מערכת תופים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
1. תוף בס
2. פלור טום/דוד
3. תוף סְנֵר
4. טם טמים
5. היי האט
6. קראש
7. רייד
8. ספלאש
9. צ'יינה

מערכת התופים, בגרסתה המודרנית, היא מערכת כלי הקשה המהווה מכלול של תופים ומצילות שמשמשים בסוגי מוזיקה רבים. צורת המערכת המוכרת כיום מיוחסת לרוב למתופף הג'אז ג'ין קרופה.

מבנה המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוף סְנֵר (Snare) - תוף בעל צליל חד וחזק. פותח במקור כתוף למצעדים צבאיים והצליל המיוחד מושג בזכות רשת מתכת המתוחה מתחת לעורו התחתון של התוף. בעבר היו משתמשים בחרוזים על-מנת להשיג את הצליל הזה.
  • טם טמים ('טוֹמים' Toms באנגלית) - קבוצה של תופים, שלהם צליל עמום, ארוך יחסית ועשיר בצלילים עיליים. במערכת תופים פשוטה יש שני טומים, הנבדלים זה מזה בגובה הצליל ובגודל (נקראים לרוב שמאל וימין, לפי מיקומם), ובנוסף ישנו טום הנקרא פלוֹר טום (משום שהוא מונח על הרצפה ולא "תלוי" מן המערכת), ולו צליל נמוך יותר. במערכת ג'אז יש לרוב רק טום אחד, ופלור. בז'אנרים שונים יש לעתים במערכת תופים יותר משלושה טומים.
  • תוף בס (Bass Drum/Kick) - זהו התוף בעל הצליל הנמוך ביותר במערכת. על תוף הבס לא מכים עם הידיים באמצעות מקלות התיפוף, בניגוד לשאר התופים במערכת, אלא עם הרגל (בדרך כלל ימין) באמצעות דוושה קפיצית. בסגנונות מוזיקה מסוימים (בעיקר במטאל) מוסיפים פדאל נוסף לדפיקה על תוף הבס, תוסף כזה נקרא 'דאבל פדאל' או 'דאבל בס'. לעתים מתופפים אף שמים במערכת שני תופי בס או יותר בצלילים שונים (גבוהים ונמוכים יותר או חדים ועמומים יותר) וזאת כדי ליצור בס עם צליל ייחודי. בבסיס רעיון זה עמד המתופף קית' מון שניגן בלהקת המי.
  • פלור טם טם/דוד (Floor Tom) - תוף העומד על שלוש רגליות, צלילו של הפלור נע בין צליל הבס לצלילי הטם טמים. הפלור הוא התוף הכי פחות מתוח. ישנם מתופפים רבים המשתמשים ביותר מפלור אחד.
  • רייד (Ride)- מצילה גדולה בדרך כלל, שלה צליל עדין או בהיר יחסית. הרייד נמצאת בצד המערכת והיא המצילה הגדולה ביותר במערכת, בדרך כלל.
  • קראש (Crash)- מצילה קטנה יותר מן הרייד, שלה צליל גס ועוצמתי ומכאן שמה. הקראש משמשת בעיקר לסיום פראזות בגלל הצליל המהיר שלה הדומה להתנפצות. בנוסף לקראש יש אפקט דרמטי חזק.
  • היי האט (Hi-Hat) - הֶתקֵן של שתי מצילות, האחד קעורה והשנייה קמורה, שאפשר לפתוח ולסגור אותן באמצעות פדאל לרגל. כאשר ההיי האט נמצא במצב סגור הצליל המופק הוא דק וחד ואפשר לנגן עליו בעזרת מקלות, וכאשר הוא פתוח הצליל הוא גדול ודומיננטי. בג'אז משתמשים הרבה בצליל הסגירה של ההיי האט. במוזיקה פופולארית משמש בעיקר לנגינת שמיניות לאורך רוב השיר.

