקוקים עקב נכותם (הליכון, מיטה הידראולית, כיסא גלגלים, מכשיר שמיעה, סד, תותבים) זאת לאחר שהנכה הגיש למשרד מספר הצעות מחיר למכשיר הנדרש.

המוסד לביטוח לאומי מממן שינויים בדיור הדרושים לנכה (הרחבת פתחים למעבר כיסא גלגלים, אמבטיה וכו').

בהגיע הנכה לגמלאות (גיל 60 לנשים, 65 לגברים) מופסקת אוטומטית קצבת הנכות והנכה מקבל קצבת זקנה בלבד.

נכות זמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לנכות קבועה, המלווה את האדם לכל ימי חייו, יש גם נכות זמנית, שהאדם סובל ממנה במשך תקופה מסוימת, עד להחלמתו. נכות זמנית נגרמת בנסיבות דומות לאלה שבהן נגרמת נכות קבועה. בעקבות התקף לב, למשל, נדרשת תקופת החלמה שבה האדם מוגבל מבחינה גופנית, ותאונה עלולה לגרום לשבר המתאחה עם הזמן, אך מגביל את הנפגע כל זמן שלא התאחה. כך גם קיימות נכויות זמניות נפשיות.

מחלות הדורשות טיפול ממושך וביקורים תכופים בבתי חולים (סרטן, תסמונת גיאן-בארה,המופיליה ותלסמיה) נכללות אף הן תחת הסעיף נכות והמוסד לביטוח לאומי מתייחס אליהן כנכות לכל דבר.

נכות בילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריטריונים לנכות בילדים שונים מאשר במבוגרים. נכות של ילד נקבעת לפי רמת התפקוד שלו יחסית לגילו ועד כמה הוא נזקק לסיוע הוריו בחיי היומיום, החל מהשגחה מתמדת או סיוע בהלבשה וכלה בצורך של הוריו להיעדר ממקום עבודתם כדי ללוות את הילד לטיפולים ואשפוזים בבית חולים.

סוגי נכויות פיזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל עובר כל אדם עם נכות מבחנים שונים מטעם המוסד לביטוח לאומי, שמטרתם לקבוע את מקור הנכות שלו ואת חומרתה ובהתאם לזאת לקבוע אחוזי נכות. על פי אחוזי הנכות יוענקו לו השירותים המתאימים לו החל מסיוע כלכלי וכלה בציוד נלווה לנכים.‏[1]

קיימים סוגים ורמות נכות שונות על פי הביטוח הלאומי, החל מנכות קלה (כגון צליעה) ועד לשיתוק מוחלט של כל איברי הגוף. מיון הנכויות נעשה על פי רמתן, הגורם להן, והאם הן חולפות או קבועות.

מיון נכויות על פי המקור לבעיה:

  • נכויות ראשוניות - נכות מולדת (עקב מום מולד) או נכות עקב פציעה (הכוונה לתאונה או זדון). נגרמת על ידי תהליכים פתולוגיים של מחלה או פציעה. הנכויות הממושכות ביותר הן אלו הנגרמות על ידי מעורבות מערכת העצבים, ולרוב התוצאה מפגיעה במערכת זו היא שיתוק, על סוגיו השונים.
  • נכויות משניות - נכות שנרכשה בעקבות חוסר עשיית פעילות פיזית או עשיית פעילות גופנית שאינה נכונה שעלולה להוביל לכתף משותקת עם כאבים, מפרק בלתי יציב עם דלקת מפרקים ועוד. מדובר בפגיעה פיזית ועד מחלות כרוניות.
  • נכויות זמניות - נכות שהאדם סובל ממנה במשך תקופה מסוימת, עד להחלמתו, לעומת הנכות הקבועה, המלווה את האדם לכל ימי חייו. נגרמת בנסיבות דומות לאלה שבהן נגרמת נכות קבועה. דוגמאות לנכויות זמניות: התקף לב - בעקבותיו נדרשת תקופת החלמה שבה האדם מוגבל מבחינה גופנית, או תאונה - שעלולה לגרום לשבר המתאחה עם הזמן, אך מגביל את הנפגע כל זמן שלא התאחה.

מיון נכויות על פי דרגות החומרה:

  • נכות קלה - מוגבלות פיזית המשפיעה על היכולת לבצע פעולות שוטפות בחיי היום יום, למשל: צליעה קלה.
  • נכות בינונית - ליקוי פיזי שנותר באופן קבוע לאחר שיקום.
  • נכות קשה - ליקוי פיזי קשה שנותר באופן קבוע לאחר שיקום מרבי.
  • נכות חמורה - מוגבלות קשה, חוסר יכולת לנהל חיים נורמליים. ליקוי היוצר תופעות קליניות קשות כמו למשל ליקויים שונים בראייה, שמיעה ודיבור. דוגמה נוספת היא שיתוק כמעט מוחלט של הגוף המגיע עד למצב של חוסר הכרה עמוק והפסקת פעילות מוחית.‏[2]

החולים במחלות הדורשות טיפול ממושך וביקורים תכופים בבתי חולים (כמו סרטן) נכללים גם הם תחת ההגדרה "נכים".‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 רימרמן, א. 1986. "ליקוי, נכות ומוגבלות: דילמות והבהרות מושגיות". חינוך מיוחד ושיקום, 1, עמ' 25-32
  2. ^ שונית רייטר, 2004, "מעגלי אחווה לשבירת הקשר בין מוגבלות לבדידות", אחווה, היחידה להוצאה לאור