שפופרת ריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שפופרת ריק

שפופרת הריק (Vacuum tube) היא רכיב אלקטרוני שהומצא בתחילת המאה ה-20 על ידי לי דה פורסט המבוסס על שפופרת קתודית.
השפופרת מכילה בתוכה נימה הנמצאת בריק ופולטת אלקטרונים כאשר היא מחוברת למתח חשמלי ומתחממת כתוצאה מהזרם הזורם דרכה. הפעלת מתח חשמלי על השפופרת, תיצור שדה חשמלי אשר ימשוך אלקטרונים אלו אל האנודה. מכיוון שהאנודה לא פולטת אלקטרונים, אין זרם בכיוון ההפוך. כך משמשת שפופרת הריק מסוג דיודה ליישור זרם. בטריודה מופיע גם סריג בין הקתודה לאנודה, ומתחו מאפשר לשלוט על כמות האלקטרונים העוברים בה. כך משמשת הטריודה להגברת אותות.

המצאת הטרנזיסטור בשנת 1948 דחקה אותה בהדרגה משימוש עד שהפכה לרכיב נדיר במעגלים האלקטרוניים החל מאמצע המאה ה-20.

השימוש העיקרי של שפופרות ריק כעת הוא במגברי צליל במערכות שמע יוקרתיות. יש הטוענים כי מספרם הרב של אלקטרונים בשפופרת, מתנהגים בדיוק סטטיסטי רב יותר. אחרים מזהים "חמימות" בצליל. ה"חמימות" היא למעשה עיוות (distortion) הנגרם על ידי שפופרת הריק, חלק מחובבי ההאזנה מוצאים בטשטוש הצליל הנאה. זוהי 'רוויה-רכה' הנגרמת משימוש יתר (הכוונה לשימוש מעבר ליכולות השפופרת) בשפופרות, הגורמת למעגלים המשתמשים בשפופרות ותוכננו בצורה לקויה, להישמע טוב יותר ממעגלים שתוכננו בצורה לקויה המשתמשים בטרנזיסטורים.

שפופרות משמשות גם במגברים המשמשים גיטרות, שמתוכננים לשימוש יתר, היות שקיימת בהם התכונה של העברה לא-קווית (non-linear) יותר משקיימת בטרנזיסטורים, היוצרת תחום הרמוניות עיוותים נעימה יותר. משתמשים בשפופרות גם עבור מגברים בתדרי רדיו, זאת עקב הספק המוצא הגדול יותר שניתן להפיק מהן בהשוואה לטרנזיסטורים. כמו כן, בניסויים פיזיקליים מסוימים יש העדפה לשפופרות ריק בגלל יכולתן לעמוד בשינויי עומס גדולים יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


Stub comp.png ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.