מפלגת האזורים (אוקראינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Party of regions.jpg

מפלגת המחוזות או מפלגת האזוריםאוקראינית: Партія регіонів) היא המפלגה הגדולה ביותר באוקראינה מ-2007, לאחר שזכתה במירב המושבים בראדה העליונה. ראש ממשלת אוקראינה לשעבר, מיקולה אזארוב הוא מנהיג המפלגה.

המפלגה הוקמה ב-26 באוקטובר 1997, זמן קצר לפני הבחירות לפרלמנט האוקראיני ב-1998 תחת השם מפלגת התחייה האזורית של אוקראינה. בשנת 2001 המפלגה התאחדה עם כמה מפלגות אחרות ועד סוף 2001 מספר חבריה קפץ מ-30,000 ל-500,000.

המפלגה תמכה בנשיא ליאוניד קוצ'מה והייתה חלק מברית של תומכי הממשלה באוקראינה במהלך הבחירות לפרלמנט ב-30 במרץ 2002. הבסיס האלקטורלי והפיננסי של המפלגה נמצא בעיקר במזרח ובדרום מזרח אוקראינה, שם היא נהנית מתמיכה עממית רחבה. המחוז שבו המפלגה נהנית מתמיכה מובהקת הוא מחוז דונצק, ששם המפלגה נחשבת למפלגה השלטת בכל זרועות הממשל במחוז.

המפלגה חתמה על הסכם שיתוף פעולה בשנת 2005 עם מפלגת "רוסיה המאוחדת" הרוסית. בספטמבר 2009 הכריז מיקולה אזארוב על הקמת הפורום האנטי-פשיסטי של אוקראינה, הפורום נוצר במהלך הכנס הבינלאומי "מלחמת העולם השנייה: תוצאות ומשמעות עבור אוקראינה" שנערך בחרקוב ביוזמת אסיפת העמים הסלאביים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת התחייה האזורית של אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונגרס המייסד של מפלגת התחייה האזורית של אוקראינה התקיים ב-26 באוקטובר 1997 בקייב. המנהיג הראשון של המפלגה היה ראש עיריית דונצק ווֹלוֹדימיר ריבק. ב-6 בנובמבר 1997, המפלגה נרשמה במשרד המשפטים האוקראיני.

במהלך 1998 המפלגה זכתה ב-0,90% מהקולות בבחירות לפרלמנט. בקיץ 1999, המפלגה נכנסה לגוש אלקטורלי "הבחירה שלנו - ליאוניד קוצ'מה", שתמכה בנשיא המכהן ליאוניד קוצ'מה לבחירות הנשיאותיות של שנת 1999.

הקמת מפלגת האזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת האזורים נוצרה במרס 2001 מתוך איחוד של חמש מפלגות. ב-18 ביולי 2000, מנהיגי חמש מפלגות פוליטיות, בהשראת פטרו פורושנקו, מנהיג תנועת סולידריות, הכריזו על נכונותם לאחד את מפלגותיהם לתוך מפלגת אחת. ב-18 בנובמבר 2000, חמש מפלגות פוליטיות: מפלגת התחייה האזורית של אוקראינה, תנועת סולידריות, מפלגת העבודה האוקראינית, המפלגה לאוקראינה יפה והמפלגה הלאומית של הגמלאים, מוזגו לתוך המפלגה החדשה ונבחרו שלושה יושבי ראש: וולודימיר ריבק, ממפלגת התחייה האזורית של אוקראינה, פטרו פורושנקו וולנטין לאנדיק, מנהיג מפלגת העבודה האוקראינית.

אל המפלגה הצטרפו ראש העיר העתידי של קייב, ליאוניד צ'רנובצקי ומיקולה אזארוב, בעל ברית ותיק של הנשיא דאז ליאוניד קוצ'מה, שנבחר למנהיג המפלגה במרס 2001, אך התפטר בדצמבר אותה שנה. יורשו היה סגן ראש הממשלה וולודימיר סמיונז'נקו. בדצמבר 2001 חבר מפלגת האזורים, איגור יושצ'קו, מונה לשר האוצר של אוקראינה.

