שמיעתנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:15, 18 בינואר 2018

שמיעתנות או אודיזם (מאנגלית: Audism) היא צורה של יכולתנות, אפליה על בסיס נכות. השמיעתנות נהוגה כלפי חירשים וכבדי שמיעה, ומתארת תפיסה לפיה יש עדיפות^{[דרושה הבהרה]} לאדם בעל תרבות של שומעים (שומע, או חירש המתנהג כשומע) על פני אדם בעל תרבות החירשים, או תפיסה לפיה חיים ללא שמיעה או עם שמיעה פחותה הם חיים אומללים. תפיסה זו מובילה להתייחסות אל חירשות כאל מחלה, והתוצאה היא סטיגמה כלפי חירשים.

את המונח טבע טום ל. האמפריז (אנ') בעבודת הדוקטורט שלו בשנת 1977, אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין (אנ') השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את זה לדיכוי חירשים באופן כללי^{[דרושה הבהרה]}.

על פי השמיעתנות, על הגוף האנושי להיות שומע וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף^{[דרושה הבהרה]} על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, בהפלה מלאכותית של עוברים חירשים, כיוון שהם אינם עומדים בדרישה לגוף הרצוי,^[1] כולל היתר הלכתי, לדעת פוסקים מעטים, לאשה שחלתה באדמת להפיל, כאשר הסיכון לעובר הוא חירשות או עיוורון.^[2] ההיבט החברתי מתייחס למעמד בהיררכיה החברתית. מקומו של האדם השומע או החירש במבנים חברתיים שונים נגזר מיכולתו לשמוע או להתנהג כשומע. השלכה נפוצה של תפיסה זו היא להעדיף^{[דרושה הבהרה]} אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה, מאשר אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה (עם זאת, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אוסר אפליה מחמת מוגבלות כאשר מוגבלות זו אינה פוגעת בדרישות המהותיות של התפקיד).

ראו גם

תרבות החירשים

קישורים חיצוניים

אתר AV ישראל
ד"ר שגית מור, פרופ' נטע זיו, פרופ' ארלין קנטר, ד"ר אדוה איכנגרין ופרופ' ניסים מזרחי (עורכים), לימודי מוגבלות: מקראה, בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2016
האם חירשות היא נכות? 22 בספטמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:51), מאת ahboaz
מתי חירשות היא כן מגבלה? 22 בספטמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:53), מאת ahboaz
מיחא ומדיניות השיקום השמיעתי שלהם, בעמוד הפייסבוק של ורד שלום, 18 בדצמבר 2017 (אורך: 6:45), עם תרגום מלא בתרומת נעמה וייס, מתורגמנית מוסמכת לשפת הסימנים הישראלית

הערות שוליים

^ מישל רבל, עורך, סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2008, עמ' 95;
H-Dirksen L. Bauman, Scott Simser, Gael Hannan, Beyond Ableism and Audism: Achieving Human Rights for Deaf and Hard Of Hearing Citizens, Canadian Hearing Society, p. 12
^ הרב משה צוריאל, הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה, תחומין כה, באתר של מכון צומת

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] מישל רבל, עורך, סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD), המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 2008, עמ' 95;
H-Dirksen L. Bauman, Scott Simser, Gael Hannan, Beyond Ableism and Audism: Achieving Human Rights for Deaf and Hard Of Hearing Citizens, Canadian Hearing Society, p. 12

[2] הרב משה צוריאל, הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה, תחומין כה, באתר של מכון צומת

