יידישקייט – הבדלי גרסאות
מ טיפול מהיר בהשחתות |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה חשד לטרול או הטרלה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עץ בני תורה.jpg|250px|ממוזער|שלט תעמולה של מפלגת [[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]] בביתר עלית עם הכיתוב "אידישקייט כמו פעם"]] |
[[קובץ:עץ בני תורה.jpg|250px|ממוזער|שלט תעמולה של מפלגת [[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]] בביתר עלית עם הכיתוב "אידישקייט כמו פעם"]] |
||
'''יִידִישְׁקַיְיט''' |
'''יִידִישְׁקַיְיט''' הוא כינוי ומונח המתייחס לתמצית ההוויה של יהדות [[יהדות מזרח אירופה|אירופה]]. |
||
כאשר נעשה שימוש |
כאשר נעשה בו שימוש על ידי אשכנזים אורתודוקסים. הוא מתייחס בעיקר לזהות האשכנזית ולאורח החיים האשכנזי הדתי וגם לתרבות והמסורת האשכנזית. מנקודת מבט חילונית היידישקייט מזוהה יותר עם [[יידישיזם#יידיש כזהות היהודית|יידישיזם]] ובכלל זה עם [[תרבות יידיש|תרבות יידישאית]], או מנהגים עממיים של אשכנזים דוברי יידיש, כמו מנהגים אשכנזים עממיים, אוכל אשכנזי, מוזיקה אשכנזית (חסידית), מילים ביידיש, וחיי השטעטל. לפני ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה לאשכנזים]] ב[[אירופה]], ההוויה היום-יומית התרכזה סביב [[לימוד תורה|לימודי התורה]] וה[[תלמוד]] של הגברים, וחיי משפחה וקהילה בעדות שהתנהלו לפי ה[[הלכה]]. בקרב האשכנזים האורתודוקסים (בעיקר חסידים) אשר מהווים את רוב האשכנזים בישראל ובעולם שעדיין ממשיכים לדבר ביידיש בחיי היומיום נשמרה משמעות זו של המילה. |
||
| ⚫ | בעקבות ה[[חילון|חילוניות]] והמודרניזציה, 'יידישקייט' יוחסה לא רק לשמירת התרבות הזהות והמסורת האשכנזית בפועל, אלא למגוון רחב של תנועות, אידאולוגיות, מנהגים ומסורות שבהם אשכנזים השתתפו ושמרו על תחושת "יהודיות". היידישקייט מזוהה בין השאר כ[[נימוסים]] בשיחה, בסגנונות של [[הומור]], בהתאגדות קהילתית, ובתחושה של הזדהות רגשית עמוקה עם [[העם היהודי]]. |
||
לפני ה[[אמנציפציה ליהודים]] ב[[אירופה]], ההוויה היום-יומית התרכזה סביב [[לימוד תורה|לימודי התורה]] וה[[תלמוד]] של הגברים, וחיי משפחה וקהילה בעדות שהתנהלו לפי ה[[הלכה]]. בקרב [[יהדות חרדית|יהודים חרדים]] מ[[יהדות מזרח אירופה|מוצא מזרח-אירופי]], אשר מהווים את רוב היהודים שעדיין מדברים יידיש בחיי היומיום שלהם, נשמרה משמעות זו של המילה. |
|||
| ⚫ | |||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־23:41, 10 במאי 2024
יִידִישְׁקַיְיט הוא כינוי ומונח המתייחס לתמצית ההוויה של יהדות אירופה. כאשר נעשה בו שימוש על ידי אשכנזים אורתודוקסים. הוא מתייחס בעיקר לזהות האשכנזית ולאורח החיים האשכנזי הדתי וגם לתרבות והמסורת האשכנזית. מנקודת מבט חילונית היידישקייט מזוהה יותר עם יידישיזם ובכלל זה עם תרבות יידישאית, או מנהגים עממיים של אשכנזים דוברי יידיש, כמו מנהגים אשכנזים עממיים, אוכל אשכנזי, מוזיקה אשכנזית (חסידית), מילים ביידיש, וחיי השטעטל. לפני האמנציפציה לאשכנזים באירופה, ההוויה היום-יומית התרכזה סביב לימודי התורה והתלמוד של הגברים, וחיי משפחה וקהילה בעדות שהתנהלו לפי ההלכה. בקרב האשכנזים האורתודוקסים (בעיקר חסידים) אשר מהווים את רוב האשכנזים בישראל ובעולם שעדיין ממשיכים לדבר ביידיש בחיי היומיום נשמרה משמעות זו של המילה.
בעקבות החילוניות והמודרניזציה, 'יידישקייט' יוחסה לא רק לשמירת התרבות הזהות והמסורת האשכנזית בפועל, אלא למגוון רחב של תנועות, אידאולוגיות, מנהגים ומסורות שבהם אשכנזים השתתפו ושמרו על תחושת "יהודיות". היידישקייט מזוהה בין השאר כנימוסים בשיחה, בסגנונות של הומור, בהתאגדות קהילתית, ובתחושה של הזדהות רגשית עמוקה עם העם היהודי.