בכינוס שנערך ב-19 באפריל 2003, ויקטור ינוקוביץ' נבחר למנהיג המפלגה, כשבאותה תקופה היו למפלגה 20 מושבים בפרלמנט. בין ה-21 בנובמבר 2002 ועד ה-7 בדצמבר 2004, היה ויקטור ינוקוביץ' לראש ממשלת אוקראינה.

המפלגה שינתה את האידאולוגיה המדינית ונטתה שמאלה והייתה הרבה יותר פופוליסטית, זאת לקראת הבחירות לנשיאות אוקראינה ב-2004, וכתוצאה מכך, זכה ינוקוביץ' לתמיכת חלק גדול מציבור הבוחרים של המפלגה הקומוניסטית במזרח אוקראינה. המפלגה הודיעה על תמיכתה בהכנת השפה הרוסית, כשפה רשמית שנייה באוקראינה, כחלק מהמדיניות הפרו-רוסית שלה, ומפלגה הבטיחה להגדיל את ההוצאות על שירותים חברתיים.

מפלגת האזורים הייתה למפלגת אופוזיציה לאחר שהמועמד שלה, ויקטור ינוקוביץ', הפסיד בבחירות לנשיאות. מנהיגי המפלגה אומנם טענו לניצחון אבל טענות חזקות להונאה בבחירות עוררו סדרת אירועים הידועים בכינוי המהפכה הכתומה[1]. ובהחלטת בית המשפט העליון הוענק הניצחון לויקטור יושצ'נקו.

המפלגה טענה להיותה קורבן למסע רדיפה פוליטי שאורגן על ידי הממשלה החדשה. כמו כן, כיוון שבוריס קולסניקוב, ראש סניף המפלגה האזורי במועצה האזורית של דונייצק, נעצר באפריל 2005 והואשם בסחיטה פלילית. מפלגת האזורים טענה שזהו מעשה של דיכוי פוליטי, בעוד שהשלטונות הודיעו כי לקולסניקוב קשרים לפשע המאורגן ומעצרו הוא עניין פלילי גרידא. המועצה האירופית כינתה את החקירה כ"מצייתת במלואה לסטנדרטים האירופיים". בינתיים, קולסניקוב זוכה ושוחרר ממעצר.

הבחירות לפרלמנט האוקראיני, 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לפרלמנט ב-26 במרץ 2006, המפלגה זכתה ב-32,14% מהקולות וב-186 (מתוך 450) מושבים בראדה העליונה (הפרלמנט האוקראיני), והיא הרכיבה את המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. ב-6 ביולי 2006, המפלגה הסוציאליסטית נטשה את "הקואליציה הכתומה" בין אוקראינה שלנו, וגוש יוליה טימושנקו, בעקבות כישלון הגוש להגיע להסכמה על הקמת קואליציה שלטונית.

ב-10 ביולי 2006, הוקם רוב פרלמנטרי חדש תחת הכותרת "משבר נגד הקואליציה", בראשות מפלגת האזורים, שאליה חברו המפלגה הסוציאליסטית של אוקראינה המפלגה הקומוניסטית של אוקראינה ואלה דחפו את ויקטור ינוקוביץ' לתפקיד ראש הממשלה. הקואליציה נשארה בתפקידה עד הבחירות לפרלמנט שנערכו בספטמבר 2007. בבחירות לפרלמנט המחוזי של קרים ב-2006 המפלגה הייתה זכתה לתמיכה רבה.

ב-2007, התמזגה המפלגה הרפובליקנית של אוקראינה ומפלגת התעסוקה של אוקראינה לתוך מפלגת האזורים.