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שמיעתנות''' או '''אודיזם''' (מ[[אנגלית]]: '''Audism''') היא צורה של [[יכולתנות]], [[אפליה]] על בסיס [[נכות]]. השמיעתנות נהוגה כלפי [[חירש]]ים ו[[כבד שמיעה|כבדי שמיעה]], ומתארת תפיסה לפיה יש עדיפות לאדם בעל תרבות של שומעים (שומע, או חירש המתנהג כשומע) על פני אדם בעל [[תרבות החירשים]], או תפיסה לפיה חיים ללא שמיעה או עם שמיעה פחותה הם חיים אומללים. תפיסה זו מובילה להתייחסות אל חירשות כאל מחלה, והתוצאה היא [[סטיגמה]] כלפי חירשים.
+'''שמיעתנות''' או '''אודיזם''' (מ[[אנגלית]]: '''Audism''') היא צורה של [[יכולתנות]], [[אפליה]] על בסיס [[נכות]]. השמיעתנות נהוגה כלפי [[חירש]]ים ו[[כבד שמיעה|כבדי שמיעה]], ומתארת תפיסה לפיה יש עדיפות{{הבהרה|מהי מהותה של ההעדפה הזאת? במה היא באה לידי ביטוי?}} לאדם בעל תרבות של שומעים (שומע, או חירש המתנהג כשומע) על פני אדם בעל [[תרבות החירשים]], או תפיסה לפיה חיים ללא שמיעה או עם שמיעה פחותה הם חיים אומללים. תפיסה זו מובילה להתייחסות אל חירשות כאל מחלה, והתוצאה היא [[סטיגמה]] כלפי חירשים.
-את המונח טבע טום ל. האמפריז {{אנ|Tom L. Humphries}} בעבודת ה[[דוקטורט]] שלו בשנת [[1977]], אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין {{אנ|Harlan Lane}} השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את זה לדיכוי חירשים באופן כללי.
+את המונח טבע טום ל. האמפריז {{אנ|Tom L. Humphries}} בעבודת ה[[דוקטורט]] שלו בשנת [[1977]], אך המונח נכנס לשימוש נרחב רק כאשר הרלן ליין {{אנ|Harlan Lane}} השתמש בו בכתביו. במקור, האמפריז התייחס לשמיעתנות רק בנוגע להתנהגות ועמדות של אנשים בודדים, וליין הרחיב את זה לדיכוי חירשים באופן כללי{{הבהרה|על איזה דיכוי מדובר? בשאר הערך לא מוזכר שום דיכוי}}.
-על פי השמיעתנות, על הגוף האנושי להיות [[שמיעה|שומע]] וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, ב[[הפלה מלאכותית]] של [[עובר]]ים חירשים, כיוון שהם אינם עומדים בדרישה לגוף הרצוי,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מישל רבל, עורך|שם=סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD)|מו"ל=המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|שנת הוצאה=2008|עמ=95}};{{ש}}<div align=left>H-Dirksen L. Bauman, Scott Simser, Gael Hannan, [http://www.chs.ca/sites/default/files/uploads/beyond_ableism_and_audism_2013july.pdf Beyond Ableism and Audism: Achieving Human Rights for Deaf and Hard Of Hearing Citizens], Canadian Hearing Society, p. 12</div>}} כולל היתר [[הלכה|הלכתי]], לדעת פוסקים מעטים, לאשה שחלתה ב[[אדמת]] להפיל, כאשר הסיכון לעובר הוא חירשות או עיוורון.{{הערה|הרב [[משה צוריאל]], [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=260&ArticleID=277 הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה], '''[[תחומין]]''' כה, באתר של [[מכון צומת]]}} ההיבט החברתי מתייחס למעמד בהיררכיה החברתית. מקומו של האדם השומע או החירש במבנים חברתיים שונים נגזר מיכולתו לשמוע או להתנהג כשומע. השלכה נפוצה של תפיסה זו היא להעדיף אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה, מאשר אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה (עם זאת, [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אוסר [[אפליה]] מחמת מוגבלות כאשר מוגבלות זו אינה פוגעת בדרישות המהותיות של התפקיד).
+על פי השמיעתנות, על הגוף האנושי להיות [[שמיעה|שומע]] וישנה היררכיה ברורה: אדם שומע עדיף{{הבהרה}} על אדם כבד-שמיעה, ושניהם עדיפים על אדם חירש. ההעדפה לגוף מסוג מסוים, משמעה דחיית גוף מסוג אחר; ההשלכה של התפיסה הקיומית השמיעתנית מתבטאת, בין היתר, ב[[הפלה מלאכותית]] של [[עובר]]ים חירשים, כיוון שהם אינם עומדים בדרישה לגוף הרצוי,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מישל רבל, עורך|שם=סוגיות ביואתיות בנושא אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD)|מו"ל=המועצה הלאומית לביואתיקה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים|שנת הוצאה=2008|עמ=95}};{{ש}}<div align=left>H-Dirksen L. Bauman, Scott Simser, Gael Hannan, [http://www.chs.ca/sites/default/files/uploads/beyond_ableism_and_audism_2013july.pdf Beyond Ableism and Audism: Achieving Human Rights for Deaf and Hard Of Hearing Citizens], Canadian Hearing Society, p. 12</div>}} כולל היתר [[הלכה|הלכתי]], לדעת פוסקים מעטים, לאשה שחלתה ב[[אדמת]] להפיל, כאשר הסיכון לעובר הוא חירשות או עיוורון.{{הערה|הרב [[משה צוריאל]], [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=260&ArticleID=277 הפלת עובר שאובחנה אצלו מחלה קשה], '''[[תחומין]]''' כה, באתר של [[מכון צומת]]}} ההיבט החברתי מתייחס למעמד בהיררכיה החברתית. מקומו של האדם השומע או החירש במבנים חברתיים שונים נגזר מיכולתו לשמוע או להתנהג כשומע. השלכה נפוצה של תפיסה זו היא להעדיף{{הבהרה}} אדם חירש אשר מדבר בצורה ברורה, מאשר אדם חירש אשר אינו מדבר בצורה ברורה (עם זאת, [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] אוסר [[אפליה]] מחמת מוגבלות כאשר מוגבלות זו אינה פוגעת בדרישות המהותיות של התפקיד).
 == ראו גם ==