בנוסף יש מספר תופים ומצילות פחות נפוצים:

  • קאובל/פעמון הפרה (Cowbell) - קופסת פח המפיקה צליל מתכתי, נפוצה בעיקר במוזיקה לטינית ובמוזיקת רגאיי.
  • צ'יינה (China) - מצילה המזכירה כובע מקסיקני ונראית כאילו נתלת הפוכה. צליל הצ'יינה מזכיר צליל של גונג והשימוש בה הוא בעיקר במוזיקת הפרוגרסיב רוק, הפרוגרסיב מטאל ובאוונגרד.
  • ספלאש (Splash) - המצילה הקטנה ביותר במערכת, לה צליל גבוה וקטן. שימוש הספלאש נפוץ במוזיקת הרוק.

ישנם עשרות פעמונים, תופים, ושאר כלי הקשה שנפוץ להוסיף למערכת ביניהם:

  • פלורים וטומים נוספים.
  • פעמוני מתכת - פעמונים דומים לקאובל, בגדלים שונים וצורות שונות. כל פעמון מפיק צליל שונה לחלוטין.
  • פעמוני פלסטיק - פעמוני פלסטיק הם פעמונם בעלי קול יותר חד, והם מתאימים יותר למוזיקה לטינית ופחות לראגיי. פעמוני פלסטיק לרוב באים בסטים של שניים או שלושה.
  • תופים אותנטים - מתופפים רבים מוסיפים למערכת שלהם תופים אפריקאים.
  • רוטוטומים - משמשים בעיקר במטאל ופרוגרסיב רוק. תופים הדומים לטומים רק חסרי מסגרת ובעל צליל יותר גבוהה ודק.

שילובים של מצילות נפוצים גם כן, לדוגמה:

  • קראש-רייד
  • ספלאש צ'יינה

חומר התוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופים במערכות הזולות בדרך כלל בנויים מעץ זול כגון צפצפה או מהגוני, בעוד שתופים יקרים יותר עשויים מעץ לבנה או מאדר שהם עצים חזקים יותר וצלילם נחשב נעים יותר. ניתן למצוא גם תופים פחות קונבנציונליים, כמו אלה הבנויים מתערובת עצים או מפלסטיק. תוף הסנר יכול להיות עשוי מחומר אחר משאר המערכת ופעמים רבות הוא עשוי מתכת.

לא רק סוג העץ קובע את צלילו ואיכותו של התוף. לעובי העץ משמעויות אקוסטיות רבות, גם לטפט שעליו. תופים איכותיים לרוב מחוברים למערכת בכמה שפחות מגע, כלומר דרך שלוש נקודות קטנות קרובות אחת לשנייה שמחוברות לזרוע. במערכות לא טובות יש צינור מתחת שחודר לתוך התוף.

על התוף מתוח עור, שעליו מכים. ישנם כמה סוגים של עורות שנותנים צלילים שונים וגם משפיעים על המקל, שפוגע בהם בצורה אחרת. עורות עשויים כיום מפלסטיק בעוד שבעבר היו עשויים מעור (ומכאן שמם). ישנם עורות שקופים, עורות לבנים, עורות כפולים, עורות עם שכבת שמן פנימית ועוד.

תופים אלקטרוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תופים אלקטרוניים

תופים אלקטרונים הם כלי הקשה אלקטרוני, הבנוי כמערכת תופים. הצליל איננו נוצר באמצעות ויברציה אקוסטית, כבמערכת תופים אקוסטית (רגילה), אלא על ידי חיישנים אלקטרוניים, המתרגמים את עוצמת המכה לצליל התוף או המצילה המתאימים. הצליל המושמע בתגובה בדרך כלל הוא צליל שנדגם ממערכת תופים אקוסטית. מערכת התופים האלקטרונית בנויה בדרך כלל כאוסף משטחי גומי, פלסטיק או רשת, עגולים בדרך כלל, הממוקמים בדומה למערכת תופים אקוסטית. תופים אלקטרוניים מיוצרים על ידי מספר חברות, כשהידועות ביניהן הן רולאנד וימאהה.