אלתור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"The King and Carter Jazzing Orchestra", אלתור בפעולה במוזיקת הג'אז.

אִלתור (בלועזית: אימפּרוֹביזציה) הוא צורה של יצירה (כפועל ולא כשם עצם) באמנות, או אמנות בפני עצמה. למרות זאת, אלתור לא מבוצע רק בהקשר אמנותי אלא בכל תחומי החיים. מהותו של האלתור היא המצאה וחשיבה מהירה, שהרי האלתור הוא המצאת היצירה (או כל תהליך אחר) תוך כדי ביצועה. אלתור בעברית זה חיבור של אל(על) ואתר בארמית כלומר על המקום. האלתור, בהקשרו האומנותי, לא נפוץ (או לא אפשרי) בתחומים שבהם היצירה כתובה, מודפסת או מוצקה (כמו ציור, קולנוע, פיסול, צילום וספרות), אלא בתחומים שבהם היצירה מבוצעת על ידי האמן על במה, כמו מוזיקה, מחול, פנטומימה ותיאטרון.

דוגמה מצוינת לאלתור אפשר למצוא במוזיקת הג'אז. רוב המוזיקה בג'אז אינה כתובה אלא מאולתרת, ולכן גם בג'אז ההרכבים קטנים יותר (על מנת שתתאפשר אינטראקציה בין הנגנים), כשכל נגן מקבל פרק זמן מסוים שבו ניתן לו חופש לנגן את רעיונותיו המוזיקליים כששאר הנגנים מלווים אותו.

דוגמה יוצאת דופן לאלתור מעולם הקולנוע ניתן למצוא בסרט הברזילאי "עיר האלוהים". רוב השחקנים ששיחקו בסרט זה היו שחקנים בלתי מקצועיים, שאותרו לצורך צילומי הסרט, ואִלתרו את הטקסט הקרוב לחייהם, לפי קווים מנחים כלליים בלבד.

דוגמאות נוספות לאלתור אפשר למצוא באמנויות רחוב שונות, בסטנד-אפ קומדי, בתוכניות טלוויזיה כמו "של מי השורה הזאת בכלל?" או תוכנית רדיו כמו "שלושה בסירה אחת" ועוד.

אלתור בתיאטרון

בישראל קיימות מספר קהילות מאלתרים בתחומי התיאטרון. הסגנונות הנפוצים בישראל הם:

  • תיאטרון פלייבק - תיאטרון חוויתי אישי, ובו אחד הצופים משתף את הקהל בסיפור אישי מחייו, והשחקנים משקפים לו את הסיפור שסיפר.
  • אימפרוב - (ידוע גם בשם אימפרו) תיאטרון שבו המחזה כולו מאולתר במקום על סמך נתונים המתקבלים מהקהל. בישראל סוג תיאטרון זה הוא הומוריסטי בדרך כלל.

אלתור יכול להתבצע בתחומים שאינם קשורים קשר ישיר לאמנות. למשל, חובש שנתקע ללא ציוד מתאים, ומאלתר ציוד לטיפול בפצוע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]