מעבד צליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: משלב, ניסוח, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גלי קול כפי שהם מוצגים בתוכנה Audacity לעיבוד צליל

מעבדי צליל (או מכשירי אפקטים) הם מהכלים החשובים והמרכזיים שיש לטכנאי קול. מחלקים אותם לשתי קטגוריות: טוריים ומקביליים.

מעבדי צליל טוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעבדי צליל טוריים נהוג לקרוא גם Dynamics בגלל שלרוב מכשירים אלו מתערבים בעוצמת האות (Signal) הנכנס. זאת מאחר שהם נמצאים על אותו ערוץ של האות ומבצעים את הפעילות שלהם על כל המידע שעובר דרכם. כלומר, משתמשים רק ביציאה שלהם. כל המכשירי מסוג זה מבוססים על רכיב שנקרא VCA - Voltage Controlled Amplifier. הרכיב הינו מגבר שמידת ההגברה שלו נובעת ממתחים שמוזנים אליו, ללא קשר ישיר לאות. בין המכשירים הטוריים העיקריים נמצאים: אקולייזר, קומפרסור, לימיטר, גייט, אקספנדר, דאקר ועוד. תוכנות מסוימות משמשות לעריכת סאונד וצליל, ביניהן Audacity.

מעבדי צליל מקביליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבדי צליל מקביליים מתחברים לשולחן בקרה מהיציאות (Auxilliary) וחוזרים לערוצים פנויים על השולחן. מכשירים אלו מוסיפים ממד מסוים לצליל אבל לא משנים את כולו כמו המכשירים הטוריים. מכשירים מקביליים נפוצים הם: ריברב, פייזר, פלנג'ר, קורוס ועוד.

סוגים שונים של מעבדי צליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת עוד קבוצה של מעבדי צליל שלא ממש ניתן לייחס אותה לקבוצה כלשהי. אלו מכשירים שמיועדים למסטרינג. במכשירים אלו משתמשים בסוף תהליך עיצוב הקול, והוא אמור לגרום לצליל להישמע טוב יותר. חברות יצרניות אינן מודיעות מה הם התהליכים שהצליל עובר בתוך המכשיר אלא רק נותנים לשמוע את התוצאה.

עיבוד צליל היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שנים ספורות לא ניתן היה לדמיין אולפן הקלטה ללא מבחר רחב של מעבדי צליל. אבל כיום מחשב באולפן ההקלטה תופס לרוב דמות מרכזית ואיתו מתפתח גם תחום עיבוד צליל ממוחשב. ניתן למצוא היום תוכנות המדמות את פעולות המכשירים האמיתיים (פיזיים). לדוגמה מוצרים של חברת Waves הישראלית.