הבחירות לפרלמנט האוקראיני, 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לפרלמנט שנערכו ב-30 בספטמבר 2007, זכתה המפלגה ב-175 מושבים (מתוך 450 מושבים) עם 34.37% מהקולות. בעקבות הקמתה של קואליציה שלטונית בין אוקראינה שלנו וגוש יוליה טימושנקו ובחירתה של יוליה טימושנקו לראש הממשלה, ב-18 בדצמבר 2007, הפכה מפלגת האזורים לחלק מהאופוזיציה הפרלמנטרית.

הבחירות לנשיאות אוקראינה, 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת האזורים הציבה את ויקטור ינוקוביץ' כמועמד מטעמה בבחירות לנשיאות 2010. ינוקוביץ' נבחר לנשיא אוקראינה ב-7 בפברואר 2010. ב-3 במרץ הושעה נשיא אוקראינה ינוקוביץ', מחברותו במפלגה (על ינוקוביץ' נאסר על פי החוקה לעמוד בראש מפלגה פוליטית) והנהגת המפלגה בסיעה הפרלמנטרית נמסרה לידי מיקולה אזארוב, שימים לאחר מכן מינה את אולכסנדר יפרמוב למחליפו. ב-11 במרץ 2010, יחד עם גוש ליטווין והמפלגה הקומוניסטית של אוקראינה - הוקמה קואליציה שלטונית, כממשלתו של אזארוב, לאחר שמונה לראש הממשלה.

המפלגה בחרה במיקולה אזארוב כמנהיגה חדש בקונגרס ה-12 שלה, ב-23 באפריל 2010.

במהלך הבחירות המקומיות ב-2010 זכתה המפלגה ברוב במועצות האזוריות, וברוב העיריות (למעט בשטחי מערב אוקראינה), וכן בבחירות לפרלמנט המחוזי בקרים ב-2010 (שם היא זכתה מעל 70% מהמושבים). מפלגת האזורים הייתה למפלגה היחידה שזכתה להציב נציגים בכל המחוזות באוקראינה.

בספטמבר 2010, המפלגה חתמה על מזכר לשיתוף פעולה עם המפלגה הקומוניסטית של סין. ב-14 באוקטובר 2010, מפלגת האזורים יצרה הסדר לשיתוף פעולה עם הסוציאליסטים הדמוקרטים בפרלמנט האירופי.

הנשיא ינוקוביץ' ומפלגת האזורים הואשמו בניסיון ליצור "דמוקרטיה מבוקרת" באוקראינה כאמצעי להרוס את מפלגת האופוזיציה העיקרית - גוש יוליה טימושנקו (על רקע מעצרה של טימושנקו באוגוסט 2011 בשל האשמות בדבר שחיתות סהכם הגז עם רוסיה), אך הם הכחישו את ההאשמות. באוגוסט 2011, מפלגת אוקראינה חזקה ומפלגת העם האוקראינית הודיעו כי הן יתמזגו עם מפלגת האזורים.

עיתון המפלגה: זמן האזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת האזורים מפרסמת עיתון בתפוצה ארצית בשם "זמן האזורים" (Время Регионов). העיתון מופץ בקייב ומודפס אחת לשבוע, בכל יום חמישי, באוקראינית וברוסית. העיתון הושק ב-24 באוגוסט 2008 וזמין גם באופן מקוון בפורמט PDF.

Euromaidan[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמפלגת השלטון, המפלגה היוותה מוקד לביקורת מצד ארגוני האופוזיציה באוקראינה. בעת אירועי Euromaidan, מטה המפלגה בקייב הותקף על ידי פעילים לאומניים וכצעד חסר תקדים, בפברואר 2014, אף הודיע ראש עיריית קייב, ולדימיר מאקיינקו, על פרישתו מחברות במפלגה. כמו כן, ראש המפלגה, שכיהן כראש ממשלה, מיקולה אזארוב, הודח מתפקידו כראש ממשלה והנשיא המכהן, ויקטור ינוקוביץ', שנתמך על ידי המפלגה הודח אף הוא ונשללו סמכויותיו כנשיא.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]